אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"בפן הכלכלי, במדינת ישראל המשבר לא טופל כלל" צילום: יונתן בלום

ראיון כלכליסט

"בפן הכלכלי, במדינת ישראל המשבר לא טופל כלל"

קצת לפני התפרצות הקורונה הכריזה פימי על יציאה לגיוס הגדול ביותר של קרן ישראלית, עם יעד של 1.2 מיליארד דולר; גם בפורטפוליו שלה היו נפגעות, אבל העומד בראשה ישי דוידי חושב שאצלו המשבר נוהל הרבה יותר טוב מאשר ברמה הלאומית: "היו צריכים להקים קבינט כלכלי מההתחלה"; "לא נקבעו מדדים פשוטים שיעזרו לאנשים להבין את עוצמת המשבר"; אבל הוא רואה גם נקודת אור: "זאת הזדמנות להקטין פערים מול הפריפריה"

28.04.2020, 07:05 | גולן חזני

משבר הקורונה תפס את קרן פימי בנקודה רגישה. עוד לפני שפרץ, התגלו חריקות ראשונות בקרן הפרייבט אקוויטי הגדולה בישראל, בדמות נסיגה בביצועי המניות של החברות הציבוריות שבשליטתה. מדובר בנקודת זמן רגישה עבור הקרן, שהחלה לפעול לפני 25 שנה. מעט לפני ההתרחשויות האחרונות היא הודיעה על יציאה לגיוס הקרן השביעית שלה, עם יעד גיוס של 1.2 מיליארד דולר — הגיוס הגדול ביותר של קרן ישראלית עד היום. בנוסף, באותו הזמן פימי היתה בעיצומם של שלושה אקזיטים: שתי עסקאות מכירה שכבר נחתמו ואחת בדרך. כעת לא ברור מה יעלה בגורלם.

קראו עוד בכלכליסט

למרות כל זאת, ישי דוידי, מייסד הקרן והמנכ"ל שלה, אמור להיות מרוצה מהמשבר. משברים מסוג זה הם בדיוק הפתח שמאפשר לקרנות מהסוג של פימי למצוא הזדמנויות גדולות, בדמות חברות שמתרסקות ומשוועות למזומנים ולהשבחה. הרי קרנות ההשקעה, שהן למעשה הטייקונים החדשים, לא זקוקות לבנקים כדי לבצע רכישות: הן מרימות טלפון למשקיעים והכסף שעליו התחייבו זורם.

ישי דוידי, צילום: יונתן בלום ישי דוידי | צילום: יונתן בלום ישי דוידי, צילום: יונתן בלום

ולפימי יש רקורד גדול של רכישות. כיום היא מחזיקה ב־50 חברות תעשייה, 30 מהן ישראליות, וב־110 מפעלים וחברות־בנות בעולם. הקרן מעסיקה 30 אלף עובדים בחברות השונות, כך שהיא למעשה המעסיק הגדול במשק. בראיון ראשון מאז פרוץ המשבר, דוידי משיל מעליו את הממלכתיות, שאפיינה את התבטאויותיו בעבר, בנוגע לדרכים שלדעתו יש להתמודד עם הנגיף.

מהן התובנות שלך מהמשבר?

"הוכח פה שכל הכסף הגדול שמושקע באנליזות ומחקרים לא מצליח לזהות אירוע משמעותי כמו הקורונה, שכן הוא נגרם כתוצאה ממשתנה חיצוני לא צפוי אחד. באוקטובר 2019, איש לא חלם שאירוע בסדר גודל כזה הולך לקרות ויוריד את כל העולם על הברכיים. תמיד האמנתי שקשה לחזות אירועים מאד מהותיים - לא רק בתחום הכלכלי, אלא גם המדיני והצבאי. מזה נגזרת גם צורת החשיבה, עסקית ואישית. האם היה אחד בעולם שיכול היה לחזות שהחוזים על הנפט יהיו שליליים? וכמה כסף מושקע באנליזות לגביהם. וזה רק תת־אירוע בתוך הקורונה. בגדול, יש פה שני אירועים שלובים: אירוע רפואי משמעותי מאוד, ואירוע כלכלי־עסקי לא פחות משמעותי. לגבי כל אחד מהם יש ארגז כלים אחר לגמרי. לגבי המשבר הרפואי, צריך להשאיר את ההערכות למי שלמד את הנושא. לגבי הפן הכלכלי - ואני מדבר על מדינת ישראל - המשבר הכלכלי לא טופל כלל עד כה. אנשים מדברים, מקיימים פגישות, ברמה הממשלתית, אבל הוא לא מטופל".

למה? פתחו עסקים השבוע, הקימו קרנות סיוע, אפילו לעסקים הגדולים מסייעים.

"לא מספיק. המשק במשבר כלכלי עמוק שהולך ומתעצם כל יום. יש סכנה ממשית לפגיעה קשה בכלכלת המדינה, גם בעסקים וגם באנשים ברמה הפרטית. קיים חשש לאירוע מתמשך, וצפי של מאות אלפי מובטלים, כמו גם עסקים שיגיעו לחדלות פירעון. דבר ראשון שלא נעשה - היה ראוי להקים קבינט כלכלי מהתחלת המשבר. לא עכשיו. הקבינט הזה צריך לכלול את ראש הממשלה, שר האוצר, שר הכלכלה, נגיד בנק ישראל וחמישה אנשי עסקים שבאים בגישה ניטרלית, ולא מתוך האינטרס שלהם. יש כאלה. הם אלה שהיו צריכים להוביל את המשבר דה־פקטו. עד לפני שבוע היה רק משבר רפואי. אם מההתחלה היה גוף שמתכנס ומבין כל השלכה של החלטה שנעשית בצד הרפואי, התמונה היתה נראית אחרת".

מדברים על השקעה של 80 מיליארד שקל.

"אין ספק שבניהול משבר, מדינה צריכה להשקיע סכומי כסף מאוד מהותיים. מסגרת של 80 מיליארד שקל היא עדיין נמוכה משמעותית מהיחס של אחוזים מהתל"ג ביחס למדינות אחרות. אם התל"ג של ישראל הוא 370 מיליארד דולר, אז התוכנית הזו היא 6% מהתל"ג. יש מדינות בעולם שהשקיעו 20%".

דוידי מסביר מה התפספס בהיעדר קבינט כלכלי ראוי. "אחד היעדים הכי חשובים של צוות כזה היא קביעת מדדים. אפשר לבחון את המשק ואת התקדמות הזרמת הכסף אליו. בפן הבריאותי יש מדדים מאד ברורים: X אנשים חלו, Y החלימו ו־Z לצערנו נפטרו. דרך מדדים פשוטים אנשים מבינים את עוצמת המשבר. באותו אופן אפשר לקבוע מנגנונים ליציאת המשק ממנו. פרמטר אחד יכול להיות כמה הלוואות התקבלו מסך ההלוואות. אם שואלים כמה הלוואות ניתנו ובאיזה סכומים, אפשר לקבל 14 תשובות, כנ"ל לגבי מספר המפוטרים והיוצאים לחל"ת, מספר החוזרים לעבודה וכו'. הציבור חייב לראות את הפרמטרים האלה. כשאזרח יודע נניח על תוכנית של 8 מיליארד שקל לעסקים, ושחולקו חצי מיליארד שקל, הוא מבין שיש עוד 7.5 מיליארד שקל שלא ניתנו. אני כאזרח רוצה לדעת כמה ניתן, אבל אין את המספר הזה. ככה הכל יהיה מדויק. לא כמו שיחת יום שישי, 'הבטיחו, נתנו, לא נתנו'. גם למדינה זה יהיה כלי חשוב. לומר הבטחתי שמונה נתתי שמונה. זה מעודד את הממשלה לפעול בנחישות רבה יותר.

מעבדה של קמהדע במפעל פימי מעבדה של קמהדע במפעל פימי מעבדה של קמהדע במפעל פימי

"וחייבים לקבוע מטרות מוגדרות לתוכנית הזו", מדגיש דוידי. "תחת מטרות ידועות, למשל לאפשר למקסימום חברות לצלוח את המשבר. להקטין את האבטלה למינימום האפשרי. אלה תהליכים, ולא הכל יקרה ב־2020. אבל כשיש קבינט שקובע מטרות, הוא מגיע איתן לפגישה עם משרד הבריאות. הוא אומר, אני רוצה להחזיר את המשק - תחת דרישות הבריאות - הכי מהר שאפשר".

דוידי רואה במשבר הזדמנות גם מעבר למהלך עסקי מחוכם. "יש הזדמנות להקטין פערים בין הפריפריה למרכז", הוא מפרט. "נניח שכבר הוסכם לבטל ארנונה לעסקים לשלושה חודשים. זה רעיון טוב. אבל אם לעסקים בפריפריה, קרית שמונה, שדרות, נתיבות, יוותרו על ארבעה חודשים? לפי הגדרות של אזור פיתוח? מוסכם שלמוסך בשדרות יותר קשה ממוסך בתל אביב. אפשר לעזור לשניהם, אבל לתת לאזור הפיתוח עדיפות".

למה האוצר לא עושה את זה? בא לישיבות עם משרד הבריאות ומציג את העמדה של המשק.

"ראש הממשלה חייב להיות הראש של הקבינט הזה, ואז לא מתגלגלים בין שר האוצר אמר, שר הכלכלה אמר. צריך להיות קבינט, החלטה, ביצוע. יש נקודות שלא מטופלות. המדינה אמרה, 'בוא ניתן הלוואות לעסקים', אבל נותנת רק 15% ערבות למערכת הבנקאית. אני אומר שני דברים. אחד, תעלו את הערבות ל־70%, ושניים, תנו גם לגופים מחוץ למערכת הבנקאית. חברות ביטוח וגופים חוץ־בנקאיים הם בחירה קלאסית לתת את ההלוואות האלה. למדינה יש גם כלים, לדוגמה לעידוד השקעות הון. יש חוק ידוע, מי שמבצע השקעות במקומות מסוימים בארץ מקבל מענקים. יש עשרות מיליונים פנויים לתת את המענקים האלה לחברות על השקעות שכבר ביצעו. ממילא חייבים לתת את הכסף, והחברות האלה בפריפריה ייצאו נשכרות".

באמריקה יש סדר

בארה"ב ניהול המשבר הזה נעשה, לדעתו, בצורה טובה יותר, והוא הרגיש זאת היטב בחברות שבשליטת פימי. "החברות בארה"ב מקבלות הלוואה בהתאם למספר העובדים", הוא מדגים. "הערבות שמקבלים מהמערכת הבנקאית שם היא 85%, ריבית נמוכה מאוד, וחלק מההלוואה הופך למענק בהתאם לעמידה ביעדים אחרי שנה. בארה"ב לפחות ארבע חברות שלנו קיבלו את ההלוואות האלה תוך 48-24 שעות. עכשיו תבדוק כמה זמן זה לוקח בישראל. שם יש סדר. לא מתווכחים על כל דבר, כמו על ריבית. יש פרמטרים: זו ההלוואה, זו הריבית. אתה עומד בהם? תוך 24 שעות תראה כסף בחשבון.

"המדינה צריכה להביא בחשבון שהיא עומדת להשקיע במשבר הזה הרבה מאוד כספים. היא לא צריכה לחשוש לצאת פראיירית, שמישהו בשוליים עלול לנצל תוכנית כזו או אחרת. כנראה בשוליים יהיו אנשים שינצלו את זה, אבל לא הרוב המוחץ. אפשר ללמוד ממה שקרה בארה"ב במשבר 2008. הזרמת כסף למשק היא קריטית במצב כזה".

אפשר להשוות בין שני המשברים?

"המשבר ב־2008 הוא כמו מקהלת צדיקוב ליד המשבר היום. חיוור. 2008 היה משבר פיננסי, שצמח מהנדל"ן והפיננסים, שמצוי במקומות מסוימים בארה"ב וחלק ממדינות העולם לא חוו אותו בכלל. גם חלק מהסקטורים בארץ. המשבר הנוכחי הרבה יותר עמוק. משבר ריאלי, שפוגע בכל המגזרים, בהרבה מדינות בעולם, ודורש מהן להוציא הרבה כספים. למשל פרמטר של איתנות פיננסית. יחס חוב־תוצר. בסוף 2019 בישראל הוא עמד על 60% בערך. האם זה מעניין את האזרח אם היחס חוב־תוצר יהיה 80%? 60%? הוא רוצה לצאת מהאירוע הזה עם עבודה, לא מובטל שאיבד את כל מה שבנה. הפרמטר הזה יגדל משמעותית גם אם לא עושים כלום; המכנה יקטן ממילא כי יהיו פחות עסקים. אז אולי יותר נכון להגדיל את החוב והגירעון, ואז לאט לאט לבנות את היחס הנכון, כמו שישראל שיפרה אותו ב־5-4 השנים האחרונות?"

בארה"ב מחלקים גם למי שלא באמת צריך.

"ב־2008 הממשל האמריקני הזרים טריליון דולר כדי לצאת מהמשבר. עכשיו הזרימו 2 טריליון דולר ועוד 2 טריליון בצורה עקיפה. במבט לאחור, ברור שהיו חברות ועסקים שהרוויחו מההזרמה של 2008. אבל בסוף הרוב המוחץ הוא הסיבה שממשלה עושה מהלך. תמיד יהיה משהו שלא עליו נכתבו המטרות והיעדים. אבל לא צריך לפחד מזה. מה התוכנית המפורטת של מדינת ישראל ליציאה מהמשבר? ברגע שאין תכנית מפורטת, כותבים שלד מרכזי ועושים התאמות תוך כדי תנועה. לחלק מהעסקים זה מקטין את עוצמת המשבר. אחד הרכיבים ההרסניים בכלכלה הוא חוסר־ודאות. כי אז היכולת לפעול לא קיימת. פה עד היום לא עלה אף אחד והציג תוכנית, יעדים, או נתן לעיתונאי כלכלי לשאול את השאלות הקשות. אז כל הזמן חיים באי־ודאות. יום אחד עולים עם חלק, למחרת עם עוד חלק ואחרי עוד יום מפילים אשמה על גוף אחר".

יש נתונים. אנחנו בתחתית הטבלה מבחינת מונשמים.

"יש לזה הסברים. מדינת ישראל צעירה, יש רופאים טובים, מערכות חזקות. אבל התובנות שלי כאן הן לא מאור הגולה. אני מבין בעסקים".

צריך לשלוט בתהליכים

בוא נדבר על פימי.

"פימי קיימת 25 שנה. עברנו משברים כלכליים, של 2001 ושל 2008, וצלחנו אותם בהצלחה יתרה. אנחנו המעסיק הכי גדול והתעשיין הכי גדול במשק. זו אחריות מאד גדולה".

איפה המשבר תופס אתכם?

"ארבעה מרכיבים הם חלק מהדנ"א של פימי. הראשון, מינוף מאוד נמוך, בסוף 2019 עמד יחס החוב ל־Ebitda על 0.7 בממוצע. הנתון הזה בקרנות פרייבט אקוויטי הוא 5.5. השני, פיזור סקטוריאלי. כדי להקטין סיכונים אנחנו אף פעם לא מתמקדים במגזר אחד, אלא ב־15 שונים. השלישי, פיזור גיאגרפי. לא מתמקדים במדינה אחת. 35% בארה"ב, 25% בישראל, 20% באירופה ו־20% בסין ובשאר העולם. הרביעי, אנחנו מכירים את החברות שלנו טוב מאוד. ברמת הבורג. לטוב ולרע. זה מאפשר התמודדות טובה יותר עם המשבר. בשלבים הראשונים, כשרק זיהינו שמתחיל משבר...."

מתי זה קורה?

"בתחילת פברואר. התחילו לדבר על זה בעולם. ניסינו להעריך את ההשפעות. התחילה אי־ודאות בעולם, המידע מתחיל לזרום. ואז אומרים, ניקח את הנושא הזה מאוד ברצינות, ננסה להבין מה הסיכונים באירוע. ומקסימום, אם יהיה יותר טוב, עם הטוב יודעים להסתדר. מהר מאוד הפנמנו שמדובר במשבר מאוד משמעותי. לפימי יש כמה חברות שנוגעות במשבר באופן ישיר, בצד הרפואי שלו. הראשונה היא קמהדע, השקעה חדשה שלנו. זו חברה ביוטכנולוגית בוגרת, עם מכירות של 126 מיליון דולר ב־2019, Ebitda של 26 מיליון דולר ו־100 מיליון דולר מזומן בקופה. קמהדע מפתחת תרופה המבוססת פלסמה של אנשים הבריאו והפעילו נוגדנים נגד המחלה. היא מיועדת לעזור למי שחלו כבר, חולים קשים. זה לא חיסון".

כבר היום מטופלים בפלסמה.

"היום נותנים פלסמה במסגרת טיפול חמלה (טיפול שניתן לחולים קשים מאוד לשם הקלה, ג"ח). אבל בקמהדע יודעים לזקק את הנוגדנים. יש לנו עוד חברות שקשורות: חברת התרופות רקח, לפני שנה קנינו את טבע אשדוד, שקו המוצרים העיקריים שלהם הוא חומרי חיטוי לבתי החולים. חברה נוספת היא מפעלי חמצן וארגון שמספקים חמצן לבתי חולים".

היא לא נמכרה?

"הקלואוזינג תוך חודש וחצי. בינתיים היא עובדת. חברה נוספת היא שטרן, מובילת שוק במוצרי היגיינה לחדרי שירותים, שחוסכים מגע. עמדת אלכוג'ל אוטומטית".

דיברת על חברות שנהנות מהמשבר, אבל יש גם דוגמאות הפוכות. יש לכם אחיזה לא קטנה במגזר התעופה, תאת, מנועי בית שמש. התחום הזה נפגע קשות.

"יש לנו חברות נוספות שמקבלות רוח גבית מהמשבר כי התמזל מזלן. בית שמש ותאת הן חברות חזקות. יש להן מזומנים בקופה וצבר הזמנות טוב. אין ספק שהמכירות בתחום התעופה ייפגעו, השאלה היא באילו עוצמות ועל פני כמה זמן. אנחנו מנסים לחשוב על הלקוח של הלקוח שלך - כשמספקים חלקי מנוע לחברת בואינג, והלקוחות שלה הן חברות התעופה, חושבים גם עליהן".

מן הסתם ספגתם גם ביטולים.

"לא יכול לענות על ביטולים בחברה ציבורית. חברות עם טכנולוגיה, ידע ומובילות שוק, גם אם יהיה רבעון אחד או שניים לא טובים, זה לא יבוא לידי ביטוי בשנים הבאות".

מה הדברים הראשונים שבודקים?

"בשלב הראשון מזהים את האירוע ומבינים שצריך לתת לו הכבוד הראוי. לדעת שצריך לשלוט בחברות, בתהליכים, שכולם מבינים מה קורה ומתחילים לפעול. ואז השאלות שנשאלות שונות מחברה לחברה: קודם כל זה אירוע בריאותי, ונקודת המוצא הראשונה צריכה להיות שמירה על הבריאות של העובדים בחברות. מי שלא יפעל נכון, יסגרו לו מפעלים על ימין ועל שמאל. מהיום הראשון של המשבר, כל המפעלים של פימי עובדים".

כולל תדירגן? לא הוצאתם עובדים לחל"ת?

"כולם. גם בארץ וגם בחו"ל. ברור שיש חברות שבהן הביקושים ירדו ועובדים יצאו לחל"ת. אבל כל החברות עובדות".

דוידי מסביר את החשיבה בהמשך. "הנושא השני בשלבים הראשונים הוא יצירת כלי עבודה כך שהמפעל לא ייסגר בגלל ענייני בריאות. לתת צבעים שונים לכל משמרת - סרט אדום לעובדי אולם אחד, סרט כחול לעובדי אולם שני. סרט לבן, עם מערכות חיטוי, הוא מהאו"ם, ויכול להיות בשני המקומות. נדרשת התייחסות לאנשי מפתח שלא יפילו את המערכת. יש קו מכונה ספציפי שאם הוא נעצר, כל החברה מושבתת. אז ההוראה לכל השלושה שעובדים בו היא לעולם לא להיפגש, שאם חלילה לאחד יקרה משהו, יהיו שניים אחרים שיעבדו. עכשיו כולם עובדים ככה, אבל נהגנו כך מההתחלה.

"במקביל יוצרים קשר שלך עם חברות הפורטפוליו יותר מאשר בימים רגילים. בודקים תזרים מזומנים, רווחיות, לקוחות. דואגים שהחברות יוצרות קשר עם הלקוחות בכל העולם ומיידעות שהן עובדות ויכולות לספק סחורה. גם לסין ולאיטליה ולספרד. ברמת הקורפורייט של פימי מתכנסים כל יום לראות אם מישהו עלה על תובנה ויכול לשתף את כולם. בודקים את כל המערכת. תזרימים, אספקה של חומרי גלם, לוגיסטיקה. פימי זה גוף ענק. נמצא בכל העולם. הנתונים האלה סייעו לנו להסתכל בפריזמה רחבה על כל העולם ולהפיק לקחים מיידיים. כמויות מידע עצומות שאפשר לשתף ולהוריד למטה. ברגע שיוצרים את התהליכים המתודולוגיים האלה, המשבר לא נפתר, אבל קטן הסיכון לעשות טעויות. בשלבים הראשונים עסקנו רק בחיזוק המערכת. לפני שבועיים התחלנו לבחון השקעות חדשות".

רק לפני שבועיים?

"רק ברגע שנבנתה מתודולגיה רפואית בהתאם להנחיות בכל החברות, ויש תוכניות עבודה ויעדים. אז ניתן להתפנות מחשבתית להשקעות חדשות".

היו חברות שהיה צריך להזרים אליהן כסף?

"לא. ברור שמי שלא נכנס חזק למשבר יתקשה. יש גם חברות כאלה אצלנו, אבל מעט".

המשבר בשוק התעופה יימשך עוד שני רבעונים?

"אני לא יודע לחזות אם שוק התעופה יתרומם בעוד שנה או תשעה חודשים, מה יהיה היקף הטיסות, איך אנשים יישבו בטיסה. אבל כנראה לא נצטרך לשחות לארה"ב".

עשיתם עסקאות בתקופה הזו?

"השלמנו את העסקה של עמיעד. יש אמירה שכולם משתמשים בה, 'לעולם אל תבזבז משבר טוב'. הנגזרת אומרת, בוא נראה מה האפשרויות שיש כרגע להשקעות חדשות. אין ספק שנוצרות הזדמנויות, ותוך כדי משברים פימי מבצעת השקעות טובות. לעשות השקעה ריאלית ולרכוש שליטה בחברות זה לא כמו לקנות מניה בבורסה. זה מסובך. בשנה הקרובה נשקיע בהתאם לתוכנית ההשקעות שלנו ואולי אפילו יותר. לא נבצע את ההשקעות הראשונות בתחומים שבהם קשה לאפיין את נגזרות המשבר. יהיו עסקאות בתחומים של חקלאות, מזון ופודטק, תשתיות, שמירה על ביטחון ועל גבולות".

תשתיות? לא תחום שהייתם בו עד היום.

"כדי לצאת ממשבר כזה ולייצר השקעות מאד גדולות, מדינות ישקיעו גם בביטחון ובתשתיות. ואנחנו נהיה שם ונשקיע בחמש השנים הקרובות 1.5 מיליארד דולר. הגישה שלנו לא השתנתה. אנחנו ממשיכים בלונג על ישראל ולהאמין בשוק הישראלי".

חשבתי שאתם מחפשים הזדמנויות עם סכין בין השיניים.

"אלה אמירות יפות, אבל בלי תוכן. נבצע השקעות חדשות השנה, תוך כדי המשבר ותחת אותה מדיניות. 85% מהעסקאות שלנו הן בחברות טובות שבכוונתנו להפוך למצטיינות. 15% הן חברות בדיסטרס. אנחנו לא עומדים לשנות את המדיניות".

לרשימת התכונות הנדרשת בעיתות משבר מוסיף פימי עוד אחד - צניעות. "כשבאים לאירוע כזה, ולא מכירים את הפרמטרים, צריך לקחת בכובד ראש את כל הדברים שיכולים להשפיע, ולא להיות יהירים ולהגיד שפעת פלוס או שפעת מינוס".

להסתכל לטווח הארוך

מלבד דוידי, השותפים בקרן פימי הם גילון בק, לילך אשר טופילסקי, עמית בן צבי, עמי בם, רון בן חיים ושותף חדש, ליאור אובסיוביץ. עד היום רכשה פימי שליטה ב־90 חברות ומימשה 60 מהן בעסקאות של יותר מ־5.5 מיליארד דולר.בשש השנים האחרונות השקיעה פימי 548 מיליון דולר ומימשה 1.7 מיליארד דולר, ברווח של 1.2 מיליארד דולר. בדירוג של חברת הדירוג הבינלאומית פרקין (Preqin) דורגה פימי שלישית בין קרנות ההשקעה הטובות בעולם לשנת 2019, ובעשור האחרון היא באופן עקבי בחמישייה הראשונה.

השווקים רחוקים 15% מהשיא. זה לא מסתדר עם התמונה השחורה שאתה ואחרים מציירים.

"לא אני. אבל נשמע את המספרים: 26 מיליון מובטלים חדשים בארה"ב, מיליון בישראל, מקווה שיהיו פחות. עסקים ייסגרו. כמויות הכסף בעולם להשקעות במניות הן עצומות, הריבית שואפת לאפס ולכן המבחן של המשבר הזה יבוא לביטוי בתוצאות של החברות בשנה הקרובה. זה מה שיקבע את השוויים הריאליים שלהן. מה שרואים בשוק מעיד על דו"חות דצמבר 2019. גם רבעון ראשון של 2020 לא ייתן את התמונה המלאה של האירוע, אלא בעיקר של חודש בתוכו. תוצאות המשבר עלולות לפגוע בתוצאות 2020 בכל החברות בעולם. לא רק בתיירות ותעופה. שוק המשרדים, הרכב, סטארט־אפים בתחום הפנאי. כוח הקנייה יקטן, תהיה אבטלה. לכן בשנה הקרובה תהיה תנודתיות לא קטנה. אבל מי שיסתכל על חברה לטווח ארוך, ינתח ויגיד שגם עם שלושה רבעונים לא טובים, היא תחזור לעצמה במחצית השנייה של 2021, הוא ירוויח".

אז העליות האלה לא אמיתיות.

"בבורסה צריך להסתכל על חברות ספציפיות ולנתח לאורך זמן. חברות יחזרו לעצמן אבל תנודתיות תהיה. גם אם המשבר הריאלי יהיה יותר קטן ממה שחוזים, עדיין זה אירוע עצום".

אולי זה נובע מהמספרים הנמוכים של המחלה בארץ?

"היו תחזיות הרבה יותר שחורות ממשרד הבריאות בתחילת הדרך. דיברו על מנות קרב. אינני יודע מה המידע שעמד לרשותם ואני לא יודע אם בהתבסס עליו הייתי נותן תחזית אחרת. אבל צריך ללמוד טוב טוב מה עשינו לא נכון, איפה היו כשלים, מה לשפר. אסור להגיד שעוד ארבע שנים יהיה קוביד 23 ועדיין יחסרו כאן מכונות הנשמה ולא יהיה קבינט".

היום מאוחר מדי להקים קבינט כזה?

"מבחינתי אפשר להתכנס היום בערב. הכי חשוב לעשות מהלכים ולעקוב אחריהם. להקצות זה לא ביצוע. חייבים לתת לאנשים, שפת לחמם נגדעה, גם אופק וגם חשיבה".

מה עושים עם העסקים הגדולים? כמה המדינה צריכה לתת לפוקס ולמשביר?

"זו המשמעות של קבינט. יש לו שמיכה ידועה. 80 מיליארד שקל זה מעט. אני חושב שצריך להשקיע מעל 100 מיליארד שקל. חלוקה של השמיכה והתכניות והמעקב אחריהן צריך להיות מדויק. לא על רגל אחת. אם מנצלים את המשבר לייצר רפורמות, תמיד לתת עדיפות לפריפריה ולאלה שיש להם פחות".

העיתוי יכול להפריע לגיוס שלכם?

"לא. להפך. אני מקבל פידבק מאד חזק מהמשקיעים. פימי 7 התחיל בעיתוי הכי נכון. המשקיעים שלנו יודעים להסתכל קדימה. מבחינתם האירוע הוא הזדמנות מאד חריגה. ב־25 השנים האחרונות זה הטיימינג הכי טוב שאפשר היה לחשוב עליו לגיוס".

מתי האירוע הזה יגמר?

"כל עוד לא יהיה חיסון, נצטרך להתנהל אחרת. לא להסיק מזה שחזרנו לעבודה, שהכל בסדר. מי שיקבע את עוצמת המשבר הכלכלי תהיה ארה"ב. היא נייר הלקמוס של המשבר".

איזה ענפים יתאוששו קודם?

"מזון, מים, הפיכת החקלאות למדויקת יותר, בריאות ותשתיות בריאות. מדינות יחפשו איך לצאת מהמשבר, גם באמצעות פרויקטים גדולים עם הרבה אנשים. לא חושב שיש מישהו שיכול לקבוע, וגם אם כן עדיף לא להקשיב לו, שבמרץ 2021 נלך למסעדה ונחגוג את סיום המשבר. זה לא עובד ככה".

אתם באמצע עיסקאות שאמורים להשלים — מכירת גילת, מכירת מפעלי חמצן ומכירת ריווליס.

"אחרי שנחתם הסכם, מי שרוצה להפר אותו יצטרך לשלם. קשה לעשות עסקאות היום, כי כדי לקנות חברה אתה רוצה לבקר בה ולראות מה אתה קונה והשמיים סגורים. אני לא יכול לקנות חברות בזום. אף אחד בעולם ריאלי לא יקנה מפעלים בלי לבקר בהם. לפני שיחזרו המטוסים לא יהיה שום דבר".

אז איך אתה אומר שתעשה עסקאות ותקנה?

"אני אקנה רק דברים שעסקנו בהם בעבר, תעשיות שאני מכיר היטב או חברות שאני מכיר. לא דברים אחרים".

המדינה צריכה לקנות אג"ח קונצרניות?

"ארה"ב עשתה מהלך שרק יפן עשתה לפני 20 שנה. היא הזרימה 2 טריליון דולר לאג"ח, ואפילו לקרנות גידור. זה מזרים כסף למשק ומאפשר לאותן חברות מרווח נשימה. אבל למדינת ישראל יש עוד מספיק מה לעשות לפני זה. קודם שכל ה־80 מיליארד שקל יוזרמו למשק בצורה נכונה,. תכלס אם המדינה רוצה לעזור לחברה, שתעזור ישירות. למה דרך אג"ח?".

חברות של פימי ביקשו סיוע?

"מעט מאוד. הרוב המוחץ לא צריכות סיוע".

כמה הוצאתם לחל"ת?

"אין לי מספר. הרבה פחות מהסטטיסטיקה הכוללת. העולם נכנס למשבר באחוזי אבטלה נמוכים, 4%-3%. עכשיו התחזיות מדברות על 25%-20%. אלה מספרים עצומים ויש להם משמעויות של חוסן מדינה".

ברמה האישית הקורונה משפיע על כולם, וגם על דוידי היא לא דילגה. בחזית הזאת הוא מנסה להיות אופטימי: "נולד לי נכד ראשון, אבל אני לא יכול לראות אותו. אני לא רואה את אמא שלי, ואשתי את אמא שלה. מקווה שלפחות נראה אותם".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות