אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התוכנית המחוררת לחזרה ללימודים יוצאת לדרך צילום: יריב כץ שלו שלום

ניתוח כלכליסט

התוכנית המחוררת לחזרה ללימודים יוצאת לדרך

הגנים ומעונות היום ייפתחו לחצי שבוע מבלי שנמצא סידור הולם להורים העובדים; העיריות מקבלות הנחיות סותרות ממשרד החינוך ומתקשות להפעיל יוזמות מקומיות; הילדים ילמדו בלי מסכות וייכנסו לבתי הספר ללא בדיקות חום; פתיחת מערכת החינוך היא המשך לאי־סדר ששרר בתחום לאורך כל המשבר

30.04.2020, 06:56 | שחר אילן

אם לא יקרה שום דבר דרמטי בהתפשטות מחלת הקרונה בסוף השבוע, מערכת החינוך תתחיל לחזור לשגרה. אלא שהמתווה שהגיש משרד החינוך ושאליו יכול היה להתכונן במשך כל תקופת ההשבתה הולך להיות יקר ברמה הכלכלית, לא בטוח ברמה הבריאותית, ולא יעיל ברמה התפעולית. 

קראו עוד בכלכליסט

עד כמה שזה ישמע מוזר - יכול להיות שהנזק הכלכלי הגדול של סגירת מערכת החינוך למשק יתחיל דווקא ביום ראשון עם פתיחתה החלקית. הסיבה לכך היא שכל זמן שהמשק לא פעל, רוב הנזק נגרם מהסגר עצמו ולא מהשבתת מערכת החינוך. עכשיו, כשהמשק משתחרר, לא ברור איך פתיחה של גני ילדים ומעונות יום לחצי שבוע, יכולה להחזיר את ההורים ובעיקר את האימהות לעבודה. 

הפגנה של גופי החינוך הפרטי מול הכנסת בשבוע שעבר, צילום: שלו שלום הפגנה של גופי החינוך הפרטי מול הכנסת בשבוע שעבר | צילום: שלו שלום הפגנה של גופי החינוך הפרטי מול הכנסת בשבוע שעבר, צילום: שלו שלום

תרבות של אלתורים כאוס מוחלט גם בשלב התנעת המערכת לכאוס תורמת העובדה שכל השאלות של איך תיפתח מערכת החינוך הוכרעו ברגע האחרון. גם במקרה הזה תורם לכך מנגנון ההחלטות המבוסס על כיפוף ידים ומיקוח בין משרדי הממשלה. כשהחלטות מתקבלות תמיד הן מתקבלות ברגע האחרון שחר אילןלכתבה המלאה

קשה מאוד להעריך את הנזק שנגרם למשק עד כה מסגירת מערכת החינוך. בנק ישראל מעריך את אובדן התוצר הנגרם למשק כתוצאה מהשבתה מלאה של מערכת החינוך ב־2.6 מיליארד שקל לשבוע. זאת, לפי הערכה של כ־400 אלף איש שחייבים להישאר בבית עם ילד קטן ותוצר ממוצע של כ־6,300 שקל לאיש בשבוע שיורד לטמיון. כלומר, במצב שבו המשק עובד מדובר על אובדן של 2.6 מיליארד שקל כשמערכת החינוך סגורה לעומת הערכה של 650 מיליון שקל במצב שבו היא פתוחה במתווה הנוכחי. אלא שבחודש האחרון את רוב הנזק גרמה סגירת המשק ולא סגירת מערכת החינוך. סביר גם להניח שבמצב שבו 30% מהמשק עובד נמצאו בדרך כלל מי שיחליפו את העובדים שחייבים להישאר בבית - מה שהפחית את אובדן התוצר לכ־300-200 מיליון שקל בשבוע. 

רפי פרץ, שר החינוך , צילום: AP רפי פרץ, שר החינוך | צילום: AP רפי פרץ, שר החינוך , צילום: AP

לעומת זאת, בשבוע הבא כשחלק גדול מהמשק יהיה פתוח, אבל כשליש מההורים, ובמיוחד אימהות לילדים בגיל גן ומעונות יום יצטרכו להישאר בבית לפחות חצי שבוע - העלות למשק תעמוד על 650 מיליון שקל בשבוע.

אבל הנזק הכלכלי למשק אינו היחיד. בנק ישראל מעריך את עלות הנזק החינוכי, מיומנויות וידע שלא הוקנו לתלמידים, בכמיליארד שקל, כלומר ארבעה מיליארד שקל לארבעה שבועות סגירה. הנטייה היא להתייחס בעיקר לנזק שנגרם לתלמידי התיכון בדרך לבחינות הבגרות. אבל המחקר מוכיח שהנזק הגדול באמת לטווח ארוך הוא בגיל הרך. בחופש הגדול יחזירו המורים לפחות תשעה ימים על פי ההסכם שהושג לפני פסח. זה מקזז יותר משליש מהנזק ואולי אף יותר בהתחשב בלמידה מרחוק שהמשיכה בחלק מהימים שבו המערכת הפיזית הושבתה.

בלי מסכות, בלי בדיקות חום

חשוב לזכור שהחזרה ללימודים תלויה בהחלטת ממשלה שתתקבל רק מחר. היא מותנית בכך שלא תהיה עליה בשיעור התחלואה בקורונה וגם בממצאי מחקר שאמור להציג היום מכון גרטנר לאפידמיולוגיה לגבי שיעור ההדבקה של ילדים. יצוין שבהולנד פורסם מחקר מקביל שלפיו ילדים נדבקים פחות.

גם אחרי שיתפרסמו תוצאות המחקר אין ספק שמדובר בעצם בניסוי אפידמיולוגי ענק שמעורר חששות גדולים הן אצל המורים והן אצל ההורים. בין הנושאים שמעוררים חשש אצל המורים: ההסתמכות על הצהרות הורים שבדקו חום ולא על בדיקת חום בבית הספר, ההוראה שמאפשרת לתלמידים לשבת בכיתה בלי מסכות והחשש שלא כל המוסדות יעברו חיטוי.

היום אמורה להיפתח מערכת החינוך עד גיל 9 - מעונות היום, גני הילדים וכיתות א-ג. בפועל צפויות בעיות רבות והפתיחה תהיה חלקית ביותר. גני הילדים ומעונות היום יפעלו בשתי קבוצות (שמכונות משום מה בשם הבעייתי "קפסולות"), שכל אחת מהן תגיע לגן או למעון לשלושה ימים. כך למשל נוצר מצב אבסורדי בו המורות נדרשות ללמד חמישה ימים בשבוע (א-ה). אבל לרבות מהן יש ילדים שילמדו רק 3 ימים.

העיריות מציעות תוכנית חלופית

 

ראש עיריית תל אביב רון חולדאי כתב לראש הממשלה בנימין נתניהו והציע תוכנית חלופית - הפעלת קבוצות גן בחללים חלופיים במתנ"סים ובמרכזים קהילתיים והקצאת כוח אדם לעזר לגננות ולסייעות, כך שכולם יוכלו ללמוד. סגנית ראש עיריית תל אביב והממונה על גני הילדים ציפי ברנד אומרת שהעירייה מעוניינת להפעיל מודל כזה, אבל קיבלה ממשרד החינוך סירוב. לדבריה, גם אם המשרד יסכים יש צורך בסיוע בעלות שעומדת על כעשרים אלף שקל לגן ובתוספת כוח אדם, אולי בנות שירות.

סגנית ראש עיריית ירושלים חגית משה אומרת שעיריית ירושלים תבצע תוכנית דומה, תסב את צוותי הצהרונים להפעלה של הגנים במתקנים נפרדים — חדרים במתנ"סים, מועדוני קשישים ואולמות של בתי כנסת. כך הגן יתחלק לשתי קבוצות, שיופעלו לסירוגין על ידי הצוותים של הגננות ושל הצהרונים. ההורים של כל גן ידרשו להחליט אם הם מסכימים להפעלה הזו ולא ידרשו להוסיף תשלום.

אלא ששאלת האישור ממשרד החינוך לא ברורה. משה אומרת שיש אישור ממשרד החינוך. אבל מדוברות העירייה נמסר שעדיין אין אישור כתוב. ויש בעיה נוספת שמעלה בכיר במערכת החינוך: "אם יקרה משהו לילד במתקן שאין לו אישורי בטיחות, ההורים יתבעו את העיריה. הם מטורפים". משה אומרת ש"אם צריך להרחיב ביטוחים, נרחיב".

מסקירה השוואתית שהכין המכון למחקר מדיני של משרד החוץ עולה שהבעיה של לימודים במשמרות או לסירוגין קיימת במדינות רבות. בדנמרק הכיתות מחולקות לקבוצות שלומדות במשמרות, יום כן יום לא. באוסטריה שתחזיר את מערכת החינוך לפעילות רק ב־11 במאי מגבילים את הלימודים לקבוצות של 11 תלמידים.

המעונות מאיימים לא לפתוח

 

מעונות היום, אם יפתחו, יחולקו בכל מקרה לקבוצות שכל אחת מהם תפעל חצי שבוע. אלא שהמעונות מצידם, גם המפעילים הגדולים של המעונות המפוקחים (נעמת, אמונה ועוד) וגם ארגוני המעונות הפרטיים כבר הודיעו שלא יחזרו לפעול. ארגוני המעונות המפוקחים ניהלו עם האוצר משא ומתן על פיצוי לנזקי הסגירה שלא הגיע לסיום. סביר להניח שאיתם האוצר יסגור את המחיר עד יום ראשון.

שמואל אבואב, מנכ"ל משרד החינוך, צילום: אוהד צויגנברג שמואל אבואב, מנכ"ל משרד החינוך | צילום: אוהד צויגנברג שמואל אבואב, מנכ"ל משרד החינוך, צילום: אוהד צויגנברג

הסיפור של המעונות הפרטיים הרבה יותר מסובך. הם דורשים פיצוי על תקופת הסגירה וגם התחייבות לפיצוי במקרה של סגירה נוספת. האוצר רואה בהם עסק לכל דבר ושולח אותם למסלול הפיצוי לעסקים. במקרה שלהם יתכן שרבים מהם, אולי רובם, לא יפתחו ביום ראשון.

אסטרטגיות חזרה ללימודים בתי ספר בעולם נערכים לשגרת קורונה בשנגחאי שבסין חזרו השבוע ללימודים תלמידי תיכון וכיתות נמוכות יותר. יפן השביתה את מערכת החינוך במזרח המדינה, בארה"ב טרמאפ לוחץ לפתוח ובדנמרק ההורים חוששים עדי ברקלכתבה המלאה

גם מי שיפתח בעצם יציע להורים שירות במשך חצי שבוע במחיר מלא. ברנד אומרת שהמשמעות היא הרבה מאוד עימותים בין ההורים למפעילים.

המצב הזה ממחיש כמה בעייתית העובדה שישראל רואה במעונות היום בן חורג של מערכת החינוך ומותירה אותם להפעלה על ידי השוק הפרטי. זאת, למרות שמדובר על הגיל שיש לו את ההשפעה הגדולה ביותר על עתיד הילד. "זוהי הזדמנות שהמדינה תיקח אחריות לגיל הרך", אומרת ציפי ברנד מעיריית תל אביב.

במגזר הערבי מתרבות הקריאות לדחות בשבועיים את פתיחת הלימודים בשל העובדה שהתפשטות המחלה אצלם החלה באיחור וגל התחלואה אצלם עדין בשיאו. מנכ״לי ארגון יוזמות אברהם אמנון בארי סוליציאנו וד״ר ת׳אבת אבו־ראס, טוענים ש"מתווה משרד החינוך לא סופר את החברה הערבית. עקומת התחלואה בחברה הערבית רק בתחילתה, ויש סכנה של ממש לבריאות הציבור אפילו אם רק הכיתות הנמוכות יחזרו ללימודים".

במשרד החינוך אומרים שביישובים יהודים וערבים שבהם התחלואה גבוהה ממילא לא יתקיימו לימודים. בשאר היישובים ההורים יכולים לא לשלוח את הילדים ללימודים במערכת החינוך.

סביר להניח שפתיחת מערכת החינוך תוריד את עוצמת הוויכוח לגבי שכר המורים והגננות. לא רק שהגננות והמורים של א-ג חוזרים לעבודה. ההנחיה למורים של ד-ו היא לבוא לבתי הספר ולסייע לכיתות הנמוכות. את הלמידה מרחוק לתלמידים שלהם הם יצטרכו להוביל בזמן שיישאר.

במצב הזה יישאר הוויכוח על השבועיים שעברו מאז פסח ועל חטיבות הביניים, אבל עמדת המיקוח של הסתדרות המורים תהיה הרבה יותר טובה. בסיום משבר הקורונה מחכה למערכת החינוך משבר נוסף הכולל דיון מחודש על ההסכם הקיבוצי של הסתדרות המורים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות