צילום: יח"צ
מחלות רקע: כיצד המשבר הכלכלי הנוכחי עשוי להשפיע על זוגות נשואים?
הסגר הכפוי על כלל האוכלוסייה טומן בחובו השלכות קשות על חיינו הפרטיים, וכן על המצב הכלכלי של רובנו. עו״ד יוסי הרשקוביץ, מומחה משפטי לגירושין וענייני מעמד אישי, ינסה לעזור לכם להימנע ״מלפרק את החבילה״
מוגש מטעם DUN'S 100
לא פעם מתפרסמת ידיעה בתקשורת לפיה לאחר תקופת חגים בישראל, נרשמת עלייה בחיפוש בגוגל אחר הביטוי ״עו״ד גירושין״. בתור עו״ד העוסק שנים רבות בנושא גירושין ומחלוקות בין זוגות החיים יחד, ההסברים שאני שומע לתופעה, נסבים לרוב סביב השהייה הממושכת בבית, הוצאות כלכליות מרובות בתקופת החגים, בשילוב עם שהייה מרובה עם במשפחה הגרעינים של הצדדים. אולם תקופת חג הפסח האחרונה גרמה לי לעשות חושבים: אם לרוב יש עלייה בשיעורי הגירושין בישראל לאחר החגים, מה צפוי לנו אחרי תקופת "סגר הקורונה"?
מומחים בתחום הטיפול הזוגי, מעריכים גם הם כי אחרי הקורונה, תהיה עלייה בהגשת בקשות לפתיחת תיק גירושין. תתרום לכך כמובן גם העובדה שבית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני עובדים במתכונת מצומצמת בימים אלו. אולם, אם אכן תהיה עלייה בבקשות לגירושין לאחר היציאה מן הסגר, היא תהיה ככל הנראה בעיקר עקב סיבות כלכליות. משבר הקורונה מציב אתגרי פרנסה למרבית המשק הישראלי, מגדול ועד קטן: מבעלי הקניונים ורשתות האופנה, ועד לעצמאים בעלי עסק קטן ושכירים שנאלצו לצאת לחל״ת. מעבר לכך, ירידה בהכנסות גורמת לירידה בהוצאות, שגורמת בתורה לירידה בהכנסות של בעלי עסקים וכך הלאה.
נחשוב על זוג נשוי עם ילדים, ששניהם נאלצו לצאת לחל״ת: הילדים בבית ללא מסגרות, שהרי מסגרות החינוך אינן פעילות. שני בני הזוג נאלצים לחוות ירידה בהכנסות (שהרי התשלום המשולם כדמי אבטלה אינו מגיע לגובה המשכורת הבסיסית) אך ההוצאות אינן קטנות בהתאם: שכר הדירה או המשכנתא לא הולך לשום מקום, המחירים בסופרמרקט לא ירדו, וכך גם הארנונה, חשבונות החשמל, הוצאות הרכב והרשימה עוד נמשכת. אם יש למי מבני הזוג יש עסק קטן, הלחצים הכלכליים גדולים בהרבה, שהרי עסקים לרוב תלויים במחזור הכנסות, שנעצר בפתאומיות מוחלטת, ואין לדעת מתי הכלכלה תשוב להתגלגל כסדרה. אין ספק כי לחץ כלכלי אינו מיטיב, בלשון המעטה, עם חיי זוגיות.
יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, קריסטלינה גורגייבה, סבורה כי מדובר במשבר כלכלי חמור יותר מזה של 2008. לאחר משבר 2008, לא נראתה עלייה משמעותית בכמות הגירושין בישראל, אולם לדעתי תרמה לכך העובדה כי ישראל צלחה את אותו משבר הרבה יותר טוב משאר מדינות העולם, עקב מדיניות שמרנית יחסית של בנק ישראל. משום כך, אין להסיק ממנו בכל הנוגע לעמידות התא המשפחתי בישראל לאחר המשבר: המשבר הכלכלי שבא עקב בידוד הקורונה, יביא כנראה לעליה בבקשות לגירושין בישראל וזאת עוד מבלי לגעת בגורמים אפשריים נוספים לגירושין, כמו הימצאות תא משפחתי יחד ימים רבים ללא יכולת להתאוורר, מתח נפשי ומתח בריאותי.
חובות, מזונות ומה שביניהם
על פי רוב, זוגות שבוחרים להתגרש ״אחרי החגים״ או לאחר משבר כלכלי שנקלעו אליו, כנראה חוו קשיים גם לפני כן. עבור זוגות כאלו, סגר הקורונה יהיה אולי בבחינת הקש האחרון. עם זאת, לאלו המצויים ״על הגדר״ שלו שהקורונה אולי מעט דוחקת בהם לעשות את הצעד נוסף, כדאי לדעת מספר דברים לפני כן, בכל הנוגע לגירושין, במיוחד בתקופת הקורונה.
כאשר מתגרשים, מן המפורסמות היא שישנה חלוקה של הרכוש המשותף. הדבר כרוך באופן טבעי, גם בחלוקה של החובות המשותפים של בני הזוג. אולם לא תמיד ברור, מתי חוב הוא ״משותף״: נניח ולאחד מבני הזוג יש עסק שרשום על שמו. האם מדובר בעסק שלו בלבד? לא בטוח. אם העסק אכן פרנס את התא המשפחתי, וכעת נקלע לקשיים עסקיים עקב משבר הקורונה, כלל לא ברור שהחוב יהיה שייך רק לאותו בן הזוג. המפתח הוא באופן שבו ניהל בן הזוג את העסק: אם בן הזוג ביצע פעולות לא שגרתיות בעסק לפני הקורונה, כמו מינוף יתר או הוצאות בלתי סבירות, אולי החוב יהיה רק על שמו. עם זאת, בן הזוג עשוי להוכיח כי הפעולות שביצע בעסק הן טבעיות למהלך העסקים, והעסק נפגע וספג הפסדים עקב משבר הקורונה. במצב זה, בהחלט סביר כי ייקבע שהחוב הינו חוב משותף של בני הזוג.
כמו כן, כאשר מתגרשים ויש ילדים בתמונה, במקרה השכיח נקבעים תשלומי מזונות מצד אחד מבני הזוג, לבן הזוג השני. עיקרון חשוב בהקשר של מזונות, הוא שמזונות משולמים לפי צורך ולאור הכנסות הצדדים. כיום כשהכנסות הצדדים לא ברורות ולא ודאיות, לא יקל על המערכת המשפטית לקבוע סכומי מזונות והכללים אשר היו נהוגים עד היום צפויים להשתנות. אנו עומדים בפני תקופה לא קצרה של חוסר ודאות כללי במשק, אשר ישפיע ללא ספק גם על מערכת המשפט המשפחתית.
עו״ד יוסי הרשקוביץ הינו עו״ד ותיק בתחום של דיני משפחה בישראל. עו”ד יוסי הרשקוביץ משמש כיו”ר ועדת בתי דין רבניים של מחוז מרכז של לשכת עוה”ד. משרדו נמצא במגדל ב.ס.ר. 4 בבני ברק.