פלטפורמות ה-P2P רוצות להיות גשר למוסדיים להלוואות בערבות מדינה

חברת טריא, הפועלת כפלטפורמת הלוואות באמצעות מימון המונים (P2P), מבקשת ממשרד האוצר לאשר אותה כמלווה בקרן ההלוואות בערבות המדינה שהוקמה בעקבות משבר הקורונה.

במכתב מטעמה שנשלח באמצע השבוע לרוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר, והגיע לידי כלכליסט, נכתב, בין היתר, כי "נכון ל-16 באפריל השנה פורסם כי אושרו רק 500 בקשות להלוואה מתוך כ-40 אלף בקשות לקרן. המודל המוצע אינו מאשר ליתן את ההלוואות המבוקשות על ידי העסקים. באנגליה וארה"ב פלטפורמות P2P אושרו לתת הלוואות בערבות המדינה, וכדאי שישראל תעשה את אותו הצעד ותאפשר נגישות גדולה יותר לאשראי".

שחף ארליך, מנכ"ל טריא, אמר לכלכליסט, כי "יש רק 2 סוגי גופים שמסוגלים לספק כיום הלוואות בסדר הגודל שהמדינה מבקשת כסיוע לעסקים בתקופת הקורונה - בנקים ומוסדיים. המוסדיים כיום מחוץ למשחק, אך הבנקים, כך נראה, אינם ערוכים למשימה, בין אם כי לא יכולים ובין אם כי לא רוצים. אז הבנו שיש לנו מקום להיכנס ולחשוף את הפעילות שלנו גם כלפי המדינה וגם כלפי המוסדיים. משיחות שקיימנו עם המוסדיים מצאנו שיש להם עניין להיות בקרן, כל אחד מכיוונו, אך אין להם הרצון להתעסק עם כל הלוואה של 100 אלף שקל וכל הטופסולוגיה הנדרשת. דרך פלטפורמות ה-P2P הם מקבלים מי שיתפעל את זה בזול. ברור לנו שהעמלות שנקבל מהקרן יהיו נמוכות, אבל החשיפה שווה את זה".

לשאלה כמה נפח יוכלו פלטפורמות ה-P2P לתפוס בקרן אמר ארליך, כי "מבחינת יכולות טריא לבדה יכולה לטפל במיליארדי שקלים, אבל נתח ההלוואות תלוי במוסדיים, ולעת זו, להערכתנו, העניין שלהם עומד על כמה מאות מיליוני שקלים. הפנייה לחשב הכללי היא כדי לאפשר את פלטפורמת ההלוואות שלנו כמלווה בקרן - התנאי הראשון לאפשר כניסת המוסדיים אליה דרכנו".

קרן ההלוואות בערבות המדינה קמה על רקע התפרצות נגיף הקורונה כקרן ייעודית לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים שנקלעו לקשיים תזרימיים. טריא היא פלטפורמה אינטרנטית להלוואות ישירות בין אנשים (P-peer to peer2P) ועד היום העמידה אשראי בהיקף כולל של כ-3 מיליארד שקל, בין היתר גם לעסקים קטנים ובינוניים.

על משקיעי החברה נמנה איש העסקים היהודי־צרפתי פייר בסנינו, המחזיק בנוסף גם ב־49% מחברת הסעדת העובדים סיבוס, שותף בחברת ההסעדה שפע, הזכיין של ברגר קינג בישראל, מבעלי השליטה ביקבי כרמל ובעל מניות בענקית הפטיסרי פושון והזכיין שלה בארץ.

משבר הקורונה תפס את טריא עצמה בעיצומו של גיוס הון בגובה של 25-30 מיליון דולר לפי שווי של 400 מיליון דולר, כפי שנחשף בכלכליסט, ובחברה צופים כי ימשיכו הגיוס עם סיום המשבר.

שמה של טריא עלה בתחילת החודש בעקבות תביעות חוב שהוגשו על ידי גופים פיננסיים שונים כנגד חברת דלהום, הפועלת בתחום זגגות הרכב, שירותי דרכים ושיווק אוטובוסים, שנכנסה כחודש קודם לכן לחדלות פירעון.

בין הגופים הפיננסיים נמצאת גם טריא, שהעניקה לדלהום הלוואה בסך 25 מיליון שקל כנגד בטוחה של 55 אוטובוסים, שעל וודאותה הועלה סימן שאלה. טריא הצטרפה לשאר הנושים בטענה, כי בעל השליטה של דלהום הציג מצגי שווא.

ארליך הגיב בנושא זה וציין, כי "אנו פועלים למיצוי הליכים נגד החברה ובעל השליטה, שההלוואה ניתנה לו ישירות, כאשר טריא היא נושה מובטח שמגובה בבטוחות בתיק. מדובר בהלוואה מאוד חריגה שלנו, אך גם במצב קיצון מנגנון הפיזור מגן על הלווים, ומקסימום הפגיעה בהם, אם תהיה, תעמוד על כ-0.5% מגובה התשואה בתיק. אבל כמו שניתן להבין גם מהתביעה ומגובה החוב כלפי כל הנושים, העומד על כ-137 מיליון שקל, אנו לא הגורם היחיד שהעמיד לחברה כספים, ובהם כמה מהגופים הפיננסיים הגדולים במדינה. כולנו נדרשים להפקת לקחים כתוצאה מכך, ובהחלט הפקנו את שלנו. באופן כללי וכמדיניות 85% מהתיק שלנו מגובה נדל"ן (הלוואות שכנגדן משועבד נכס נדל"ן), עם LTV (יחס חוב לנכסים) ממוצע של 40%".