אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"הסתמכות רק על השב"כ במעקב אחרי מגעים של חולי קורונה היא קונספציה שגויה" צילום: האוניברסיטה העברית

משבר הקורונה

"הסתמכות רק על השב"כ במעקב אחרי מגעים של חולי קורונה היא קונספציה שגויה"

כך טוענים בהסתדרות הרפואית במכתב ששלחו הערב לוועדת המשנה למודיעין, לקראת הדיון מחר בהמשך השימוש בטכנולוגיה של השירות החשאי. הפרופסורים חגי לוין ונדב דוידוביץ': "אין תחליף לשיקול הדעת של אנשי המקצוע בחקירה האפידמיולוגית"

29.04.2020, 22:47 | תומר גנון

"מי שמבקש להמשיך ולעשות שימוש בכלי השב"כ לצורך מעקב אחרי אזרחי ישראל, עושה זאת בתואנת שווא של צורכי בריאות הציבור". כך טוענים בהסתדרות הרפואית בישראל, הארגון המדעי היציג של הרופאים והמומחים האחרים בבריאות הציבור, במכתב ששלחו הערב (ד') לח"כ גבי אשכנזי, יו"ר ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים של הכנסת.

קראו עוד בכלכליסט

במכתב, שעליו חתומים פרופ' חגי לוין יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ופרופ' נדב דוידוביץ' יו"ר פורום בריאות הציבור, הם כותבים כי אין תחליף לחקירה אפידמיולוגיות אנושית, ועל כן המשך השימוש בכלים טכנולוגיים הוא משני ואסור להסתמך רק עליו. השניים מציינים כדוגמה את המקרה שבו חלה בנו של אריה דרעי בקורונה, ובעקבותיו נערכה בדיקה אנושית על הדיווח האוטומטי של השב"כ. "מקרה זה ממחיש היטב", הם כותבים, "כי אין תחליף לשיקול הדעת של אנשי המקצוע, וזה הסטנדרט המגיע לכל אדם בישראל, לא רק 'נשואי פנים'".

מחר: דיון בבקשת הממשלה להמשך שימוש בשב"כ

המכתב נשלח לקראת דיון שיתקיים מחר (ה') בבוקר בהחלטת הממשלה להאריך בשבוע את השימוש בטכנולוגיה של השב"כ, לאיתור של מי שבא במגע עם חולי קורונה בשבועיים לפני שאובחנו. נציין כי השבוע אסר בג"ץ על הממשלה להמשיך לעשות שימוש בטכנולוגיה של השב"כ, במידה והסמכות לא תעוגן בחקיקה ראשית. עם זאת בפסק הדין נקבע כי מקובל עלבג"ץ כי החלטת הממשלה תוארך לתקופה קצרה בלבד, לצורך גישור ושמירה על רציפות השימוש בכלי.

פרופ פרופ' נדב דוידוביץ' פרופ

במכתב שעליו חתומים פרופ' לוין ופרופ' דוידוביץ' הם כותבים כי: "לתפיסתנו ועל סמך וממחיותינו, קיימת קונספציה שגויה אותה מובילים גורמים שחלקם אינם בעלי מומחיות בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה של מחלות מדבקות, לפיה השימוש בטכנולוגיות המעקב של השב"כ הוא האמצעי היחיד למעקב אחר מגעים של חולי קורונה, ואין לו חלופות".

"קונספציה זאת" הם כותבים, "מתעלמת מהעדויות המדעיות המובהקות לגבי האפשרות של העברת המחלה על ידי אנשים שהם 'נשאים ללא תסמינים'. אפשרות זו גוררת את הצורך באיתור שרשראות הדבקה ממקור לא ידוע. תופעה אותה אנו מכנים 'קצה הקרחון'.הקונספציה לפיה יש להסתמך באופן בלעדי על השב"כ, מתעלמת מהטעויות המובנות בהסתמכות על מערכת אוטומטית לא מדויקת, ללא שיקול דעת של גורם מקצועי בתחום האפידמיולוגיה" .

פרופ פרופ' חגי לוין | צילום: האוניברסיטה העברית פרופ

"מומחים מכל העולם", הם מוסיפים, "מזהירים מפני האמונה העיוורת כי הטכנולוגיה תושיע אותנו. הטכנולוגיה איננה קסם, אלא כלי עזר. הוא איננו יכול להחליף את שיקול הדעת של אנשי האפידמיולוגיה, בריאות הציבור או הרפואה".

הפרופסורים לוין ודוידוביץ' מפנים במכתב למאמר מערכת בעיתון המדעי המוביל Nature המתייחס לסוגיית השימוש בכלים דיגיטליים לאיתור מגעים. המאמר קורא להתנות את השימוש בכלים כאלה בהוכחת בטיחות ויעילות, כפי שנדרש מכל טכנולוגיה רפואית אחרת, גם בעת מגפה. המאמר מתאר בעיות הקשורות בשימוש בכלים כגון הדיוק המוגבל, הפרטיות, כיסוי לא שלם ועוד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות