ניתוח: הקורונה תכה בתעשיות הביטחוניות מישראל, בעיקר בייצוא לאירופה

2019 הייתה שנת מצוינת לתעשייה הביטחונית הישראלית, שבה רשמו שלוש התעשיות הגדולות תוצאות שיא: הכנסות אלביט מערכות צמחו ב-18% ל-4.51 מיליארד דולר, עם רווח של 228 מיליון דולר. הכנסות התעשייה האווירית צמחו ב-12% ל-4.108 מיליארד דולר ורפאל סיימה את השנה עם עלייה של 3.9% בהכנסות ל-2.7 מיליארד דולר, ורווח נקי בסך 111 מיליון דולר.

בשבועות האחרונים החלו באלביט ובתעשייה האווירית להוציא עובדים לחל"ת בגלל משבר הקורונה. יקי ברנס, שותף וראש החטיבה לייעוץ אסטרטגי בפירמת ראיית החשבון הבין לאומית בייקר טילי, מעריך בהתבסס על משברים כלכליים קודמים שהפגיעה בהכנסות שלהן תורגש בעיקר בשוק האירופי שנוטה בדרך כלל לקצץ בתקציבי ביטחון בתקופות אלו.

ב-2019 הייתה ארה"ב המדינה בעלת ההוצאה הביטחונית הגדולה ביותר, עם 731.8 מיליארד דולר ועלייה של 5.3%, לפי נתוני מכון המחקר השבדי SIPRI, העוקב אחרי נתוני הוצאה הביטחונית בעולם. סין ניצבה במקום השני, עם הוצאה של 261.1 מיליארד דולר, המבטא עלייה של 5.1%, והודו טיפסה למקום השלישי עם הוצאה של 71.1 מיליארד דולר, עלייה של 6.8%, לפני רוסיה עם 65.1 מיליארד דולר (4.5%+) וסעודיה עם 61.9 מיליארד דולר (16%-). ישראל ניצבת במקום 15, עם הוצאה של 20.5 מיליארד דולר (1.7%+).

דו"ח שערכה חטיבת הייעוץ האסטרטגי על סמך נתוני SIPRI והגיע לידי כלכליסט, זיהה דפוסים זהים בשני המשברים הכלכליים הגדולים הקודמים - התמוטטות בועת הדוט.קום בשנת 2000, והמשבר הפיננסי ב-2008. בשניהם הביאו המשברים לקיצוצי תקציבי הביטחון באירופה, לעומת סטגנציה בארה"ב, הודו ודרום קוריאה, והמשך הגידול בתקציב הביטחון הסיני.

טילי ספייק בשימוש חיילים גרמנים | צילום: דוברות רפאל

התעשיות הביטחוניות הישראליות נהנו בשנים האחרונות מהגידול בתקציבי הביטחון באירופה, עם עסקאות מצטברות במיליארדי דולרים, בעיקר לגרמניה (החכרת מל"טים, מכירת טילי נ"ט ומערכות לוחמה אלקטרונית), ולשוויץ (מל"טים ומערכות קשר).

"התעשיות הביטחוניות צריכות להתארגן לאתגרים חדשים ואסטרטגיה על בסיס גיאוגרפי", אומר ברנס ל"כלכליסט". "באירופה צפויים קיצוצים גם בתוכניות שנחשבו בטוחות, כפי שנוטות המדינות שם לעשות עם כל משבר".

לעומת זאת בהודו, שוק הייצוא הביטחוני הגדול ביותר של ישראל כיום, לא צפוי קיצוץ משמעותי, אלא האטה. "הודו מאוימת בידי ההתעצמות הסינית והכוח הצבאי של פקיסטן", מסביר ברנס. "לכן, גם במשברים כלכליים קודמים היא לא הפחיתה את ההוצאה הביטחונית, אבל עצרה את הגידול שלה - ואפשר לצפות שכך יהיה גם הפעם. הודו, כמו מדינות אחרות, רואה בהשקעה הביטחונית גם מקור לתעסוקה, ולכן דורשת שיותר ויותר מייצור מערכות הנשק הזרות שהיא רוכשת יתבצע על אדמתה. הדבר מפחית את נתח העבודות של החברות הזרות, אך התעשיות הישראליות כבר מוכנות לכך עם שותפים מקומיים, מה שיסייע להן במצב הנוכחי".

יקי ברנס, בייקר טילי | צילום: בייקר טילי