אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקורונה מכה גם בצעירים: איך מונעים התפתחות של דור אבוד בישראל? צילום: אוראל כהן

הקורונה מכה גם בצעירים: איך מונעים התפתחות של דור אבוד בישראל?

כמעט מחצית מהעובדים שהוצאו לחל"ת הם מתחת לגיל 34, והחשש הוא שרבים מהם יתקשו להשתלב בחזרה בשוק העבודה - מה שעלול לגרום להשלכות חמורות בטווח הארוך. מחצית מהסטודנטים שהוצאו לחל"ת כלל לא זכאים לדמי אבטלה. יו"ר התאחדות הסטודנטים: "סטודנטים אומרים לי שהם יקפיאו את הלימודים וילכו לעבוד, זו הטעות הכי גדולה שיש"

30.04.2020, 12:04 | עירית אבישר
מי שתופסים את עיקר הכותרות במשבר הכלכלי הם העצמאים ובעלי העסקים הקטנים, ובצדק. הם הנפגעים המרכזיים והמידיים מהסגר שהוטל על המשק, שהכניס אותם לסחרור כלכלי. גם כעת, כאשר המשק מתחיל לחזור לפעילות, רבים מהם לא ישרדו.

קראו עוד בכלכליסט

אולם ישנה אוכלוסייה נוספת, שנפגעה גם היא מהמשבר הנוכחי, אלא שאת פוטנציאל הפגיעה בה נראה רק בטווח הארוך - אוכלוסיית הצעירים. מנתוני שירות התעסוקה עולה כי 47.4% מבין העובדים שהוצאו לחל"ת הם צעירים עד גיל 34, זאת בעוד חלקם בשוק העבודה עומד לפי נתוני הלמ"ס על 38%. מתוכם בולטת האוכלוסייה של גילאי 18-24, שמהווים 18% מבין העובדים שהוצאו לחל"ת, זאת בעוד חלקם בשוק העבודה עומד על פחות מ-14%. הסיבה לכך היא שהענפים המרכזיים שנפגעו מהמשבר - מסעדות, חיי לילה, אירועים, מלונאות, מסחר ובידור, מתאפיינים בריבוי של עובדים צעירים.

צעירים. שינויים בעולם העבודה, צילום: שאטרסטוק צעירים. שינויים בעולם העבודה | צילום: שאטרסטוק צעירים. שינויים בעולם העבודה, צילום: שאטרסטוק

זאת ועוד, בשירות התעסוקה מעריכים כי אחוז גבוה מבין העובדים הצעירים מהם קרוב למיצוי ימי האבטלה שלהם, כך שאם לא יחזרו בקרוב לעבודה, הם יישארו בלי רשת ביטחון.

"כבר לפני המשבר ראינו עלייה באבטלה בעולם של צעירים שהם חסרי השכלה וניסיון. אמנם בישראל הייתה זו עלייה מתונה, אבל אם נוסיף לכך את שיעור הצעירים הגבוה שיצא כרגע מחוץ לשוק העבודה, זה בהחלט צריך להדליק נורה אדומה. צריך לשים דגש הרבה יותר משמעותי עם האוכלוסייה הזו, כדי שלא יווצר לנו דור אבוד", אומר ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה.

אבל האוכלוסייה הצעירה גמישה ביותר מבחינת יכולות. היא לא תמצא עצמה בקלות בחזרה בשוק העבודה?

"יש פערים מאוד בולטים בתוך אוכלוסיית הצעירים: מי שהספיקו לצבור כישורים וניסיון יצליחו להשתלב במהרה בשוק, ואוכלוסיות מוחלשות יתקשו", מסביר זהר. "כשצעירים מאוכלוסייה מוחלשת יוצאים משוק העבודה קשה להם יותר לחזור, ולכן חייבים לשמור את האחיזה שלהם בשוק העבודה.

"בנוסף, צריך לזכור שהזהות התעסוקתית שלנו מתעצבת בעיקר בגילאי 20-30, אז אנחנו מתנסים ובודקים את שוק העבודה ואת היכולות שלנו. לכן אם לא יטפלו בשכבה הזו, תהיה פה בעיה משמעותית בעתיד".

 

 

ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, צילום: מייקל מן ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה | צילום: מייקל מן ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, צילום: מייקל מן

 

חשש המרכזי הוא שיווצר בישראל תרחיש הדומה למה שקרה בחלק במדינות אירופה במשבר 2008: צעירים רבים נותרו ללא עבודה, ומצאו עצמם מתקשים להשתלב בו מחדש, מכיוון שהכישורים והניסיון שלהם היו דלים. כתוצאה מכך במדינות כמו יוון וספרד היו לאורך שנים ארוכות אבטלה גבוהה של צעירים, שבשיאה הגיעה לאזור ה-40%.

 

"אבטלת הצעירים בחלק ממדינות אירופה לא נפתרה לגמרי עד היום, 12 שנים מאז המשבר", אומר זהר. "במשבר 2008 אחד הדברים שעלו זה שאין לצעירים מספיק הזדמנויות עבודה הולמות. צריך גם להכניס אותם חזרה לשוק, אבל גם לדאוג להם למשרות הולמות ולחיזוק ושיפור הכישורים שלהם", הוא מוסיף.

אתה מאמין שאנחנו יכולים להתדרדר למשבר של אבטלת צעירים כמו באירופה?

"אני לא מאמין שנגיע למצב כמו ספרד ויוון, אבל אם לא יעשו שום דבר נגיע למצב שבו חבר'ה צעירים לא ישתלבו טוב בשוק העבודה, ותהיה לכך השפעה עליהם וגם על הדור הבא שלהם. אנחנו לא שומעים את הצעירים בתוך כל השיח הזה של המשבר. צריך להבין מה הם רוצים, לזהות איפה הבעיות שלהם ולסייע, ובעיקר להתמקד בצעירים מאוכלוסיות בסיכון גבוה".

 

"70-100 אלף סטודנטים זקוקים לסיוע"

מי שכבר מתחיל לחוש במצוקה של חלק מהצעירים היא התאחדות הסטודנטים. יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, שלומי יחיאב, טוען כי הוא מזהה פגיעה משמעותית באוכלוסיית הסטודנטים, שמתבססת בין היתר על סקר שערכה התאחדות הסטודנטים. מהסקר עליו השיבו 3,000 סטונדטים עולה כי 84% מהם עבדו לפני המשבר, אולם 46% מתוכם הוצאו לחל"ת. הנתון המטריד יותר הוא שמבין הסטודנטים שהוצאו לחל"ת, 45.7% בכלל לא זכאים לדמי אבטלה, כך שהם נותרו ללא שום רשת ביטחון בזמן המשבר.

 

"פעם האקדמיה נחשבה למוסד שהוא רק של השכבות החזקות, ונהוג לחשוב שההורים מממנים את שכר הלימוד והמחייה של הסטודנטים. אולם בפועל בישראל יש 350 אלף סטודנטים, ו-85% מהסטודנטים עובדים במהלך התואר כדי לממן את עצמם. לפי הערכות שלנו ל-70-100 אלף סטודנטים אין גב כלכלי של משפחות שיכולות לתמוך בהן בתקופה הזו", אומר יחיאב.

 

למה קרוב למחצית מהסטודנטים שהפסיקו לעבוד לא זכאים לדמי אבטלה?

"ראשית, יש סטודנטים מתחת לגיל 20, בעיקר במגזר הערבי, שמפאת גילם לא זכאים לדמי אבטלה. אולם הסיבה המרכזית היא שהרבה סטודנטים לא צברו את תקופת האכשרה הנדרשת לקבלת דמי אבטלה שעומדת על חצי שנה (יש לעבוד מינימום תקופה של חצי שנה בכדי להיות זכאים לדמי אבטלה- ע.א). אצל סטודנטים לתואר ראשון, היכולת שלהם לצבור את תקופת האכשרה אינה טריוויאלית".

סטודנטים. לא כולם זכאים לדמי אבטלה, צילום: נמרוד גליקמן סטודנטים. לא כולם זכאים לדמי אבטלה | צילום: נמרוד גליקמן סטודנטים. לא כולם זכאים לדמי אבטלה, צילום: נמרוד גליקמן

 

 

אם הם לא צברו תקופה של חצי שנה של עבודה, אז אולי זה אומר שהם יכולים להסתדר בלי עבודה למספר חודשים?

"זה לא נכון במקרים רבים. למשל, יש סטודנטים שהתבססו על מילגה, ומתחילים לעבוד רק בשנה ב', כלומר החלו לעבוד בתחילת שנת הלימודים האחרונה, ולכן הם לא זכאים לדמי אבטלה. ואגב- דווקא סטודנטים כאלה שחיו שנה אחת על מלגה הם לרוב סטודנטים ממעמד סוציו אקונומי נמוך-בינוני. יש גם סטודנטים שעובדים לסירוגין, ומפסיקים לעבוד בתקופת המבחנים, ואז הרבה מהם גם כן לא זכאים לדמי אבטלה.

"צריך להבין שסטודנטים לומדים בבוקר, אז הם לא יכולים למשל לעבוד עכשיו בסופרמרקט, אפילו שיש ביקוש לעבודות כאלה. בגלל זה רבים מהם עובדים במשרה חלקית, בחיי הלילה או בסופי שבוע, וייקח זמן רב עד שהמשרות האלה יחזרו".

 

מה האינדיקציות שלכם שיש הרבה סטודנטים שנכנסו לבעיות?

"מספר הסטודנטים שפנו לבקש הלוואה מהקרנות הייעודיות לכך עלה בעשרות אחוזים. גם הפנייה להקלות מהמוסדות גדלה משמעותית. יש מוסדות שנתנו הקלות ודחיות, אבל זה גם במספרים קטנים וההקלות ניתנו בעיקר במוסדות המבוססים מבחינה פיננסית. ואז הפערים מתרחבים - הסטודנט תלוי במצב הפיננסי של המוסד שהוא לומד בו. לכן צריך לתת טיפול משלים מהמדינה, ולא להסתפק בטיפול של המוסדות עצמם".

לדברי יחיאב, לבעיות הכלכליות של הסטונדטים היום יהיו השלכות ארוכות טווח: "סטודנטים אומרים לי שהם יקפיאו את הלימודים וילכו לעבוד, וזו הטעות הכי גדולה שיש. כי אותם סטודנטים שהם מחתך סוציו אקונומי לא גבוה, והם למעשה דור ראשון להשכלה גבוהה, כבר עשו מאמץ כדי להצליח ולהגיע להשכלה גבוהה. אם הם יקפיאו את הלימודים אז ממש לא בטוח שהם בכלל יחזרו, בעיקר כשגם ככה נתוני הנשירה בהשכלה גבוהה הם גבוהים. וגם אם יחזרו ללימודים, זה יעכב אותם בסיום התואר ובכניסה לשוק העבודה".

יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, שלומי יחיאב. מזהה פגיעה משמעותית, צילום: התאחדות הסטודנטים יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, שלומי יחיאב. מזהה פגיעה משמעותית | צילום: התאחדות הסטודנטים יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, שלומי יחיאב. מזהה פגיעה משמעותית, צילום: התאחדות הסטודנטים

ראשי התאחדות הסטודנטים מבקשים שהמדינה תסייע גם להם לצלוח את המשבר. אחיאב מדגיש שמטרתו אינה לבקש הנחה בשכר הלימוד, או להעניק מענק גורף לכלל הסטודנטים. "קופת המדינה יקרה לכולנו, ולא צריך ללכת על מהלך גורף לסיוע לכל הסטודנטים. מדובר על בין 70-100 אלף סטודנטים שאין להם גב כלכלי, והם צריכים סיוע. הם צריכים לקבל מענק ראשוני שיאפשר להם לצאת מהמשבר, ומערך הלוואות משלים", הוא אומר.

בעיה נוספת שקיימת קשורה במעונות - בכדי לחסוך כסף, חלק מהסטודנטים רצו לעזוב את המעונות ולחזור לגור אצל ההורים, אלא שהם אינם יכולים להשתחרר מהחוזה ללא קנס.

"מי שגרים במעונות הם לרוב סטודנטים מרקע מורכב. הדרישה שלנו פשוטה - לאפשר להם לצאת מהחוזה ללא קנסות. על אף שהמעונות מנוהלים על ידי חברות פרטיות, למוסדות הלימוד יש שליטה על זה", אומר יחיאב.

איפה עומדים הדברים ביחס לקבלת סיוע מהמדינה?

"היו לנו כמה שיחות עם האוצר והמל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) שלא ממש הניבו תוצאות. אני מבין את המדינה שראתה קודם לנגד עיניה את המשבר הבריאותי, ואז את הסיוע לעצמאים והעסקים הקטנים שהפגיעה בהם היא מיידית, אבל זה השלב שאם לא יסייעו לאוכלוסייה הצעירה ייצרו בעיות לטווח ארוך. נעשה כל מה שצריך מול הממשלה - יש להם אחריות עמוקה לדבר הזה".

הצעירים יצטרכו להתפשר: "היצע העבודות יקטן"

לעומת זאת, מיכל דן הראל, מנכ"לית חברת ההשמה מנפאואר ישראל, אופטימית יותר ומאמינה שבטווח של שנה אותם צעירים שנפלטו משוק העבודה ימצאו את דרכם חזרה. "יש העדפה ברורה בשוק העבודה הישראלי לעובדים צעירים. מעסיקים מעדיפים עובדים צעירים, אגב לאו דווקא משיקולים נכונים. לפני המשבר, כשפנו אלינו צעירים עד גיל 35 - הסיכוי למצוא להם עבודה עמד על 95%, וזאת בניגוד לעובדים מעל גיל 50, שמאתגר יותר למצוא להם עבודה".

 

אבל אז הגיע משבר הקורונה ואנחנו ראים שבעיקר הצעירים נפגעו.

"זה נכון שבהרבה תחומים שצעירים עובדים בהם נרשמה פגיעה, אבל בשאר המשרות ימשיכו להעדיף אוכלוסייה צעירה. אני חושבת שהסיכוי של צעיר שאיבד את העבודה למצוא עבודה חדשה עדיין כפול ממי שמעל גיל 50.

"יחד עם זאת", אומרת דן הראל, "צעירים התרגלו רק לבחור מבין הצעות העבודה, ולעבור מקומות עבודה לעיתים תכופות. הם יצטרכו עכשיו יותר להתפשר ולהתאים עצמם לדרישות של מקומות העבודה, כי בכל זאת ההיצע יקטן, וזה יהיה שונה ממה שהיה כאן בשנים האחרונות".

מיכל דן הראל, מנכ"לית חברת ההשמה מנפאואר ישראל, צילום: גיא הכט מיכל דן הראל, מנכ"לית חברת ההשמה מנפאואר ישראל | צילום: גיא הכט מיכל דן הראל, מנכ"לית חברת ההשמה מנפאואר ישראל, צילום: גיא הכט

דן הראל מאמינה שעל אף שהמשבר ישנה בצורה משמעותית חלק מהענפים במשק, מי שיסתגל לשינויים האלה במהירות הם האוכלוסייה הצעירה: "אני חושבת שתוך שלושה חודשים נראה שיפור משמעותי בשוק, ובתוך שנה המשבר הזה יהיה מאחורינו, ושוק העבודה יחזור לעצמו. זה נכון שיהיו פה ענפים שלמים שיצטרכו להמציא עצמם מחדש, אבל דווקא צעירים הם לא הנפגעים מכך, כי לא מדובר במקרים של אנשים שבנו קריירה כל חייהם ועכשיו היא תלך לפח, אלא למשל במלצר שעבד שנה בתחום, ועכשיו יצטרך ללכת ולעבוד כנציג שירות לקוחות. המעבר בין סוגי המשרות שיתפתחו אחרי המשבר יהיה הרבה יותר קל לצעירים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות