"אני לא מעז היום להתחיל לבנות דירות"

“השנה נמצא את עצמנו בירידה של 35% בהיקף הכספי של הפרויקטים שלנו, מ־700 מיליון שקל ל־450 מיליון שקל”, אמר שלום שטרית, בעלים ומנכ”ל של חברת הייזום והבנייה שתית, על רקע משבר הקורונה. “אצלי זו מכה בפגוש, אבל יש כאלה שהרכב שלהם בטוטאל לוס. עד סוף השנה המון חברות יפשטו רגל. מאחורי כל חברה שתיפול יש הרבה אנשים. כשסופרים את מספר העובדים, הספקים והלקוחות שעלולים להיפגע, זה תמיד מגיע למאות”.

תוכל לפרט קצת אילו פעילויות נפגעו?

“אנחנו עוסקים ביזמות אך גם משמשים קבלן ביצוע בכמה פרויקטים. אפריקה ישראל מגורים ביקשו מאיתנו לעצור כרגע בנייה של 200 יחידות דיור בחריש בגלל המצב וחוסר הוודאות. אלה פרויקטים שכבר בנינו בהם יסודות, משום שעל פי ההסכם של אפריקה עם רשות מקרקעי ישראל, אם לא משלימים את בניית היסודות תוך פרק זמן קצוב, הם מחלטים את הערבויות. יש לי חמישה פרויקטים שבהם אני יכול לקבל היתר בנייה, אבל אני לא מעז היום להתחיל לבנות, בגלל החשש שאם נתחיל עכשיו לא נצליח למכור דירות, ואם נמכור לא נוכל לעמוד בלוחות זמנים.

“בעכו יש לי פרויקט לבניית 220 דירות, 100 מהן במחיר למשתכן. משום שאנחנו לא יודעים מתי יהיו לנו קונים, עצרנו את עבודות הבנייה בקומה עשירית. לא נמשיך אותן עד שתהיה ודאות. אין לי קונים ואין לי חוזים להראות לבנק, וכדי לקבל מימון אני צריך להראות 50 חוזים חתומים. בדרך כלל כדי לממן פרויקט בנקים דורשים הון עצמי של 25%, ו־75% מקבלים מהבנק. בנוסף לכך הליווי הבנקאי ייפתח רק אחרי שמוכרים 25% מהדירות”.

אין בכלל קונים?

“השוק פשוט עצר. בינואר 18 קונים שלנו, בכמה פרויקטים ברחבי הארץ, שילמו דמי הרשמה בסך 15 אלף שקל כל אחד. דירות בחיפה, ירוחם, עכו, עתלית וראשון לציון. מכל אותם 18 הצלחנו להחתים רק דייר אחד בירוחם. הגענו אליו הביתה, עורכת הדין זיהתה אותו והשלמנו את התהליך. אחרים עצרו את התהליך. חלק הסבירו שהם יצאו לחל"ת ולא מוכנים לחתום עכשיו, אחרים אמרו שבגלל משבר הקורונה הם לא יוצאים מהבית ולא רוצים לקדם חתימה. יש לנו זוג רופאים שפשוט לא מוצאים זמן לזה, הם אמרו שהם לא מצליחים אפילו להתראות זה עם זו”.

הורדת מחירים

תחזירו למבטלים את דמי ההרשמה?

“מאז הקמת החברה אנחנו תמיד מחזירים את דמי ההרשמה לקונים שהתחרטו. יותר מכך, בחודש האחרון ביטלו לנו שני חוזים חתומים, והחזרנו גם להם כסף”.

בכמה כסף מדובר?

“בדירה אחת בחיפה החזרנו 2 מיליון שקל. הדירה השנייה, גם היא בחיפה, נקנתה על יד מפיקת אירועים ששילמה תשלום ראשון של 320 אלף שקל, אבל סיפרה שהיא לא יודעת אם יהיו לה הכנסות השנה וביקשה לבטל את החוזה. גם לה החזרנו את כל הכסף”.

זה נחמד כשיש שניים או שלושה ביטולים, אבל מה תעשה אם 20 קונים יבקשו לבטל חוזה מכר?

“אתה צודק, זו תהיה בעיה. יש במדינה תוהו ובוהו וחוסר ודאות, שבאו לידי ביטוי בעוצמה גדולה בענף הבנייה. אם מישהו מתלבט אם לקנות זוג נעליים, הוא בוודאי ישקול אם לקנות בית. המצב מסובך ואנשים ממתינים עם החלטות כאלה. היום כולנו מבינים מעל לכל ספק שזו לא הרפתקה של חודש, אלא תהליך שאין בר־דעת שיכול להגדיר מתי הוא ייגמר באופן מלא”.

שלום שטרית, על הזדמנויות רכישה: "בכל יום פונים אליי חמישה מנהלי חברות שונות ומנסים למכור לי פרויקטים שלהם, כי הם פנו לבנקים ולא קיבלו אשראי" | צילום: גיל נחושתן

מה בנוגע למחירי הדירות בפרויקטים?

"בחודש האחרון נאלצתי להוריד מחירים בשיעור של 5% בכל הפרויקטים. יש לי דירות בקריית מוצקין שבעבר סירבתי למכור ב־1.6 מיליון שקל, היום אשמח למכור אותן ב־1.4 מיליון שקל”.

אתה צופה בעיה בתזרים המזומנים?

“לחברה שלי יש הון עצמי פנוי של מעל 200 מיליון שקל. אמנם יש לי הוצאות קבועות של מיליוני שקלים בחודש, אבל בזכות פיזור הפעילות שלי והעובדה שאנו מבצעים פרויקטים בכמה מגזרים, ובהם המגזר הציבורי, אני יכול להחזיק במצב הזה עוד כמה חודשים. אבל כרגע אני לא אתחיל פרויקטים חדשים בגלל חוסר הוודאות שאוכל למכור אותם. מצבי עוד טוב, אבל יש לא מעט קבלנים בישראל שלא מצליחים למכור דירות, יש להם התחייבויות וכתוצאה מכך בעיות תזרים”.

זו הזדמנות לקנות פרויקטים?

“בכל יום פונים אליי חמישה מנהלי חברות שונות ומנסים למכור לי פרויקטים שלהם, כי הם פנו לבנקים ולא קיבלו אשראי. אני בוחן דברים כאלה, אבל אף שאני מאוד אופטימי, זה קשה. קנינו ברמת השרון פרויקט של 20 דירות במחיר הנמוך ב־15% ממחירי הדירות ברמת השרון”.

החשב הכללי באוצר חולל סערה כשסירב להכיר במשבר הקורונה ככוח עליון שמבטל קנסות על עיכובים במסירת פרויקטי בנייה ציבוריים. הוא טען שתקנות החירום לא חלו על ענף הבנייה הנחשב חיוני, והממשלה אפשרה בו פעילות. האם התאחדות הקבלנים טעתה כשנאבקה על המשך פעילות הענף?

“ההתאחדות נהגה בתמימות, מתוך שאיפה להמשיך לעבוד, אבל היא לא צפתה שיבוא החשב הכללי במשרד האוצר ויקבע שאין כוח עליון שגורם לעיכובים. בבנייה הציבורית המדינה עשתה לקבלנים תרגיל כשהודיעה שהענף חיוני והעבודות ממשיכות כסדרן. כשיש איחור במועד השלמת פרויקט והמדינה אשמה בעיכוב, היא מפצה את הקבלן ומשלמת על תוספת הזמן. כעת, בגלל ההכרזה כי העבודות ממשיכות כסדרן, המדינה לא תסכים לשלם על התארכות לוחות הזמנים, ולא רק זאת אלא היא תחייב אותנו בקנסות על פיגורים”.

דירות בלי מטבחים

אתה צופה קשיים דומים בגלל עיכובים במסירת דירות?

“בתחום הבנייה למגורים הרבה מאוד דירות לא יימסרו בזמן, ויוגשו תביעות נגד קבלנים בדרישה שישלמו ללקוחות שכר דירה אף שזה הכי כוח עליון. תהיה בעיה משפטית. כשיבוא דייר ויתבע אותי, השופט ידחף לפשרה בטענה שאנו קבלנים עם כיס עמוק. התשלום הזה מאוד משמעותי לחברות הבנייה”.

“אמרו שענף הבנייה למגורים חיוני, אבל מצד שני לא נתנו כלים שיאפשרו לענף להתקיים - מפעלים של ספקים נסגרים, למשל מפעל רב־בריח סגור, וכך גם מפעל שמייצר עבורנו מטבחים. מתכננים שאני עובד איתם שחררו את כל העובדים שלהם.

“יש לנו פרויקט בחיפה של 20 דירות, הפרויקט גמור, רק שבדירות אין מטבחים. במצב כזה אני לא יכול לקרוא לאנשים לקבל את הדירה. אני לא מוסר את הדירות, ובקרוב הדיירים יטענו שלא עמדתי במועדי המסירה הכתובים בחוזה וידרשו פיצויים, זאת אף שאני לא אשם. זה סופר כוח עליון. יש גם כל מיני הגדרות בירוקרטיות שמקשות, למשל מאפשרים לקבלנים להסיע עד שני עובדים ברכב, אבל אין טעם להניע את הרכב אם הוא לא מלא עובדים. לכן יש עצירה של הרבה מאוד אתרים.

“את העובדים לא מעניין כרגע שהענף חיוני ורבים מהם לא עובדים. התפוקה שלנו כיום היא רק 30% לעומת שגרה. באתרי בנייה שלי בתל אביב ובירושלים מנופים לא זזים. מתוך כ־100 עובדים תושבי שטחים נשארו לי רק 12, ובשבוע הבא כשיתחיל הרמדאן גם הם יחזרו הביתה”.

המגבלות על הענף ועל המשק נולדו כדי לבלום מגפה.

“אם נמשיך לנהל את משבר הקורונה בפאניקה, בתוך חצי שנה המדינה תייצר לעצמה בור של 160 מיליארד שקל. בפברואר 2021 כשהחברות יפרסמו דו”חות ויראו הפסדים, המדינה פתאום תראה שהיא מצליחה לגבות רק 10% ממס החברות שהיא היתה רגילה לקבל”.