אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התנעת מערכת החינוך: תרבות של אלתורים צילום: נועה בן אלי

פרשנות

התנעת מערכת החינוך: תרבות של אלתורים

לכאוס תורמת העובדה שכל השאלות של איך תיפתח מערכת החינוך הוכרעו ברגע האחרון. גם במקרה הזה תורם לכך מנגנון ההחלטות המבוסס על כיפוף ידים ומיקוח בין משרדי הממשלה. כשהחלטות מתקבלות תמיד הן מתקבלות ברגע האחרון

30.04.2020, 06:57 | שחר אילן
אם יש דבר שאפיין את ההתמודדות של מערכת החינוך בתקופת משבר הקורונה זה הבלגן המוחלט בקבלת ההחלטות וביישומן. כך בדיוק הולכת להיראות גם הפתיחה החלקית של המערכת ביום ראשון הקרוב. חצי שבוע — זה מה שקיבלה מערכת החינוך בישראל כדי להכין את החזרה ללימודים. נכון שזה יותר ממה שקיבלו ענפים כלכליים אחרים שנפתחו מהיום למחר. זה בטח יותר מההתרעה שקיבלה מערכת החינוך להפסקת הלימודים ולמעבר ללמידה מרחוק שקרו מהיום למחר. ובכל זאת אין ספק שישראל כדרכה בחרה להחזיר את מערכת החינוך ללימודים בדרך השליפות והאלתורים.

יו"ר ועדת החינוך של הכנסת ח"כ ניצן הורוביץ אומר כי "יש המון חורים, בעיות וכשלים בקבלת ההחלטות, בהעברה שלהן למערכת ובביצוע". הוא מסביר את זה בין היתר בכך שמשרד החינוך הוא לא זה שמקבל את ההחלטות "אלא הממשלה, ראש הממשלה וגורמים במשרד הבריאות. גם שם לא כל כך ברור איך מתקבלות ההחלטות ועל ידי מי".

יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות אבי קמינסקי, מציין שאחת הסיבות לבלגן הגדול היא שמעולם לא היה לישראל תרחיש ייחוס למצב של מגיפה, בניגוד לרעידת אדמה, מלחמה או צונאמי. בעוד שבמדינות אחרות בעולם החלו להיערך למגפות אחרי התפרצות הסארס ב־2003, בישראל זה לא קרה. על האלתורים המאפיינים את החזרת המערכת לתפקוד חלקי אומר קמינסקי: "זו תרבות ישראלית". 

ח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר ועדת החינוך הזמנית של הכנסת, צילום: עמית שעל ח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר ועדת החינוך הזמנית של הכנסת | צילום: עמית שעל ח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר ועדת החינוך הזמנית של הכנסת, צילום: עמית שעל

אבל האמת היא שלא פחות משזמן ההיערכות הקצר תורם לכאוס, תורמת לו גם העובדה שכל השאלות של איך תיפתח מערכת החינוך הוכרעו ברגע האחרון. גם במקרה הזה תורם לכך מנגנון ההחלטות המבוסס על כיפוף ידים ומיקוח בין משרדי הממשלה. כשהחלטות מתקבלות תמיד הן מתקבלות ברגע האחרון.

מנייר השוואתי שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה שבצרפת, אסטוניה וצ'כיה בחרו להודיע מראש מתי חוזרים ללימודים בהתרעה של חודש (אבל רק באמצע מאי). אפשר אולי להתנחם שדווקא בגרמניה הכל כך מתוכננת נתנו כמו כאן הודעה מראש של פחות משבוע.

לימוד מרחוק, צילום: עדי בן ארי לימוד מרחוק | צילום: עדי בן ארי לימוד מרחוק, צילום: עדי בן ארי

אולי הביטוי המובהק ביותר לכאוס שבו התנהלה מערכת החינוך היה הלמידה מרחוק. שנים התכוננו שם ללמידה מרחוק ובסוף היה בלגן אחד גדול. נכון, האולפנים המרכזיים תפקדו היטב, אבל בכל היתר שררה אנרכיה. חלק מהמורים עבדו בחריצות ויצירתיות גדולה אבל אחרים בקושי תפקדו. לא היה שום מעקב.

ובכל זאת, יכול להיות שהניסוי ההמוני בלמידה מרחוק יתרום לקידום ערכת החינוך יותר מכל הנזק שנגרם במשבר הקורונה. הכל תלוי בשאלה אם למידה דיגיטלית תשולב מעתה באופן קבוע בתוכנית הלימודים ואם סטודנטים להוראה יחויבו להתמחות בה.

שר החינוך רפי פרץ רואה את הדברים אחרת. לדבריו, "לאחר עבודה מעמיקה שלנו, עם משרד הבריאות, אנחנו מציגים מודל הפעלה מדורג וזהיר לחזרה לבתי הספר".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות