אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יועמ"ש ועדת הכנסת על חוק הרוטציה: "יש קשיים ושאלות לא פשוטות" צילום: עמית שאבי, אבי מועלם

יועמ"ש ועדת הכנסת על חוק הרוטציה: "יש קשיים ושאלות לא פשוטות"

ד"ר גור בליי אמר את הדברים בישיבת הוועדה שדנה בהצעת החוק, לקראת ההצבעה בקריאה הראשונה הלילה. בליי קבע כי "ההסדר המוצע אינו שלם - ויש להשלימו כדי למנוע חוסר ודאות באשר לזהות רה"מ או רה"מ החלופי"; הדיון בוועדה היה סוער, כשח"כים מהאופוזיציה דורשים למנוע את חקיקת החוק

26.04.2020, 10:41 | צבי זרחיה

"בחלק מהנושאים ב'חוק הרוטציה' יש קשיים, והם מעוררים שאלות לא פשוטות"; כך לפי היועץ המשפטי של הוועדה המיוחדת בכנסת לחקיקת חוק הרוטציה, ד"ר גור בליי. בליי אמר את הדברים בישיבת הוועדה שהתקיימה הבוקר (א').

קראו עוד בכלכליסט

הוועדה החלה בדיונים בהצעת החוק לקראת ההצבעה בקריאה הראשונה, שאמורה להיערך הלילה. הדיון בוועדה היה סוער, כשחברי כנסת מהאופוזיציה מתפרצים בדרישה למנוע את חקיקת החוק.

בנימין נתניהו ובני גנץ, צילום: רויטרס בנימין נתניהו ובני גנץ | צילום: רויטרס בנימין נתניהו ובני גנץ, צילום: רויטרס

בליי הוסיף כי "בהסדר המוצע קיימים מספר מצבים של חוסרים, אשר הוועדה תידרש לתת להם מענה במסגרת הליכי החקיקה. מטבע הדברים יש חשיבות רבה בכך שההסדרים שיתקבלו יהיו מקיפים וקוהרנטים ככל הניתן, כדי להבטיח שבכל מצב תהיה בהירות באשר לזהותו של ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי.

"הצעת החוק מבקשת לעשות שינויים משמעותיים בחוקי יסוד משטריים ובהסדרים שמלווים את המדינה עשרות שנים. מדובר בתיקונים רגישים שראוי שהוועדה תדון בצורה ממצה. יש מקומות בהצעת החוק שיש בהם חסרים ואני מקווה שלאחר שנציע את הצעותינו, הוועדה תדאג להשלימם בנוסח. אין חולק שראוי היה שהליך חקיקה מהסוג הזה היה מתבצע על פני זמני ארוכים יותר ובדיון ממושך. אי אפשר לחוקק הליכים חוקתיים במהירות ורצוי שיתנהלו על פני זמן כדי לעכלם. פה יש סד זמנים שקשור בהצגת הממשלה. הוא מקשה על הוועדה לקיים את הדיון שהיתה יכולה לעשות על פני זמן רב יותר. אנו נבטיח שלמרות סדר הזמנים, הדיון בוועדה יהיה ממצה ויינתן לחברי הכנסת ולגורמים המקצועיים להשמיע את הערותיהם", כך בליי. יצויין ש"מסמך ההכנה" שנשלח בשעה 6 הבוקר לחברי הוועדה על ידי הייעוץ המשפטי לוועדה, אינו מהווה חוות דעת משפטית.

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) זעם על כך ואמר כי "אני לא מכיר הצעת חוק שמונחת לדיון לא מגובה בחוות דעת משפטית כתובה. כשאין הצעות בכתב זה 'על הקרח' ויש תחושה לא טובה, כאילו מנסים להפקיר משהו. זה לא ראוי. יש לעשות הפסקה בישיבת הועדה שבסיומה תוגש לועדה חוות דעת משפטית כתובה מטעם היעוץ המשפטי לוועדה".

לוי שאל את בליי האם היה שותף לניסוח הצעת החוק בטרם הונחה, והאם ישב עם אבי ליכט שהיה מאחורי הניסוח של החוק הזה.

הדיון הפך לדיון קולני בין ח"כים מהאופוזיציה ליו"ר הועדה ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן), שאיים להוציא מהועדה את ח"כ תמר זנדברג. ח"כ משה ארבל (ש"ס) אמר כי מדובר בחוק נכון שנועד לקדם את מדינת ישראל. "נכון שהממשלה תהיה רחבה. מדובר על חברי כנסת שלוקחים אחריות להציל את עם ישראל". ח"כ זנדברג קראה לו "שר לענייני כלום ושום דבר זה מה שיסייע?"

ח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן) שנמנה עם מגישיה של הצעת החוק הפרטית, הציג את הצעת החוק ואמר כי היא "בנויה על מודל של רוטציה ושל יציבות שלטונית, כשהמטרה היא לייצר ממשלה עם מבנה פריטטי. לאחר 3 מערכות בחירות דרושה יציבות פוליטית".

אבי ניסנקורן, צילום: תומריקו אבי ניסנקורן | צילום: תומריקו אבי ניסנקורן, צילום: תומריקו

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) התפרץ לדבריו של ניסנקורן ואמר אם מדובר ביציבות שלטונית, מדוע הממשלה תכהן רק שלוש שנים. גינזבורג זעם ואמר "אי אפשר להמשיך ככה".

הצעת "חוק החילופים"

ההצעה מכונה "חוק החילופים", ומעגנת את הרוטציה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לממלא מקומו הצפוי בני גנץ. הצעת החוק הזו התקבלה ביום חמישי בקריאה הטרומית. בליכוד ובכחול לבן מבקשים לחוקק אותה בשבוע הקרוב בקריאה השנייה והשלישית, על מנת לאפשר להציג את הממשלה ה-35 באמצע השבוע הבא במליאה.

הצעת החוק הזו קובעת בין היתר שנתניהו וגנץ יושבעו בעת השבעת הממשלה כראש הממשלה, וכראש הממשלה הבא. בעת ביצוע הרוטציה - שנה וחצי לאחר הקמת הממשלה - גנץ יהפוך מיידית לראש הממשלה, בלא צורך בהצבעה נוספת בכנסת.

הצעת החוק הזו קובעת כי דרוש רוב של 75 חברי כנסת לצורך שינויה בקריאות הראשונה, השנייה והשלישית. רוב כזה דרוש גם כדי לשנותה אחר כך. בהצעת החוק גם מוצעת אפשרות למנות שני שרים ושני סגני שרים באותו משרד ממשלתי.

כמו כן, הצעת החוק מבטלת את מגבלת השרים, העומדת על 18, ואת זו של סגני השרים, העומדת על 4. הממשלה החדשה תמנה 36 שרים ו-16 סגני שרים.

יועז הנדל וצבי האוזר , צילום:  עמית שעל, אוראל כהן יועז הנדל וצבי האוזר | צילום: עמית שעל, אוראל כהן יועז הנדל וצבי האוזר , צילום:  עמית שעל, אוראל כהן

כפי שנחשף בכלכליסט, הצעת החוק קובעת כי סיעת "דרך ארץ" תקבל מימון מפלגות שוטף מהכנסת לכל אורך הקדנציה. המדובר בתוספת עלות לכנסת של 9 מיליון שקל לקדנציה, שכן המדובר במימון מפלגות חודשי של 249 אלף שקל בחודש - כלומר 3 מיליון שקל בשנה, ו-9 מיליון שקל לקדנציה.

כזכור, חברי הכנסת צבי האוזר ויועז הנדל פרשו מסיעת תל"ם והקימו את סיעת "דרך ארץ". אבל, מאחר שהם פרשו בלא הבעת הסכמה של כל חברי הכנסת של תל"ם אזי מימון המפלגות השוטף שלהם נשאר בסיעת תל"ם.

במסגרת חוק החילופים, "דרך ארץ" תקבל מימון מפלגות חודשי שוטף, מבלי שהמימון בגינם יגרע מסיעת תל"ם. התוצאה היא שסיעת תל"ם בראשות משה יעלון שבה כיום רק 3 חברי כנסת תקבל מימון מפלגות לפי 5 חברי כנסת. כלומר: מדובר בתוספת עלות לכנסת של 166 אלף שקלים בחודש לכספי מימון המפלגות של תל"ם, כשני מיליון שקלים בשנה.

יו"ר הוועדה ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) אמר כי "ברור לי שמדובר בהצעת חוק טעונה. ננסה לקיים את הישיבות בצורה עניינית ולאפשר למיגוון הדעות להישמע, הן של חברי הכנסת והן של גורמים מבחוץ".

המשנה ליעוץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, אמר: "מדובר בהצעת חוק פרטית, ומטבע הדברים כאשר מתקנים חוק יסוד, שינוי משמעותי, בדר"כ הדברים מובאים בהצעת חוק ממשלתית. מכיוון שכאן מדובר בהצעת חוק פרטית, בשלב הזה, אנחנו כייעוץ המשפטי לממשלה, לא נידרש כרגע לפרטיי הדברים. אנחנו לא מתייחסים לשאלה האם הצעת החוק אפשרית או לא, זה דבר שנתון לפתחכם ככנסת. תיקון חוק יסוד בהוראת שעה הוא דבר לא רצוי וגם בג"ץ מתייחס לכך, אך בסיטואציה הזו, בסופו של יום, עדיף שהדבר יבוא בהוראת שעה. ברור שהסיטואציה נובעת מכך שאנחנו אחרי מערכת בחירות שלישית ללא הכרעה ברורה של הבוחר".

בסיעת יש עתיד-תל"ם דרשו היום להחליף את היועץ המשפטי של הוועדה המיוחדת, בעקבות התנהלות מוטה ומעוררת תמיהה בשורה של סוגיות - ובהן פגישה עם עו"ד אבי ליכט וח"כ אבי ניסנקורן, למרות שלא הם הגישו את הצעת החוק הפרטית, ולאור חוות הדעת הדלילה והחסרה שהוגשה לחברי הכנסת מטעם הייעוץ המשפטי של הוועדה בניגוד לנהוג בכנסת בכלל, ובהצעת חוק בעלת השלכות חוקתיות ומשטריות בפרט.

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) אמר כי :"הייעוץ המשפטי של הכנסת אמור להיות נטול פניות ולא לשרת צד כלשהו פרט לחוק. לצערי הרב בלב כבד אני נאלץ לקבוע כי קיים טעם לפגם בהתנהלות של הייעוץ המשפטי של הוועדה סביב גיבוש הצעת חוק והבאתה לדיון בו. כך לא מתנהל יעוץ משפטי בכנסת". ממלא מקום היועץ המשפטי של הכנסת שגית אפיק קראה לחברי הכנסת: "אל תכניסו את הלשכה המשפטית לוויכוחים הפוליטיים, כולל בסוגיית השיחה עם אבי ליכט. אנו מנהלים את הדברים בצורה הכי אובייקטיבית".

אשר לתביעת הח"כים מהאופוזיציה, לקבלת חוות דעת מהלשכה המשפטית בטרם התקדמות הדיון אמרה כי אפיק כי "בהצעת חוק פרטית אנו מנהלים שיח ושיג עם המציעים כדי שנבין מה המציעים מציעים. לפעמים קורא שאומרים מציעים יש מי שסייע לי להכין את ההצעה. סדר הזמנים קצר וזה לא פעם ראשונה. מבינים פעמים רבות שיש אילוצים לחקיקה של לוחות זמנים. אנו משרתים את הבניין הזה. היועץ המשפטי של הוועדה יכול לא להוציא שום מסמך או לעמוד על הסוגיות מבלי להביע את עמדתו. הוא רק ניתח את הסוגיות".

כחול לבן שכרה את שורותיו של אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עבור ניסוח ההסכם הקואליציוני עם הליכוד - בין היתר כדי להבטיח את קיומה של הרוטציה בין נתניהו לגנץ. ח"כים באופוזיציה טוענים שליכט שוחח עם היועץ המשפטי של הכנסת בנוגע להצעת חוק הרוטציה הנדונה כעת, וכי בעבר היעוץ המשפטי של הכנסת סירב לשוחח עם יועצים משפטיים חיצוניים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות