צילום: אוהד צויגנברג
מודי'ס הורידה תחזית הדירוג של ישראל: "הידרדרות בביצועים הפיסקאליים מאז 2018"
התחזית הורדה מ"חיובית" ל"יציבה"; ההחלטה של מודי'ס - עקב העלייה בגירעון התקציבי שנרשמה עוד לפני משבר הקורונה, ו"הירידה באפקטיביות של המדיניות הפיסקאלית, שנובעת בין היתר מהאקלים הפוליטי המקוטב"
סוכנות הדירוג מודי'ס הורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה", והותירה את הדירוג עצמו על A1.
התחזית של כלכלת ישראל הועלתה ל"יחיובית" ביולי 2018 - צעד שמשמעותו היתה אפשרות להעלאת דירוג, מה שעשוי היה להוזיל את הריביות שמשלמת המדינה על איגרות החוב שלה. משמעות ההחלטה כעת היא כי לא צפויה העלאת דירוג לכלכלת ישראל.
לפי הפרסום של מודי'ס מהלילה, השינוי בתחזית הדירוג של ישראל נובע משתי סיבות: ההרעה בתחזית הפיסקאלית על רקע ההידרדרות בגירעון התקציבי - אשר מתעצמת על רקע משבר הקורונה; והירידה באפקטיביות של המדיניות הפיסקאלית, שנובעת בין היתר מהאקלים הפוליטי המקוטב.
כלכלני מודי'ס מציינים כי ההרעה בביצועים הפיסקאליים של ישראל נרשמה מאז העלאת התחזית ל"חיובית", ביולי 2018; זאת, על רקע הגידול בשיעור הגירעון הממשלתי לכ-4% בשנה שחלפה, לעומת 1% בלבד ב-2015-2017, וצפי לגירעון של 3% בעת שנקבעה תחזית הדירוג החיובית.
במודי'ס מדגישים כי הממשלה החמיצה, בפער ניכר, את תחזית הגירעון ל-2019, שעמדה על 2.9%, על רקע הגדלת ההוצאות הממשלתיות והירידה בהכנסות ממסים.
בסופו של דבר עמד הגירעון בסוף 2019 על 3.7%, כאשר על פי גורמים במשרד האוצר חלק מהסיבות לכך היו דחיית הוצאות מ-2018 והקדמת תשלומי מס מאותה שנה אז היה חשוב לכחלון להראות כי המשרד עמד באותו יעד גרעון של 2.9%.
חברת הדירוג ציינה גם את אזהרות של בנק ישראל לפיהן הגירעון המבני זינק כבר ל-4.5%.
בסוכנות הדירוג צופים עלייה ביחס החוב/תוצר עוד לפני שיסתיים משבר הקורונה, בשל חבילת החילוץ הממשלתית הגדולה וההתכווצות הצפויה בפעילות הכלכלית. לפי ההערכות של מודי'ס, היחס חוב/תוצר יעלה בסוף השנה ל-72%, לעומת 60% בסוף 2019.
בחברת דירוג האשראי צופים כי הגירעון התקציבי השנה יעמוד על 9%, ויצטמצמם ל-5.5% ב-2021. המשמעות: נטל החוב של הממשלה יישאר גבוה בשנים הקרובות, דבר שיקשה עליה להתמודד עם משברים עתידיים.
הצעד של חברת הדירוג מגיע על רקע הביקורת שנמתחה בשנתיים האחרונות על המדיניות התקציבית המרחיבה של הממשלה, אותה הובילו שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימיו נתניהו; בין השאר, בסוף 2018 החליטו להגדיל בצורה חסרת תקדים את השכר והפנסיות של השוטרים והסוהרים בניגוד לעמדת אנשי המקצוע. גם "תוכניות הנטו" למיניהן שיזם כחלון הרעו את המצב הפיסקאלי של ישראל.
כאמור, הנימוק השני להורדת התחזית הוא המסקנה של כלכלני מודי'ס כי האפקטיביות של המדיניות הפיסקאלית של ממשלת ישראל, שהושפעה לרעה מהאקלים הפוליטי המקוטב, נחלשה עוד יותר לעומת הצפי מיולי 2018, אז כאמור נקבעה התחזית על "חיובית".
עוד אומרים בסוכנות הדירוג כי אישרור הדירוג של ישראל על רמה של A1 משקף את פוטנציאל הצמיחה האיתן שלה בטווח הבינוני ואת האמינות הגבוהה של המוסדות - שלדעת כלכלני מודי'ס יסייעו לישראל להתמודד עם השפעות משבר הקורונה.
הכלכלנים כותבים כי האקלים הפוליטי המקוטב, שבא לידי ביטוי בשלוש מערכות הבחירות הרצופות, הוביל לעיכוב באישור תקציב המדינה ל-2020; בעקבות כך הממשלה לא יכולה לבצע התאמות תקציביות, למרות העלייה בגירעון והירידה בהכנסות ממסים.