אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בית המשפט אישר בקשת כיל למינוי מומחה לשחזור שרתי IBM צילום: נטלי כהן קדוש

בית המשפט אישר בקשת כיל למינוי מומחה לשחזור שרתי IBM

מדובר בפרויקט מערכות מידע שכימיקלים לישראל הזמינה מ-IBM, שלא הושלם, והוליד את הקרב המשפטי ביניהן - כיל תובעת 1.1 מיליארד דולר; השרתים מכילים מידע והתכתבויות בין החברות, ש-IBM טענה כי נמחקו ואינם ניתנים לשחזור; בהחלטת ביהמ"ש נכתב כי אלמלא IBM הייתה מסכימה, השופט לא היה מורה על מינוי המומחה, ובשלב זה ייבדקו תיבות הדוא"ל שלה בלבד

27.04.2020, 17:18 | צלי גרינברג
חברת כימיקלים לישראל קיבלה עידוד קל מבית המשפט המחוזי בתל אביב, לאחר ההחלטה להיענות לבקשתה: ביהמ"ש הורה אתמול (א') על מינוי מומחה לשחזור שרתי IBM המכילים מידע והתכתבויות בין גורמי החברות, ש-IBM טענה כי נמחקו ואינם ניתנים לשחזור.

קראו עוד בכלכליסט

הבקשה למינוי המומחה הוגשה על ידי כיל ב-22 לדצמבר 2019 במסגרת מאבק משפטי מול IBM בנוגע לפרויקט מערכות מידע שכיל הזמינה מ-IBM, שלא הושלם, והוליד את הקרב המשפטי ביניהן.

רביב צולר, מנכ"ל כיל, צילום: נטלי כהן קדוש רביב צולר, מנכ"ל כיל | צילום: נטלי כהן קדוש רביב צולר, מנכ"ל כיל, צילום: נטלי כהן קדוש

השופט גרשון גונטובניק כתב בהחלטתו כי "לא בוססו נסיבות חריגות המצביעות על כך ש-IBM אינה מצהירה אמת ומסתירה בכוונה את מסמכיה. טוב עשתה IBM שהסכימה למינוי מומחה משותף. סביר שהסכמה זו לא באה לשם שמיים. מטרתה להראות שאין לחברה מה להסתיר".

גונטובניק ציין כי אלמלא הסכימה IBM למינוי המומחה, הוא לא היה מורה על מינויו, וכתב בהחלטתו, כי המומחה יבדוק לעת זו רק את תיבות הדוא"ל של IBM, "שכן לא נמסר כי קיימת בעיה של מידע שאבד אצל כיל".

במסגרת הבקשה למינוי המומחה ציינה כיל כי IBM "השמידה את תיבות המייל של מנהלי הפרויקט ושל בעלי תפקידים בכירים נוספים בפרויקט מטעמה", וכי "לשיטת IBM, כל תיבות המייל שהושמדו לא ניתנות לשחזור בשום דרך שהיא. ככל שזהו המצב, מדובר בהתנהלות פסולה וחמורה של השמדת ראיות ושיבוש הליכי משפט, שיוצרת תוצאה קשה ביותר".

מדובר בתביעה של 1.1 מיליארד שקל מצד כיל, בניהולו של רביב צולר, אותה הגישה ב־3 בדצמבר 2018 נגד IBM ישראל, תחת ניהולו של דניאל מלכה, בטענה שזו האחרונה ביצעה עבורה פרויקט שכשל והסב לה נזק.

כיל טענה בתביעה כי "כשליה של IBM כללו עבודה לקויה ומרושלת, חוסר ידע, ניסיון ומיומנות, מחסור במשאבים ובכוח אדם מיומן. הדברים גרמו לכרוניקה של דחיות ועיכובים ולקפיצה בלתי פרופורציונלית בעלויות. המערכת שנמסרה לבדיקת כיל באפריל 2016 היתה בלתי יציבה ובלתי פונקציונלית. הדברים הגיעו עד כדי ש־IBM הציעה להעלות לאוויר מערכת בלתי מוכנה בעליל, ובכך לסכן את כיל ואף להעמידה בסיכון של קריסה ממש". על רקע זה, צוין בתביעה, החליט דירקטוריון כיל בספטמבר 2016 להפסיק את הפרויקט.

כשלושה חודשים לאחר תביעתה של כיל, הגישה IBM ישראל כתב הגנה המבקש לדחותה ותביעה נגדית בסך 185 מיליון שקל. בתביעה טענה IBM כי היא סיפקה שירותים לכיל, אך זו מתחמקת מלשלם. "כיל נהגה בחוסר תום לב", נכתב. "היא היתה רשאית להפסיק את הפרויקט בהיעדר עילה וכך עשתה. היא לא טענה כל טענה כלפי IBM. לא כי ההסכם הופר או כי היה בלתי מוצלח".

עוד ציינה IBM כי "הסיבה לביטול הייתה היפרדותה של כיל מסטפן בורגס, המנכ"ל לשעבר. נימוקי דירקטוריון כיל לא התייחסו כלל להפרה מצד IBM".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות