אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנדלבליט: נתניהו יכול להרכיב ממשלה - למרות כתב האישום צילום: יאיר שגיא, Amos Ben Gershom

מנדלבליט: נתניהו יכול להרכיב ממשלה - למרות כתב האישום

בתשובתו לבג"ץ לקראת הדיון בשאלת הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על נאשם, טען אביחי מנדלבליט כי "על אף הקשיים המשמעותיים, אין עילה להתערבות שיפוטית". הוא אמר כי יש לבחון את סעיפי ההסכם הקואליציוני כשיתממשו, אך התריע מ"מודל משטרי חדש שאינו טבעי לשיטת המשטר בישראל"

30.04.2020, 14:43 | משה גורלי

"לא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות כי בנסיבות קונקרטיות חריגות, תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש הממשלה הינו נאשם בפלילים", כך כותב היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בתגובתו לבג"צים שיידונו ביום ראשון ושני הקרובים בנושא. ואולם, הוא מוסיף, במצב הדברים הנתון, עמדת היועמ"ש היא כי מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות אינו מבסס עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו.

היועץ הגיש היום (ה') את תגובתו לבג"ץ לעתירות המבקשות למנוע את הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על ראש הממשלה הנאשם בפלילים, וכן להורות על בטלות ההסכם הקואליציוני או על בטלות סעיפים ממנו. בתמצית, עמדת היועמ"ש היא כי על אף הקשיים המשמעותיים הקיימים, אין בהם כדי להקים עילה להתערבות שיפוטית, שמשמעותה היא שרוב חברי הכנסת יהיו מנועים מליזום הקמת ממשלה חדשה בישראל שנתניהו יעמוד בראשה.

קראו עוד בכלכליסט

היועמ"ש אביחי מנדלבליט ונשיא המדינה ראובן רובי ריבלין, צילום: יאיר שגיא, Amos Ben Gershom היועמ"ש אביחי מנדלבליט ונשיא המדינה ראובן רובי ריבלין | צילום: יאיר שגיא, Amos Ben Gershom היועמ"ש אביחי מנדלבליט ונשיא המדינה ראובן רובי ריבלין, צילום: יאיר שגיא, Amos Ben Gershom

היועמ"ש סבור כי הסדרים מסוימים שנקבעו בהסכם הקואליציוני מעוררים קשיים משמעותיים. עם זאת, לא קמה כעת עילה לפסילת ההסכם גופו, במיוחד כשאין בסעיפיו והוראותיו כדי לגבור על הוראות החוק ועל הוראות המשפט הציבורי המהותי כאשר יבוא ההסכם לכלל מימוש. כלומר, ניתן יהיה לבחון את חוקיות הסעיפים רק לאחר שיחוקקו כחוקים בפועל. העתירות הנוכחיות הן נגד סעיפי ההסכם ולא נגד החוקים. חוקיות הסדריו השונים - נכון שתיעשה בשלב הוצאתו של ההסכם מן הכוח אל הפועל. לכן, היועמ"ש סבור כי יש לדחות גם את הסעדים המבקשים להביא לביטול ההסכם, או לביטול חלק מסעיפיו.

בעמדה נאמר, כי ההסכם הקואליציוני טומן בחובו יצירת מודל משטרי חדש שאינו טבעי לשיטת המשטר בישראל. בתוך כך, ההסכם אף כולל, בין היתר, סעיפים שמבקשים לשנות את יחסי הכוחות שבין הממשלה לבין הכנסת, ובין סיעות האופוזיציה לבין סיעות הקואליציה, בתוך הכנסת פנימה. ההסכם הקואליציוני אף קובע כי בתקופת החירום שהוגדרה בו יוקפאו מינויים ואיוש תפקידים בשירות הציבורי, לרבות מינויים לתפקידים בכירים ביותר, הכוללים גם מינויים במערכת אכיפת החוק. על כך ביקש ההסכם להוסיף הוראות, הנוגעות לזהות חברי הכנסת שיכהנו בוועדה לבחירת שופטים.

ההסדרים הפרטניים האלה יחייבו בתורם בחינה קפדנית, קובע היועץ, בין במעלה הליך החקיקה, בין ברמה מינהלית, כדי לוודא שהקשיים המשמעותיים הניכרים כבר או יעלו בהמשך, יקבלו מענה כנדרש. מכל מקום, ההכרעה הסופית בדבר חוקיותם וחוקתיותם של ההסדרים הפרטניים, צריכה להיבחן רק לאחר שהליכי החקיקה יושלמו, ועל רקע הפעלתם המעשית של הוראות ההסכם. מכל מקום, היועמ"ש מצא להציב "תמרורי אזהרה" ברורים ביחס לחלק מהוראות ההסכם וליישומו בהמשך הדרך, אף אם לעמדתו אין מקום לפסילת ההסכם כולו או פסילת חלק מהוראותיו.

התגובה הוגשה באמצעות מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ענר הלמן, ועוה"ד רן רוזנברג, אבישי קראוס ואודי איתן.

הנשיא ריבלין: ההחלטה האם נאשם יכול להרכיב ממשלה - של הכנסת ובג"ץ, לא שלי

בתוך כך, נשיא המדינה רובי ריבלין מבקש לשחות על הסף את העתירה המכוונת כלפיו – להימנע מלהטיל על נתניהו את משימת הרכבת הממשלה בגלל היותו נאשם בפלילים.

עו"ד אודית קורינלדי-סירקיס, היועצת המשפטית לנשיא, השיבה היום לבג"ץ: "מבלי לקבוע מסמרות בשאלת היקף שיקול הדעת הנתון לנשיא המדינה בשלבים הראשונים לתהליך הרכבת הממשלה, ברי כי בשלב השלישי, בו אנו מצויים כיום, מוקד ההכרעה הינו בידי חברי הכנסת ולא בידי נשיא המדינה".

כלומר, איננו מצויים בשלב ההתייעצויות שבו הנשיא מטיל את המשימה על חבר כנסת לאחר שהתייעץ עם נציגי המפלגות. אנו בשלב השלישי של 21 הימים ש"בו מוקד ההכרעה עובר מהנשיא לידי חברי הכנסת. מבחינה פורמלית, גם במקרה זה מטיל הנשיא את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת מסוים. עם זאת, אין לנשיא למעשה כל שיקול דעת בעניין, והוא מחויב להטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת האמור".

עוד נכתב בתגובה, כי "שאלת קיומה של מניעות משפטית להיותו של חבר-כנסת מועמד להרכבת ממשלה ולכהן כראש ממשלה, בשל היותו נאשם בעבירות שיש עמן קלון הינה סוגיה עקרונית, הראויה לדיון ונתונה להכרעתם של הכנסת ובית המשפט הגבוה לצדק, אך היא איננה עומדת לפתחו של נשיא המדינה ואין מקום לדון בה במסגרת סמכותו של נשיא המדינה להטלת תפקיד הרכבת הממשלה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות