אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההייטק הישראלי חוגג עם כספי החילוץ האמריקאיים צילומים: עומר הכהן, DLA PIPER

משבר הקורונה

ההייטק הישראלי חוגג עם כספי החילוץ האמריקאיים

מאות חברות סטארט־אפ ישראליות הגישו בקשות במסגרת תוכנית הסיוע האמריקאית למתן הלוואות שיכולות להפוך למענקים. הברז האמריקאי מתחיל להיסגר, וכעת החברות נושאות עיניים לתוכניות דומות באירופה

03.05.2020, 20:55 | סופי שולמן

מאות סטארט־אפים ישראליים הגישו בקשה לקבלת סיוע במסגרת תוכנית חילוץ העסקים הקטנים בארה"ב, כך מעידים אנשי תעשיית ההון סיכון ויזמים מקומיים.

הסעיף הרלבנטי ביותר עבור חברות ישראליות, בפרט סטארט־אפים, הוא קבלת הלוואות שבחלקן יהפכו למענקים. במסגרת סעיף זה, חברה שמעסיקה פחות מ־500 עובדים יכולה לקבל הלוואה בגובה עד פעמיים וחצי עלות השכר המשולמת לעובדיה ועד לתקרה של 10 מיליון דולר.

קראו עוד בכלכליסט

מימין: היזם זוהר לבקוביץ והנרייט נורדה, שותפה במשרד עורכי הדין DLA Piper, צילומים: עומר הכהן, DLA PIPER מימין: היזם זוהר לבקוביץ והנרייט נורדה, שותפה במשרד עורכי הדין DLA Piper | צילומים: עומר הכהן, DLA PIPER מימין: היזם זוהר לבקוביץ והנרייט נורדה, שותפה במשרד עורכי הדין DLA Piper, צילומים: עומר הכהן, DLA PIPER

"כל מי שבארה"ב הגיש"

"כל מי שיש לו עובדים בארה"ב הגיש וקיבל את הכסף. מדובר במאות חברות", אומר ל"כלכליסט" זוהר לבקוביץ, בעבר איש הון סיכון וכיום מייסד ומנכ"ל חברת L1GHT. "זה כסף במתנה, אבל אי אפשר לקבל אותו אם יש לך יתרות מזומנים גבוהות למשל או מעט עובדים, כי אז העלויות מסביב גבוהות מדי".

חרף האמירה הזאת, לבקוביץ לא מוכן לנקוב באף חברה שקיבלה כספי סיוע. הדברים נכונים לתעשייה כולה. הסיבה: עדכון שהוציא הרגולטור בארה"ב, שבו דרש כי חברה שפונה לקבלת הסיוע תצהיר כי היא נמצאת במצב של "חוסר ודאות כלכלי". בארה"ב מחפשים הוכחות לכך שבקשות מוגשות בתום לב, במחשבה שאכן החברה עלולה להיקלע לקשיים. בין הדרישות: קיום ישיבת דירקטוריון שבה ייבחנו חלופות מימון ויוכח כי אין אפשרויות אחרות.

ארה"ב אינה האפיק היחיד עבור סטארט־אפים ישראליים. אף שמרכז הכובד של חברות הטכנולוגיה הישראליות נמצא בארה"ב, בשנים האחרונות יותר ויותר הקימו פעילות גם באירופה, בעיקר בגרמניה ובבריטניה. לפי הערכות, בבריטניה יש פעילות לכ־500 חברות טכנולוגיה ישראליות ובגרמניה לכ־100. לפי מידע שהגיע ל"כלכליסט", חברות ישראליות מתעניינות באפשרויות לקבל סיוע שם. אולם בניגוד לארה"ב, באירופה יש ריבוי תוכניות, שמשתנות ממדינה למדינה, ולכן בינתיים אין פעילות בתחום מצד הישראליות.

כסף בעולם הישן

התוכנית בעלת הדמיון הרב ביותר לזו האמריקאית אומצה בבריטניה, כך לפי עו"ד אדם הארטלי, שותף וראש תחום דיני עבודה בפירמת עורכי הדין הגלובלית DLA Piper בלונדון. התוכנית חלה על כל מעסיק מקומי שמשלם משכורת בשיטה הבריטית או מעסיק שיש לו חשבון בנק בבריטניה. לפי התוכנית, החברות יכולות להוציא עובדים לחל"ת, והמדינה תשלם את השכר שלהם בשיעור של עד 80% או תקרה של 2,500 ליש"ט בחודש. החופשה צריכה להיות למינימום של שלושה שבועות, והיא חלה רטרואקטיבית גם על מי שהוציא את העובדים לחל"ת עוד מתחילת מרץ.

בינתיים אין התנפלות על הכסף. בשבוע הראשון לתוכנית רק 2.2 מיליון מעסיקים הגישו בקשות למענק לסיוע מצרפי של 2.6 מיליארד ליש"ט, שבריר מהסכום שתוקצב. לפי עדויות של מעסיקים, התוכנית מתאימה יותר לחברות בתעשיות המסורתיות, בין היתר בשל איסור מוחלט שחל על חברה שקיבלה את המענק לפנות בבקשות כלשהן לעובד וכן בשל התקרה של 2,500 ליש"ט בחודש.

תנאי הסיוע בבריטניה נדיבים יותר לכאורה מאלה של גרמניה, שם הרוב מבוסס על הלוואות ולא על מענקים. עם זאת, בגרמניה יש מבחר גדול יותר של תוכניות, שזמינות גם עבור חברות ישראליות, בתנאי שאלה מעסיקות עובדים בחברות־בנות גרמניות. לדברי הנרייט נורדה, שותפה ב־DLA Piper בהמבורג, התוכניות בגרמניה נחלקות לרמת הממשלה הפדרלית ולרמת הממשלים המקומיים. ברמה הפדרלית הוקמה עבור סטארט־אפים קרן הלוואות שגם חברות ישראליות יכולות לקבל, בתנאי שיש להן פעילות במדינה מעל שלוש שנים.

ישנה תוכנית נוספת המאפשרת השתתפות בתשלום שכר העובדים. התוכנית, שכבר נוסתה במשבר של 2008, מבוססת על ההנחה כי המעסיקים זקוקים לפחות שעות עבודה. לכן, כדי למנוע פיטורים, מעסיקים זכאים להטמיע מנגנון "העסקה מקוצרת". במסגרתו עובדים מועסקים פחות שעות והממשלה משלימה במקום המעסיק את הפער שנוצר בשכר. מדובר בהליך שדורש לא מעט בירוקרטיה, אך לדברי נורדה, בימים אלה נמצא בתהליך חקיקה חוק שיקל את קבלת המענק. תוכנית זו מאפשרת גמישות רבה שמתאימה יותר לחברות טכנולוגיה, שכן כל העובדים יכולים להמשיך לעבוד במשרות חלקיות.

אלא שלפי נתונים שהצטברו בינתיים, חברות טכנולוגיה בגרמניה לא בלטו מבין קרוב למיליון עסקים שכבר הגישו בקשות במסגרת התוכנית. בינתיים הרוב הלך למלונאות, מסעדנות, קמעונאות ואפילו לענקיות הרכב הגרמניות פולקסווגן ו־BMW.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות