עקרונות הגנת הפרטיות שעל הממשלה לאמץ ביחס למידע האישי הנאסף בזמן הקורונה

מוגש מטעם DUN'S 100

בצל משבר הקורונה המתחולל בימים אלה, התקינה ממשלת ישראל תקנות לשעת חירום המאפשרות לשירות הביטחון הכללי ולמשרד הבריאות לפקח ולהתחקות אחר חולי קורונה ומחויבי בידוד באמצעות נתונים דיגיטליים. בד בבד, השוק הפרטי וממשלות ברחבי העולם עומלות על פיתוח טכנולוגיות ואפליקציות חדשניות למאבק בהתפשטות המגפה, אשר גם הן כרוכות באיסוף מידע אישי. שימושים אלו, החורגים מפעילויות איסוף מידע אישי אודות אזרחים בשגרה, מעלים שאלות באשר לאופן בו ראוי להגן על פרטיותם של אזרחי המדינה.

אין חולק כי הכרחי ליישם שימוש בטכנולוגיות חדשניות לשם מאבק במגפת הקורונה, וכי זכות האזרחים לפרטיותם עשויה לסגת במקרים מסוימים מפני הצורך למגר את המגפה, במיוחד לאור החשש לחיי אדם והנזק הכלכלי והחברתי הנלווה לה. אולם, גם בעת זו, חשוב לשמור על מאפייניה הדמוקרטיים של המדינה וזכות האזרחים לפרטיותם, כך שהפגיעה בזכויותיהם תהא ראויה ולא תעלה על הנדרש, תוך בחינה ביחס לאיזונים הנכונים בכל הנוגע לשימוש באמצעים כאמור.

לאחרונה גופים מובילים ברחבי העולם, לרבות האיגוד הבינלאומי למומחי פרטיות (AIPP) והמועצה האירופית להגנת מידע (EDPB), ניסחו עקרונות מנחים בעניין איסוף מידע אישי ועיבודו בקשר עם המאבק במגפת הקורונה, אשר ראוי כי ממשלת ישראל תבחן ותאמץ. מטרתם של עקרונות אלו הינה בראש ובראשונה להגן על זכותם לפרטיות של אזרחי המדינה, אך מבלי להשפיע לרעה על המאמצים להאט את קצב התפשטות המגיפה ולמגר אותה.

עו"ד אלה טבת | קרדיט: יח"צ

עקרונות אלה מתייחסים הן להיקף המידע אשר ראוי כי ייאסף במסגרת מאמצי המאבק במגפה והן לאופן עיבודו, ובתוך כך הם מעודדים, בין היתר, שימוש במידע אנונימי או אגרגטיבי חלף מידע אישי מזהה. כמו-כן, העקרונות מדגישים כי כאשר תכלית עיבוד המידע מחייבת עיבוד מידע אישי המזהה אדם (כגון עיבוד נתוני מיקום המיוחסים ליחיד), יש מקום להקפיד על עמידה בדרישות אבטחת מידע מוגברות ועל שמירה על עקרונות אוניברסאליים של הגנה על מידע אישי, לרבות כי השימוש במידע יהיה מידתי לצורך שלשמו נאסף והגבלת התקופה בה הוא נשמר. נדבך נוסף המשותף לעקרונות אלו הוא הצורך בפעילות שקופה והוגנת. מנסחי העקרונות סבורים כי ככל שממשלות וארגונים אחרים ינהלו תיעוד של פעילויות עיבוד המידע האישי המבוצעות על ידם ושל תהליכי קבלת ההחלטות הרלוונטיים, ויעמידו מידע זה לרשות הציבור, כך גדל הסיכוי לשיתוף פעולה מצד הציבור, דבר שייטיב עם כל המעורבים ואף יחזק את אמון הציבור ברשויות המדינה ובאופן התמודדותן עם המגיפה.

מדינות רבות כבר החלו ביישום עקרונות אלו, וקבעו אילו סוגי מידע ניתן לעבד בקשר עם טכנולוגיות ואפליקציות המבקשות למגר את מגפת הקורונה, וקבעו כללים ברורים בנוגע לגישה למידע ואחסונו. כך למשל, באנגליה מבוצע מעקב אחר חולי קורונה באמצעות נתוני מיקום מותממים ואגרגטיביים, אשר מועברים מספקיות הרשתות הסלולריות למשרד הבריאות הבריטי בעיכוב של 24-12 שעות, וממשלת אנגליה העניקה לאחרונה לציבור גישה להסכמים שכרתה עם חברות טכנולוגיה (כגון גוגל, אמזון ומייקרוסופט), לצורך עיבוד מידע במסגרת הטיפול במשבר הקורונה.

אין ספק כי הגנה על שלום הציבור ובריאותו הינה ערך עליון, אולם עיבוד מידע אישי ומעקב אחר אזרחים הינן פעילויות שראוי שישמרו למקרי קיצון ולא ינוצלו לרעה, שעה שהן טומנות בחובן סכנות משמעותיות לזכויות האזרח ולקיומה של חברה דמוקרטית. משכך, ראוי כי כל פעילות כאמור בזמנים אלו תונחה על-ידי טובת הציבור, ובאופן המהווה את הפגיעה המינימלית הנדרשת בציבור, תוך שמירה על עקרונות של נחיצות, מידתיות ושקיפות. אין חולק כי מדובר בתחום אפור למדי, אולם דווקא משום כך, כולנו תקווה כי ממשלת ישראל, תוך התייעצות עם הרשות להגנת הפרטיות, ישכילו לבחון את האופן בו חברות דמוקרטיות ברחבי העולם מתמודדות עם סוגיות אלו, ויאמצו את העקרונות האמורים בעת ניהול המשבר הנוכחי ובכלל.

מאת עו"ד אלה טבת, שותפה ומנהלת את מחלקת קניין רוחני ופרטיות במשרד GKH ועו"ד ספיר פוניה, עו"ד במחלקה.