צילום: יח"צ
המחסור במכונות הנשמה לעסקים
האם ההוצאה ההמונית לחל"ת מהווה פגיעה אנושה בענף נותני השירותים, המסחר והמפעלים? "המדינה צריכה להעביר את הכספים שהיא ממילא משלמת לעובדים לידי גורמי המסחר, נותני השירותים והמפעלים" אומרים עו"ד יואב ביין וליאורה ביין-אלון, "רוב הנטל הכלכלי של הפעלת העסק מחדש הוא שכר העובדים, מדוע לא להעביר לעסקים את סכומי הכסף שממילא משולמים לידי נותני השירותים והמפעלים הגדולים ובכך למנוע את קריסתם ואת הפעלתם מחדש באופן מיידי? בכל עסק שרשאי לפעול יש לתמרץ את המעסיקים להחזיר את העובדים לעבודה"
מוגש מטעם DUN'S 100
מאות אלפי ישראלים יצאו לחל"ת בחודשים מרץ ואפריל, רבים מהעסקים סובלים מצניחה חדה בהכנסות, ישנם כאלו שמחזור הפעילות שלהם נחתך באופן קיצוני למדי, או 'ממאה לאפס" כפי שנוהגים להגיד בתקופה האחרונה.
אחת השאלות המרכזיות הנשאלות כרגע היא: כיצד מחזירים לפעילות עסקים ומפעלים אשר נמצאים בקשיים כלכליים בעקבות המגפה ורשאים לפי הוראות משרד הבריאות לחזור לפעילות? ובכן, לכולם ברור כי בכדי לחזור לפעילות מלאה או כמעט מלאה, הם יצטרכו לשלם סכומי עתק על שכר העובדים. למעשה, לרבים מהעסקים ייקח זמן עד שהם יכנסו לפעילות מלאה, מה שמסבך יותר את החזרה לשגרה, את המאבק באבטלה, ואת היכולת ההישרדותית של עסקים נותני שירות ומפעלים רבים, "בעוד בנושא ארנונה קיים כבר פתרון אשר מסייעים לחברות נותני השירותים ולמפעלים הגדולים, בנושא תשלום שכר עובדים, שזו ההוצאה הגדולה ביותר, עד כה לא נמצאה נוסחה ריאלית שתציל את העסקים הללו מקריסה ומשליחת עשרות אלפי עובדים הביתה", מסבירים עו"ד ליאורה ביין-אלון, ויואב ביין ממשרד 'פרופסור ביין ושות' משרד עורכי דין', אשר שלחו "קול קורא" לשר הכלכלה אלי כהן, לשר האוצר משה כחלון, ולראש רשות ההשקעות נחום איצקוביץ, "על רשות ההשקעות לצאת מהקונספציה של סיוע רק למגזרים ספציפיים (לעובדים מוחלשים/מוגבלים או לעובדים בשכר גבוה.) היום כולם מוחלשים ולכן יש לבנות תוכנית תעסוקה אשר תסייע גם לנותני השירותים והמפעלים הגדולים וניתן לעשות את זה באופן שכל הצדדים יוצאים נשכרים, קרי Win Win".
באיגרת שנשלחה לשרים ולראש רשות ההשקעות, פורטו עיקרי התכנית שנהגתה במשרד פרופסור ביין, "עובד המצוי בחל"ת מקבל תשלום בשיעור של כ- 70% משכרו הקודם זו היא הוצאה שבין כה וכה המדינה נושאת בה וככל שהמדינה תוסיף אחוזים בודדים לסכום זה והוא יינתן למעסיק לתקופה מסוימת, למשל של חצי שנה, אזי זה עדיף מהמצב הנוכחי בו אין פיצוי על הנזק הממשי ואין תעסוקה, וזאת במיוחד בענפים בהם התשומה העיקרית הינה שכר העבודה.
כמו כן נציע, כי תקופת האכשרה (תקופת המינימום) לצורך קבלת כספי החל"ת בידי העובדים, תקוצר ובעיקר תוגמש. כלומר עובדים יוכלו לקבל את כספי החל"ת על התקופה שנעדרו מן העבודה, גם אם יחזרו לעבודה לאחר פחות מ- 30 יום, כך תהיה אפשרות להקדים ולהשיבם למעגל העבודה לטובת כלל המשק.
כמו כן נציע לבנות מסלולים הנותנים מענה דומה גם בהעסקה חלקית, כלומר בחלקי משרות וזאת כאשר אין ביכולתו של העסק להעסיק את העובדים במשרה מלאה מייד. הכל במטרה ליתן תמריצים גמישים לפי צורכי המעסיקים השונים ולטובת עידוד המשק לשוב לפעילות מלאה.
כאמור, נציע למשל, כי מעת חזרת העובד לעבודה, יינתנו כספי החל"ת ישירות למעסיקים בתוספת סכום שיהווה תמריץ, לתקופה של כמחצית השנה, שהיא תקופה הקבועה בחוק לתשלום דמי אבטלה. לפי דוגמא זו, המדינה תעשה שימוש בדמי האבטלה לתמרוץ מעסיקים ולהנעה מחדש של גלגלי המשק. גם המעסיקים בתחום השירותים והתעשייה יוכלו לשוב לפעילות בצירוף פיצוי והעסקה מחדש של מרבית העובדים. כמו כן, אנו קוראים לרשות ההשקעות לפעול מעבר להקלות שכבר ראו אור ולהניח מחלוקות ישנות עם מפעלים ולהותיר את המצב בו ניתן מענק כמו שהוא ולזנוח את הדרישות להשבת מענקים אשר בימים אלו כה נדרשים להמשך קיומם של עסקים, כאשר עמידה על החזרת המענקים בצירוף הליכים משפטיים הכרוכים בכך, עלולה לגרום לקריסתם".
"אם המדינה לא תפעל מהר, לא יהיו מספיק 'מכונות הנשמה לכל העסקים"
"ההשבתה הטוטלית וסגירת הרשת חתכה את ההכנסות שלנו בדרמטיות, ירדנו באופן קיצוני בהכנסות שלנו. אמנם אתר האינטרנט מוכר פי 10 אבל זה לא מהווה קמצוץ מההכנסות שהיו לפני השבתת המשק" אומר מיכאל אילוז, מנכ"ל טבע נאות, חברה שלפני תחילת המשבר העסיקה 570 עובדים ומחזיקה בישראל מפעל יצור בגליל העליון, 65 חנויות בכל רחבי הארץ, וכ- 20 חנויות נוספות בכל רחבי העולם עם מחזור כספי של כ - 300 מיליון ₪ בשנה. הוצאנו יותר מ – 250 איש לחל"ת כאשר כל הרשת בבית. במפעל שלנו הוצאנו 80% מהעובדים לחל"ת ובמטה חלק יושבים בבית, וחלק עובדים במשרה חלקית. פיטרנו עד כה 20 איש ואני מניח שחנויות נוספות יסגרו. אנחנו נמצאים במצב מאוד מאתגר".
לדברי אילוז, לצד הפעילות המבורכת והנרחבת של המדינה בהבטחת הבריאות של תושבי המדינה, המגזר העסקי קיבל פתרון חלקי ונוקשה, "בעיקר בקמעונאות, אם המדינה לא תסייע לנו במענקים שיעזרו לנו להפעיל את המערכת, חנויות לא יפתחו. ייקח זמן לחזור לשגרה והקונים לא יגיעו מייד כפי שעשו בעבר, ובלי תמיכה המערכת לא תחזור לפעול באופן מלא. ממשלת ישראל מדברת הרבה על הרצון לעזור אך היכולת שלה לתרגם את האמירות והרצון למעשה, אינן מספיקות ומהירות מספיק".
מיכאל וחברת 'טבע נאות' אמנם יוזמים הזדמנויות עסקיות בתקופה הנוכחית, לדוגמת כפכפים מיוחדים עם חומר שניתן לחטא אותו וישמש צוותים רפואיים הבאים במגע עם חולי קורונה, ומכונת ייצור למסכות שתחל לפעול בסוף מאי, אך בהסתכלות כוללת על המגזר העסקי הוא קורא לפעילות מהירה שתסייע למפעלים הגדולים וענף נותני השירותים להחזיר את המשק לפעילות מלאה ככל הניתן בהקדם האפשרי, "ככל שמתמהמהים ומחכים, כך יותר עסקים יקרסו וייקח הרבה יותר זמן להתאושש.
חייבים גם לפעול במהירות, לדוגמה, כבר חודש שמדברים על פטור מארנונה לשלושה חודשים, אבל כשמגיעים למועצות המקומיות, הן לא מכירות את זה. אם לא נפעל מהר בבניית מנגנוני הלוואות מהירים, בתשלום אבטלה, בהגמשת כללי החל"ת באופן שיתמרץ מעסיקים להחזיר את העובדים במהרה, בהפיכת הכספים המיועדים לתמיכה במשק לנזילים, יהיה כאן מצב קשה. העסקים צריכים חמצן, ואני חושש שנגיע למצב שנצטרך להשיג לכל העסקים 'מכונות הנשמה', אך לא יהיו למדינה מספיק אמצעים להכניס את החמצן הנדרש לעסקים. המדינה צריכה לעודד ייצור מקומי, לתמרץ תעשיות מקומיות להיות תחרותיים בארץ, ולהיות חלק מהמגמה העולמית של הפסקת ההישענות של תוצרת זולה ממדינות כמו סין וסיוע לתעשיות המקומיות ולכלכלה המקומית".
מאת עו"ד ליאורה ביין-אלון, שותפה. עו"ד יואב ביין, שותף בכיר ומייסד, פרופ' ביין ושות' משרד עו"ד