אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכסף והכוח איימו להשתלט על האינטרנט - ונכשלו צילום: depositphotos

דו"ח טכנולוגי

הכסף והכוח איימו להשתלט על האינטרנט - ונכשלו

חזון האינטרנט החופשי הוחלף במגרש משחקים שנשלט על ידי תאגידים גדולים, אך עדיין יש נקודה של אור: מאבק מקוון, שהזכיר קמפיינים מהעבר, מנע השתלטות על אתרים עם סיומת .org . וגם: עלייה בצריכת סמארטפונים בימי הקורונה

03.05.2020, 11:15 | עומר כביר
זקני האינטרנט, אלו שהיו בסביבה בתקופת הפרצה הראשונה לשימוש צרכני נרחב לפני יותר מ-20 שנה, זוכרים סביבה מקוונת שונה לחלוטין. פרועה יותר, חצופה יותר, כמעט חפה מתאגידים כוחניים ועתירי ממון שמשעבדים אותה לצרכיהם, וכזו שנשלטת כמעט לחלוטין על ידי הגולשים שמעצבים ומגדירים אותה מרגע לרגע. זה היה יותר מערב פרוע מעמק הסיליקון. לאורך שני עשורים וקצת התמונה השתנתה באופן קיצוני. אתרים עצמאיים ושירותים מוזרים ופתוחים הוחלפו במכונות כספים שנשלטות על ידי החברות הגדולות בעולם. במקום לדבר עם זרים במירק ולגלוש בצורה רנדומלית, אנחנו מבלים היום באופן כמעט בלעדי בשירותים שנשלטים על ידי חברות ענק כמו פייסבוק, גוגל, אמזון ונטפליקס.

הכסף והכוח איימו להשתלט על האינטרנט - ונכשלו, צילום: pixabay הכסף והכוח איימו להשתלט על האינטרנט - ונכשלו | צילום: pixabay הכסף והכוח איימו להשתלט על האינטרנט - ונכשלו, צילום: pixabay

מעט מאוד נשאר מהרוח החופשית והחלוצית של אותם ימים – ויקיפדיה היא אולי הדוגמה הבולטת לכך – ובחודשים האחרונים הכסף והכוח איימו להשתלט על עוד מעוז שכזה – סיומת האינטרט .org. אבל הפעם, במאבק מקוון שהזכיר קמפיינים ישנים יותר, ההשתלטות נבלמה אחרי שארגון ICANN, שמשמש כרגולטור דה-פקטו של שמות מתחם ברשת, הטיל וטו על הצעה שהיתה מעבירה את השליטה בסיומת לידי חברה פרטית בעייתית, שאיימה לפגוע בגישה השוויונית לסיומת, שנמצאת בשימוש בעיקר על ידי עמותות וגופים ללא מטרות רווח.

כתבנו על הפרשה הזו כבר בשנה שעברה, כשהחלו להתפרסם הדיווחים הראשונים על העסקה האפלה שנרקמה סביב הסיומת. הסיומת, אחת משש הסיומות המקוריות של האינטרנט (בת יותר מ-30 שנה), נוהלה במקור על ידי חברת Verisign, ואולם ב-2002 החליט ICANN להעביר את ניהול הסיומת לגוף ללא מטרות רווח. צעד הגיוני לאור השימוש הרווח בה. אחרי תהליך מורכב נבחר גוף ללא מטרות רווחבשם PIR (Public Interest Registry), שהוקם לצורך זה על ידי עמותת ISOC (Internet Society), שנוסדה ב-1992 על ידי שניים מאבות ואמהות האינטרנט, וינט סרף ובוב קאהן.

כמעט שני עשורים הכל היה פחות או יותר בסדר, עד שבנובמבר 2019 הודיע PIR במפתיע על מכירת השליטה בסיומת לחברת פרטית בשם Ethos Capital. שווי העסקה לא פורסם, אך לפי הערכות עמד על יותר ממיליארד דולר. ב-ISOC ביקשו להשתמש בהכנסות על מנת להגדיל את הקרן של הארגון ולהרחיב כך את פעילותו.

להודעה על העסקה קדמו כמה מהלכים מפוקפקים במיוחד. כמו למשל, מהלך להסרת מגבלה שקבע ICANN על העלאת גובה התשלום השנתי שניתן לגבות על רשימת כתובת עם סיומת .org. מהלך זה יצא לדרך כבר ב-18 במרץ 2019, במסגרת הליך בחינה מחדש ב-ICANN של הפעלת הסיומת על ידי PIR. אף שבהליך תגובות הציבור רק 6 מתוך כ-3,000 מגיבים תמכו בביטול המגבלה, ביטולה, ביחד עם המשך ההתקשרות עם PIR לעשור נוסף, אושר ב-30 ביוני.

האם האינטרנט שייך לתאגידים?, צילום: depositphotos האם האינטרנט שייך לתאגידים? | צילום: depositphotos האם האינטרנט שייך לתאגידים?, צילום: depositphotos

העסקה העלתה מיד חשש שהשתלטות גורם בעל מטרות רווח על רישום כתובות בסיומת זה תהפוך את הפעילות, ובכן לפעילות למטרות רווח, שתעלה את בצורה חדה את המחיר, שעומד כיום על 9.68 דולר לשנה (באופן מרתיח, גבוה יותר בכמעט שני דולר מהמחיר של סיומת .com הפופולרית הרבה יותר). ואף אחד גם לא התאמץ להכחיש את זה. כשנשאל סרף האם ייתכן תרחיש שבו כתובת אתר עם סיומת .org תעלה 60 דולר בשנה הוא השיב: "קשה לדמיין ש-60 דולר בשנה יהיו סכום גבוה מדי, אפילו בשביל עמותות קטנות". זה אולי נכון לגופים במערב, אבל ארגונים שפועלים במדינות מתפתחות עובדים עם תקציבים לחוצים ביותר, והעלאת מחיר שכזו יכולה להוציא את הכתובת מחוץ להישג ידם.

התגובות לעסקה היו חריפות, אך מעטות, ובתחילת הדרך נראה היה שהדרך לאישורה על ידי ICANN פחות או יותר מובטחת. אבל המתנגדים והמבקרים לא הרפו, וברוח הימים הטובים של הרשת ארגנו קמפיין מחאה קטן אך יעיל וממוקד, שגייס כמה מהשמות הבולטים בהיסטוריה של הרשת ואפילו גורמים כמו התובע הכללי של קליפורניה, ושהקדיש את מאמציו ל-ICANN וחברי הדירקטוריון שלו (כולל גם הפגנות בעולם הפיסי), מתוך מטרה לשכנע אותם להצביע נגד אישור העסקה.

ביום חמישי בלילה מאמצים אלו נשאו פרי, כשהדירקטוריון החליט להשתמש בזכות הווטו שלו נגד העסקה. "אחרי השלמת הליך גילוי נאות מקיף החליט דירקטוריון ICANN שלא לתת את הסכמתו", כתב יו"ר הארגון מרטין בוטרמן בהודעה מקוונת. "זה היה הדבר ההגיוני והנכון לעשות".

בראיון לניו יורק טיימס הסביר בוטרמן שבמרכז ההחלטה עמד חשש כבד לאור "העדר בטוחות שהרוח שתמיד אפיינה את .org" תישמר אחרי שתעבור השליטה לידי חברה פרטית.

ISOC עדיין מעוניינת להעביר את השליטה בסיומת, וסביר שתחפש רוכש אחר. מועמד אפשרי יהיה ארגון ללא מטרות רווח בשם Cooperative Corporation of .ORG Registrants, שהוקם על ידי קבוצה של ותיקי הרשת, ובראשם יו"רית ICANN הראשונה, אסתר דייסון, והנשיא הראשון של הארגון, מייק רוברטס, במטרה להציע חלופה שלא כוללת הפיכת הסיומת למקור ליצירת רווחים.

זה לא מקרה שאת ההתארגנות הובילו שועלי רשת כמו דייסון, אחת מהיזמיות והמשקיעות הראשונות בעולם המקוון שפעילה בתחום כבר משנות ה-80 של המאה הקודמת. הם זוכרים את הרוח שאפיינה את הרשת בראשית דרכה (בעיקר כי הם אלו שעזרו לעצב אותה), ואת ההבטחה המקורית למקום שוויוני יותר שבו כל אחד יכול לקבל גישה שווה להזדמנויות חברתיות, כלכליות ועסקיות. הבטחה זו לא התממשה ברובה, כיום מגרש המשחקים נשלט בעיקר על ידי תאגידים גדולים, אבל החזון שמאחוריה מפתה מספיק על מנת להשקיע מאמצים בשימור הבט אחד שלה, סמלי ככל שיהיה. יצירת מקום אחד שבו לתאגידים ושיקולים כספיים אין אחיזה לופתת. הפעם זה הצליח. אבל הדור הזה הולך ופוחת, כבר היום הוא מיעוט קטן. יש סיכוי סביר מאוד שמאבקים דומים מסוג זה לא ימצאו דמויות כאלו שיובילו אותם, או אפילו עניין כלשהו מצד הציבור המקוון.

קצרצרים

1) מגיפה הקורונה הביאה לנפילה החדה ביותר אי פעם במכירות סמארטפונים. לפני נתונים של חברות המחקר Counterpoint Research ו-Canalys, מספר המשלוחים העולמי של המכשירים ירד ברבעון הראשון של 2020 ב-13% לעומת הרבעון המקביל ב-2019, ולראשונה מאז 2014 היה קטן מ-300 מיליון יחידות. כל שלוש השחקניות המובילות – סמסונג, ואווי ואפל, ספגו פגיעה, אך חברות שמתמחות במכשירים זולים כמו שיאומי, אופו ו-Vivo דווקא הגדילו את המכירות שלהן.

סמארטפונים בערימה סמארטפונים בערימה סמארטפונים בערימה

2) המאמצים של טראמפ לחבל בפעילות וואווי נושאים פרי – לטובת וואווי: חטיבת השבבים הסודית של החברה הפכה ברבעון הראשון לספקית

מעבדי הסמארטפון הפופולרית בסין, כשהיא מדיחה את קוואלקום האמריקאית מהמקום הראשון. כנראה שהסינים הבינו שעם דמויות נפיצות בבית הלבן, לא כדאי להסתמך על חברות אמריקאיות לאספקת מוצרים חיוניים וכדאי לקדם את התעשייה המקומית. היעד הבא: העולם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות