מישל אובמה - נשיאה של כבוד. עכשיו גם בנטפליקס

מישל אובמה יצאה בהצהרה מרגשת בשבוע שעבר. אולי לא ההצהרה המרגשת שרבים קיוו לה, שלפיה תסכים להיות המועמדת לסגנית הנשיא של המועמד הדמוקרטי ג’ו ביידן, שבעברו היה סגן הנשיא של בעלה, ברק אובמה. אמנם בשבוע שעבר אמר ביידן כי היה שמח לו היתה מסכימה להיות הסגנית שלו כי היא אשה מבריקה, אבל לא נראה לו שהיא תרצה לשוב לגור בבית הלבן. הוא צודק. אובמה כתבה זאת באוטוביוגרפיה שלה “Becoming”. “זה נכתב שם במפורש”, כתבה, “אין לי שום כוונה להתמודד לתפקיד פוליטי, לעולם”.

ההצהרה של אובמה קשורה בספר. מחרתיים יעלה בנטפליקס סרט דוקומנטרי שעוקב אחרי מסע קידום המכירות, המפגשים ומופעי הענק חובקי העולם שקיימה לאחר פרסום האוטוביוגרפיה בארה”ב בהוצאת פינגווין־רנדום האוס (בעברית תחת השם “הסיפור שלי” בידיעות ספרים). הספר ניצב בראש רשימות רבי־המכר, ומכר עד עתה כ־10 מיליון עותקים (הוצאת רנדום האוס חתמה עם בני הזוג על הסכם להוצאת שני ספרים בסך 65 מיליון דולר).

מישל אובמה. “כל כך מעט ממי שאני התעצב בשמונה השנים בבית הלבן" | צילום: איי פי

הסרט, בבימויה של נדיה הולגרין, יכלול את סיפוריהם של האנשים שפגשה אובמה לאחר צאת הספר. בקטע מתוך הסרט, שאותו העלתה יחד עם הדיווח על צאתו העתידית, היא נראית משוחחת עם נשים צעירות באירוע בפילדלפיה. אחת מהן שואלת אותה איך נראים חייה כעת, לאחר עזיבת הבית הלבן, והיא משיבה, “כל כך מעט ממי שאני התעצב בשמונה השנים בבית הלבן. כל כך הרבה קרה לפני כן”.

אחד הדברים שידוע שקרה לאחר העזיבה של בני הזוג את הבית הלבן זה שהם חתמו על הסכם עם נטפליקס. הם הקימו את חברת ההפקה Higher Ground, שאחראית בינתיים על שבעה פרויקטים, בהם סרטי תעודה וסרט עלילתי על פרידריק דגלאס, שהיה עבד ובהמשך נאבק למען שוויון זכויות וכתב את ספר היסוד נגד העבדות “עבד אמריקני, סיפור חייו”.

“אנחנו מאמינים כי הפרויקטים שלנו לא רק יהיו בידור, אלא יחנכו, יחברו בין אנשים ויעוררו השראה”, כתב ברק אובמה עם ההודעה על ההסכם עם נטפליקס. שוויו של ההסכם לא הוסגר, אך הוא נחשב לגדול, ומוערך בעשרות מיליוני דולרים או יותר.. ההסכם, שנחתם לפני כשנה, כבר הניב פרס אוסקר, לסרט “אמריקן פקטורי”, בבימוי סטיבן בוגנר וג’וליה רייכרט, העוקב אחר ניסיונו של מיליארדר סיני לקנות בית חרושת במקום שבו עמד מפעל ג’נרל מוטורס.

פרויקט נוסף של חברת ההפקה הוא “Crip Camp”, סרט תיעודי חשוב, שעלה בחודש שעבר בנטפליקס. הסרט של ג’ים לברכט וניקול ניומן הוא כולו על אהבת החיים, אהבת האדם וכבוד אליו. “מחנה נכים” מתעד מחנה קיץ של בני נוער בשילוב חומרי ארכיון שהם בגדר אוצר: למחנה “ג’נד” הגיעו ילדים ומדריכים מכל החוף המזרחי של ארה”ב. בתקופה שסרטי הארכיון צולמו בו (1973-1971), השתלטה עליו רוח השינוי, הקבלה והחופש שאפיינה את השנים ההן. לראשונה הרגישו הילדים בעלי הנכויות שהם יכולים להתנהג כאנשים בגילם. הם ניגנו ושרו, התאהבו, קיימו דיונים מעמיקים, צחקו המון, דיברו על הוריהם ואפילו שיחקו בייסבול ושחו בבריכה.

בחלק השני של הסרט, הוא מתאר באופן מפורט וסוחף את המאבק של הנכים על זכויותיהם, ואת האנשים שהובילו אותו, במיוחד גיבורה אחת ששמה ג’ודי היומן, שנראית מתעמתת עם בכירי ממשל ניקסון וקארטר. “קריפ קאמפ: מהפכה של נכות” הוא התשליל המוחלט לכוכב הנוכחי של נטפליקס, “טייגר קינג”, ומבטא את כל מה שיפה, מחמם לב, מרגש, מעורר כבוד וסמל לקדמה במעצמה הזאת, ואולי באנושות בכלל.

זה סרט שנותן תקווה ומראה כיצד מחנה הקיץ חיזק את הנכים ואפשר להם להפוך לתנועת מחאה. רוב המרואיינים גדלו בשנות ה־50 וה־60 בארה”ב, שהדירה את אוכלוסיית הנכים שלה, עם יחס שנע בין התעלמות לאכזריות. למאבקם לשוויון הצטרפו גם אפרו־אמריקאים, שספגו הדרה, גזענות והשפלה. לא מפתיע שמישל אובמה, מי שכתבה לא מעט על הנושאים האלה בספרה, מצאה עניין בפרויקט הזה.