לא מדברים על חינוך במערכת החינוך

מדינת ישראל מחפשת את דרכה חזרה אל השגרה, כשמסתמן כי בתקופה הקרובה ייפתחו באופן הדרגתי תחומי פעילות שונים. אחת מהשאלות המרכזיות היא מתי וכיצד תתחדש הפעילות הסדירה של מערכת החינוך.

ההכרעה בשאלה זו צריכה לקחת בחשבון קשת רחבה של שיקולים, אך במכלול הדיונים נראה שאחד השיקולים המהותיים ביותר נזנח לחלוטין - והוא החינוך והלמידה.  

מנקודת מבטה של מערכת הבריאות, החזרת מערכת החינוך לפעילות צריכה להיעשות בצורה שלא תגרום להתפרצות מחודשת של הקורונה.

אחד הדברים החשובים הוא שמירת מרחק בין ילד לילד, ולכן מדברים על למידה במשמרות – כשמחצית מהילדים לומדים בבוקר ומחצית בשעה מאוחרת יותר, או למידה לסירוגין – כשמחצית מהילדים לומדים בימים זוגיים ומחצית באי זוגיים. בנוסף, מתכננים פיזור של הילדים למגוון חללי למידה, כולל אולמות וספריות.

למידה מרחוק | צילום: עדי בן ארי

מנקודת מבטו של האוצר פתיחתם המחודשת של הגנים ובתי הספר נחוצה כדי לאפשר את השבת המשק הישראלי לפעילות. בלי שייפתחו הגנים ובתי הספר, ובייחוד כשהסבים והסבתות נדרשים להישאר לבדם, לא יוכלו הורים לילדים צעירים לצאת לעבודה. לכן, מעדיף האוצר שבשלב הראשון יחזרו לפעילות גני הילדים, ותוך זמן קצר גם הכיתות הנמוכות, כשעם תלמידי הכיתות הגבוהות יותר ניתן לחכות.

הסתדרות המורים, כדרכה, חושבת על המורים. ללא אחריות כוללת כלפי המשק הישראלי, מתנגדת הסתדרות המורים לפתיחתם מחדש של מוסדות החינוך, מהטעם שיש בכך כדי לסכן את עובדי ההוראה. גם כשמדובר על ילדי החינוך המיוחד שבדרך כלל יוצאים לחופשות קצרות במיוחד וכעת מתקשות משפחותיהם להתמודד עם חופשה כה ארוכה, טוענת הסתדרות המורים שהחזרתם למסגרות עלולה לפגוע בבריאות המורים.

כל השיקולים הללו – הבריאות, הכלכלה וזכויות המורים – חשובים, אך השיקול החשוב ביותר שלא נלקח בחשבון הוא החינוך והלמידה.

תלמידי ישראל היו אמורים בתקופת הקורונה לרכוש ידע ולפתח מיומנויות במגוון תחומים, ויש לתת את הדעת כיצד עלינו לסגור את הפער שנוצר. למרבה ההפתעה, הייעוד של מערכת החינוך – החינוך, ההוראה והלמידה – כלל לא עולה על השולחן כגורם שיש להתחשב בו. איש אינו שואל מה יהיה על חינוכם של ילדי ישראל, כיצד נשלים את ההספק הלימודי שנפגע, ומה יהיה עם ההישגים.

הערך הכל כך נמוך שניתן לשאלה כיצד תשיג מערכת החינוך את יעדיה החינוכיים והלימודיים משקף בעיה שלא התחילה בעת ההתמודדות עם נגיף הקורונה.

בכל פעם שמתעוררים דיונים הנוגעים לפעילותה של מערכת החינוך – בחופשים, בלמידה מרחוק ועוד – בוחנים מקבלי ההחלטות, התקשורת והציבור כולו בעיקר את זכויות וחובות המורים, צרכי ההורים, וההשפעה על המשק הישראלי, כשהם בוחרים להתעלם מהעובדה שלפני הכל למערכת החינוך ישנן מטרות חינוכיות שלא מתממשות ותוכניות לימודים שנפגעות בצורה קשה.

כל עוד סדרי העדיפויות ושיקולי המערכת לא יעברו שינוי תפישתי מהותי, אין טעם לצפות לשינוי חיובי בתוצאות המבחנים הארציים והבין לאומיים שממקמות אותנו עמוק בתחתית דירוג מדינות ה-OECD.

הכותב הוא ראש המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום בנתיבות