אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"הקורונה היתה קריאה למוקד חירום. הממשלה לא עונה" צילום: דנה קופל

"הקורונה היתה קריאה למוקד חירום. הממשלה לא עונה"

מאות אלפי ישראלים יחזרו השבוע למרפאות, אחרי בהלת הקורונה. מנהלי בתי חולים שמחים על תום עידן ההזנחה הבריאותית אבל מתריעים: "לפנינו תקופה קשה ומתסכלת". בשיח עם כלכליסט הם מתריעים שמשרד האוצר עדיין רואה בבריאות מערכת בלתי יעילה, שתוספת המשאבים הופנתה רק לקורונה, והגירעונות גדלו. נקודת אור תוכל לבוא בדמותו של שר בריאות רב השפעה: "אנו זקוקים למנהיג עם יכולת קבלת החלטות מהירה"

04.05.2020, 06:54 | אדריאן פילוט

כשבוע לאחר שמשרד הבריאות פרסם מתווה לחזרה הדרגתית של מערכת הבריאות לפעילות אלקטיבית (לא דחופה), ואחרי רצף של חגים וחופשות, הישראלים החלו אתמול לחזור למרפאות בקופות החולים, ולבדיקות וניתוחים אלקטיביים בבתי החולים, שבהם הותרה בשלב זה פעילות בשיעור 50%—60% מזו של ערב משבר הקורונה. אחת השאלות המרכזיות היא אם מערכת הבריאות שאליה יגיעו עכשיו המטופלים השתפרה בעקבות התקציבים והציוד שהוזרם אליה במשבר או שאולי נותרה במקום או נסוגה.

קראו עוד בכלכליסט

"החולים יפגשו מערכת בריאות חסרת משאבים ומתוסכלת", אומר פרופ' זאב רוטשטיין, יו''ר ועדת סל התרופות האחרונה ומנכ"ל בית חולים הדסה, שבמהלך המשבר מתח ביקורת קשה על התנהלות משרד הבריאות. "היתה ציפייה שהמערכת תשתנה מהקצה לקצה הן במשאבים שלה והן במתקנים שלה. אך לא רואים התארגנות של המדינה למערכת בריאות משופרת שתהיה מוכנה לכל אסון שלא יבוא עלינו".

פרופ פרופ' זאב רוטשטיין | צילום: יואב דודקביץ פרופ

"הצרכים לא נעלמו"

"מגפת הקורונה לא העלימה את הצרכים הדחופים שהעסיקו את מערכת הבריאות אלא חידדה והציפה אותם", מסבירה ד''ר ענת אנגל, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון בחולון. "פעלנו בשנה האחרונה להבאת תקציבים למשל לתחום מניעת הזיהומים. אנחנו צריכים תוספת של עשרה מיליון שקל לבסיס התקציב רק כדי לעמוד בתוכנית העבודה בתחום הזה, אך גם לשיפור תשתיות של בית חולים בן 40 שנה ולתוספת תקנים שדרושים לצורך השגת היעדים לשיפור. אותו דבר בנושא המחשוב ומערכות המידע. הנושא צף ביתר שאת כעת", היא מסבירה.

אנגל מגלה אופטימיות זהירה לכך שבעקבות הקורונה יש הבנה ציבורית לחשיבות של מערכת הבריאות שאולי תעיר גם את הממשלה לדאוג לתקצב אותה לא רק בשעת חירום: "חייבים כל הזמן לשמור את מערכת הבריאות בכושר ועם חמצן. עד הקורונה היינו אומרים את זה כל היום ולא שמעו אותנו. הממשלה חייבת להבין שמה שקורה פה זה כמו שיחת חירום למוקד. תרימו בצד השני ותקשיבו: עכשיו צריך להזרים אלינו משאבים וכוח אדם כדי שנוכל לטפל בכם כמו שצריך".

 ד"ר ענת אנגל מנהלת בית חולים וולפסון, צילום: תומי הרפז ד"ר ענת אנגל מנהלת בית חולים וולפסון | צילום: תומי הרפז  ד"ר ענת אנגל מנהלת בית חולים וולפסון, צילום: תומי הרפז

אלא שמנכ"לית קופת חולים מאוחדת סיגל רגב־רוזנברג מצננת קצת את האופטימיות וסבורה כי למרות כל המחוות לצוותים הרפואים, האסימון לא נפל גם אחרי הקורונה: "לאחרונה אמר לי שי באב"ד (מנכ"ל משרד האוצר) כי מבחינת האוצר, מערכת הבריאות, כמו צה"ל כמו חינוך, היא בהגדרה מערכת לא יעילה. ולכן האוצר תמיד ילחץ אותה. אם מישהו חושב שבעקבות המשבר הזה נוצרה איזושהי הבנה שחסר כסף במערכת הבריאות, התשובה היא לא", היא אומרת בשיחה עם "כלכליסט".

בניגוד לרושם שנוצר, תקציב מערכת הבריאות אכן הוגדל ב־10 מיליארד שקל אך המשאבים שהיא קיבלה היו כולם בתחום המצומצם והספציפי של המאבק בקורונה. כלומר, הכסף הלך למנשמים, מטושים, ריאגנטים וציוד מיגון לצוותים הרפואיים ולא יתורגם לשיפור שירותי הבריאות השוטפים לאזרחים. רוטשטיין מנכ"ל הדסה מדגיש כי חלק מהציוד שנרכש בבהילות במשבר הוא מיותר ויעמוד ללא שימוש: "משרד הבריאות חידש לקופות כל מיני מעבדות במאות מיליוני שקלים שרק אלוהים יודע מה יעשו איתן אחרי המלחמה נגד הקורונה, שכן אני הורדתי שתי משמרות לעובדי המעבדות של הדסה כי אין לי תעסוקה בשבילם. מי שיעשה תחקיר יגלה הרבה דברים מיותרים ומוזרים ושהרבה כסף ציבורי הולך לאיבוד". ולגבי המנשמים, רוטשטיין מתבדח כי בית חולים הדסה הקים מפעל להסבתם למשאבות ניפוח אופניים שאותן ישכיר.

אהוד דודסון מנכ"ל כללית, צילום: עמית שעל אהוד דודסון מנכ"ל כללית | צילום: עמית שעל אהוד דודסון מנכ"ל כללית, צילום: עמית שעל

ובכל זאת חשוב להדגיש: במסגרת מבצע הרכש של משרד הבריאות יגיעו ארצה בין השאר מכשירי אקמו (המדמה ריאה) — טכנולוגיה חיונית ומצילה חיים. כמו כן יגיעו כ־250 מכשירי אולטרה סאונד כף יד שנרכשו כדי שאפשר יהיה לבצע בדיקת CT לחולי קורונה בלי צורך לניידם אל מכשיר ה־CT הקיימים וזיהום המכשירים. מכשירים ניידים, שנדרשו עוד קודם לכן על ידי הרופאים הפנימיים במסגרת הוועדה לשיפור התנאים במחלקות הפנימיות שמשרד הבריאות הקים בשנה שחלפה, יישארו במערכת ויאפשרו לעשות אקו לב בסיסי או להכניס עירוי לכלי דם מרכזי כשהחולה נמצא בחדרו ובמיטתו.

מנכ"ל מכבי שירותי בריאות רן סער התריע בראיון ל"כלכליסט" לפני כשבועיים כי גם אם תהיה החלטה להעצים את מערכת הבריאות, לא יהיו מקורות מימון לכך בגלל מצבה הכלכלי הקשה של ישראל. "כאשר נגמור עם הקורונה — תבוא אלי עוד חצי שנה ותבדוק אותי — מערכת הבריאות כבר לא תהיה בפוקוס וכבר לא תקבל מקום מרכזי, ואני אומר לך שגלל המצב הכלכלי הגרוע לא יהיה כסף לבריאות. .Read My Lips. לא יהיה כסף להרבה מאוד דברים כי המדינה תהיה במצב לא טוב מבחינה כלכלית. לכן כל כך חשוב להסתכל על הכלכלה — בעיקר בגלל הבריאות" הוא אמר.

סיגל רגב רוזנברג מנכ"לית מאוחדת , צילום: רועי בן משה סיגל רגב רוזנברג מנכ"לית מאוחדת | צילום: רועי בן משה סיגל רגב רוזנברג מנכ"לית מאוחדת , צילום: רועי בן משה

רוטשטיין חושב כמוהו: "יש ציפיות עצומות לשינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים ושהבריאות תקבל את המשקל שראוי לה. אבל זה תלוי במצב הכלכלי של המדינה שהוא על עברי פי פחת. ההוצאות עצומות ואי אפשר לסכום אותן כי עדיין לא ברור מה גודל ההתחייבויות שהמדינה לקחה על עצמה; משק שלא מתפקד ואינו צומח ורשות המסים חצי מובטלת כי אין לה מה לגבות וממי לגבות; והעיריות שיכולות לשכוח מהרבה ארנונה בתקופה הקרובה. אנו בדרך לתקופה קשה שבה לא יהיה משאבים מספיק כדי לתמוך במערכת הבריאות".

שכחו את הפריפריה

מעבר לדרישות התקציביות, מנכ"ל בריאות כללית, פרופ' אהוד דודסון מזכיר כי המערכת זקוקה לשינויים מבניים עמוקים, עוד לפני הקורונה, והרפורמות האלו רק קיבלו משנה תוקף. ראשית כל, דודסון מדבר על חלוקה שוויונית יותר של שירותי הבריאות: "אסור להתעלם מהפריפריה - צריך לחזק אותה מבחינת תקציבים וסדר עדיפויות. בתור הקופה שמבטחת כ־%70 מתושבי הצפון והדרום אנו קוראים להגברת ההשקעות בפריפריה כדי לסייע בסגירת הפערים הנדרשת בתחום שירותי הבריאות״. כמו כן, מנכ"ל כללית שוב מפציר בממשלה הבאה לשנות את סדר העדיפויות ולהעביר חלק מתשומת הלב שהוקדשה לבתי החולים בתקופת הקורונה אל הרפואה בקהילה: "אני ניהלתי בתי חולים 18 שנה ואני אומר לך שחייבים להסיט את סדר עדיפות לקהילה — גם בבית ובסלולר. בתי חולים? רק אם אין ברירה. יש כאן שינויים שקורים לעינינו ואנו חייבם להפנים אותם".

גם דודסון וגם רוטשטיין, שניהם בלי ותק רב במערכת הבריאות, מתריעים על עומסים כבדים שצפוייים בתקופה הקרובה כשהמטופלו יחזרו בהמוניהם למרפאות ולבתי החולים אחרי שהדירו מהם את רגליהם בתקופת המשבר: "יצרו יותר מדי פחד מהקורונה. פחות מדי הגיעו לשירותים רפואיים. אנו רואים ירידה של יותר מ־30% בפניות למיון ומספר חולי שבץ מוחי ירדו ב־30%, לאן הם נעלמו? הם פשוט עברו את המחלה בבית כי פחדו להגיע". רוטשטיין מוסיף: "אנו צופים לחזרה של מטופלים שנמנעו מלהגיע לבתי חולים והם יגיעו במצב יותר קשה ממה שהיו לפני חודשיים. אנו צופים תקופה קשה עם הרבה תסכול".

מנכ"לית ווופסון אנגל מדגישה סוגייה נוספת שחייבת לעלות לראש סדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות בתחום הבריאות: חשיבות הרפואה הציבורית מול הרפואה הפרטית. היא מדגימה זאת באמצעות הכשלים במערכת הבריאות האמריקאית הפרטית בעיקרה שההתגלו במשבר הקורונה. "פחד אלוהים להיכנס היום לבית חולים בניו יורק. ממש כמו לחצות אוטוסטרדה בשעת השיא. המערכת שם התפרקה בהמון מובנים והציבור הישראלי מבין עכשיו כמה יקר ערך זה שיש כאן מערכת רפואית ציבורית ושוויונית. ככה צריך לנהל רפואה טובה ולייצר חברה חזקה", היא אומרת.

רוטשטיין מצידו מלין על כך שהרפואה הפרטית לא סבלה מהגזירות שהוטלו על בתי החולים הציבוריים. "בעוד שהניתוחים הלא דחופים במערכת הציבורית הוקפאו, רופאים יצאו לנתח בבתי חולים הפרטיים ואף התהדרו בתג 'לנו אין קורונה'. נוצר קיפוח בפועל לציבוריים לעומת הפרטים. אז הם מדווחים על ירידה של 30% שנרשמה בפרטיים; אני לא בטוח, אולי זה 3%. יש בבתי חולים הציבוריים תרעומת מאוד גדולה כי ההורדה בפעילות אלקטיבית יצרה גירעונות של כ־2.5 מיליארד שקל". הוא מזכיר את מצבם העגום של בתי החולים הציבוריים הלא־ממשלתיים כגון הדסה שבניהולו, שמאוד נפגעו במשבר הקורונה, ומפציר במשרד הבריאות לדאוג להם. "הקורונה הראה שהרפואה הפרטית לא רלונטית. היא רק שסתום קטן לשחרור של לחץ".

אם יהיה שינוי ברור בתקופת שבה מערכת הבריאות חוזרת לתפקוד נורמלי זה העובדה שאין שר בפועל במשרד הבריאות אחרי שיעקב ליצמן התפטר. מתברר כי מצבה העגום של מערכת הבריאות מרתיע את הפוליטיקאים מלבקש לעצמם את התפקיד, אפילו בממשלת חירום שנולדה לפחות להלכה עקב משבר הקורונה.

דרוש: שר מקצועי

כך או כך, בכירי מערכת הבריאות יודעים לאיזה שר היא זקוקה. "אני מקווה שהוא יהיה מתוך מפלגה משפיעה ולא מאיזה מפלגה קטנה שאין לה השפעה פוליטית," מסביר רוטשטיין. הוא תומך בפרופ' רוני גמזו לתפקיד - מנכ"ל בית החולים איכילוב ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, שכבר הביע עניין בו. גם שמו של יצחק קרייס, מנכ"ל בית החולים שיבא הוזכר כתומך במועמדות גמזו.

"לתפקיד ניהולי צריך להביא מנהיג או מנהיגה עם יכולת לקבלת החלטות מהירה בתנאי אי ודאות, יצירתיות, יכולות רתימה, אנושיות וחמלה", מסבירה אנגל ומוסיפה: "מינויו כשר של מישהו שמגיע מתוך הפרופסיה נותן למי שיקבל את התפקיד את היתרון של ידע מוקדם נרחב על המערכת. הרי כל מינוי עכשיו יצטרך לדעת להיכנס מהר לזירה שכבר נמצאת במאתיים קמ"ש. אל הניסיון הרפואי של המועמד תצטרף גם החוויה של הכאבים והכעסים שהוא בעצמו צבר תוך כדי הטיפול בחולים. למשל אני כמנהלת שהיא גם פנימאית יודעת על בשרי מה זה לטפל בחולים בפרוזדור באמצע הלילה, ללא שעות שינה, או לעבוד במיון כאוטי ועמוס חולים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות