אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הצריכה הפרטית רחוקה ב־15% מטרום הקורונה צילומים: אוראל כהן, מיקי אלון, אוהד צויגנברג

הצריכה הפרטית רחוקה ב־15% מטרום הקורונה

נתונים שפרסם בנק ישראל מעידים על התאוששות בצריכה מאז ההקלות בסגר ומעניקים רוח גבית לתוכנית של משרד האוצר: מעבר לשגרת קורונה עד אמצע יוני. ברקע ביקורת של האוצר על העדר מאגר נתונים לאומי נגיש על המחלה

04.05.2020, 06:54 | עמרי מילמן ורחלי בינדמן

אחת השאלות שהעסיקו את המשקיעים והכלכלנים בחודש האחרון היתה מידת ההתאמה בין שווקי המניות שהפגינו התאוששות מהירה לבין זעקות העסקים ששיקפו את הכאוס בכלכלה הריאלית. כעת מתברר כי קיימת קורלציה מסוימת בין המציאות כפי שרואים אותה המשקיעים בבורסה לבין נתוני הצריכה הפרטית כפי שהם משתקפים בנתוני כרטיסי האשראי שאותם פרסם אתמול בנק ישראל. אם נתוני האשראי כיום משקפים ירידה של כ־15% מתקופת טרום הקורונה הרי שמדד ת"א 125 ירד מאז השיא בפברואר בכ־18% ומתחילת השנה בכ־15%. הנתונים הללו מסבירים ששוק ההון מתמחר את הפגיעה בכלכלה ביחס למצבה טרום המשבר בכ־15% וכל שיפור או הרעה במצבה נוכח פתיחת המשק עשוי לבוא לידי ביטוי גם בשווקים הפיננסיים.

קראו עוד בכלכליסט

מהנתונים שפרסם אתמול בנק ישראל עולה כי מתחילת ההקלות בסגר (19 באפריל) ועד תחילת מאי נרשמה עלייה בפעילות בכרטיסי האשראי של כמעט 23% לעומת שיא תקופת הסגר. ההוצאה היומית הממוצעת מתחילת ההקלות עמדה על 960 מיליון שקל ביום לעומת 782 מיליון שקל בתקופת הסגר. עדיין לא מדובר בחזרה לפעילות מלאה לגמרי כאשר בתקופה שלפני הסגר – מתחילת השנה ועד תחילת הסגר ב־16 במרץ – עמדה הפעילות היומית הממוצעת בכרטיסי אשראי על 1.1 מיליארד שקל. כך שעדיין היקפי הפעילות לא חזרו במלואם ונמוכים ב־15% מתקופה של שגרה – אך עדיין מדובר בנתון מעודד. גם התורים הארוכים שהשתרכו באיקאה ביום הסרת המגבלות הגם שעוררו אנטגוניזם מעידים על כך שלמשקי הבית הצריכה הפרטית היתה חסרה.

הענפים שבהם הפעילות חזרה במהירות הגבוהה ביותר הם ענפי החשמל, הביגוד והריהוט שעומדים בתקופה שלאחר ההקלות על שימוש יומי ממוצע של 81 מיליון שקל ביום, זינוק של 37% לעומת תקופת הסגר אך עדיין פעילות נמוכה ב־27% ממצב שגרה. בענף הדלק והתחבורה השימוש היומי הממוצע עלה ב־27% מאז ההקלות בהשוואה לתקופת הסגר אך עדיין נמוך משמעותית מהשגרה – 42% פחות. גם ענף המסעדות מתאושש אבל משמעותית פחות עם היקף שימוש יומי של 19 מיליון שקל אחרי ההקלות – עלייה של 18% מאז ההקלות ועדיין 68% פחות מהשגרה.

הפעילות ברשתות המזון זינקה בתקופת הסגר בגלל החשש ממחסור. אך כאן נרשמת רגיעה עם היקף הוצאות יומי של 220 מיליון שקל, ירידה של 5.5% לעומת תקופת הסגר אך לא חזרה מלאה לשגרה כשעדיין היקף הצריכה ברשתות המזון גבוה ב־16% מהשגרה. כמו כן, בענף התיירות שעדיין לא נפתח למרות ההקלות לא נרשמה התאוששות משמעותית.

נתונים אלו משמשים את בנק ישראל לזהות סיכונים במערכת הפיננסית, לרבות סיכוני אשראי, לתקף את תחזיות הצמיחה למשק, ולהמליץ על צעדי מדיניות בהתאם למידת הפגיעה בכל ענף. כשתחל מגמה של חזרה לפעילות של המשק היא צפויה להשתקף גם כן בנתונים אלו.

יוצאים משלב ההיסטריה

עד אמצע יוני יחזור המשק ל"שגרה שאחרי הקורונה", אם המלצות משרד האוצר יתקבלו בדיון שתקיים הבוקר הממשלה. כלומר כל העסקים יחזרו לפעול תחת "התווים הסגולים" הרלוונטיים להם. מבחינת משרד האוצר, מעבר לטבלה המפרטת את ארבעת השלבים של חזרה לשגרה – החשיבות האמיתית טמונה בניסוח העקרונות שאמורים להפוך את התנהלות הממשלה למעט סדורה יותר. במשרד האוצר מעוניינים למעשה לעצור את התנהלות החירום, שבעיניהם נתפסת אף כהיסטריה, ששררה בממשלה ולהתחיל "לנהל את האירוע". כאשר לוקחים בחשבון שהקורונה תלווה אותנו עוד חודשים רבים וצפויה לחזור עם התפרצות נוספת בשנה הבאה, גורמי המקצוע מבינים שחייבים לשים סוף לכאוס באופן קבלת ההחלטות.

מימין נגיד בנק ישראל אמיר ירון, ראש אגף תקציבים שאול מרידור ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, צילומים: אוראל כהן, מיקי אלון, אוהד צויגנברג מימין נגיד בנק ישראל אמיר ירון, ראש אגף תקציבים שאול מרידור ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב | צילומים: אוראל כהן, מיקי אלון, אוהד צויגנברג מימין נגיד בנק ישראל אמיר ירון, ראש אגף תקציבים שאול מרידור ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, צילומים: אוראל כהן, מיקי אלון, אוהד צויגנברג

שתי ההמלצות העיקריות בהקשר הזה הן יצירת מסד נתונים וקביעת מדדים ברורים. קביעת המדדים אמורה לעצור את הבלגן הממשלתי ולהגדיל את הבהירות עבור המגזר העסקי. במשרד האוצר סבורים כי הצעת משרד הבריאות שלפיה אם יעלה מספר החולים ביום על 300 תעצר פתיחת המשק, אינה מבוססת ואינה מקצועית.

לפי הנתונים הרשמיים של משרד הבריאות, מאז התפרצות המגיפה היו 27 יום רצופים בהם היו יותר מ־300 חולים ביום (ואף יותר מ־700 בחלקם) ובמשך אותה תקופה מספר המונשמים לא עלה על 136. מעבר לכך, בכיר באוצר העלה תהיה איך יכול להיות שגם אחרי שמשרד הבריאות קיבל 10 מיליארד שקל להצטיידות עבור הקורונה, הוא עדיין מבקש לשמור על אותם היקפי תחלואה נמוכים שדרש בתחילת הדרך כדי למנוע קריסה של מערכת הבריאות.

ההמלצה השנייה היא יצירת מסד נתונים לאומי שיהיה נגיש לכלל מקבלי ההחלטות ולמשרדי המטה בממשלה. ההמלצה טומנת בחובה ביקורת קשה נגד משרד הבריאות ששומר היום את הקלפים קרוב אליו. לפי גורמים באוצר, הנתונים היום ממוקדים רק בראייה בריאותית, ולא מספקים מידע שמאפשר קבלת החלטות בנוגע למשק עצמו. כך למשל מקום העבודה של חולי קורונה אינו נמצא במסד הנתונים וקשה ללמוד מהם האם מקומות התעסוקה מהווים מוקדי התפרצות או לא. על בסיס אותו מידע מבקשים באוצר לבחון בזמן אמת את השפעת צעדי המדיניות על צמצום התפשטות המגיפה וניתוח תרחישי ייחוס של משרד הבריאות על בסיסם מתקבלות ההחלטות החשובות של השבתת המשק והגבלת התנועה.

באגף התקציבים באוצר רוצים שתהיה להם יכולת לערער על האמירות הנחרצות של משרד הבריאות, שעד כה לא הוכיחו את עצמן. הדבר יוכל להתבצע בעיקר דרך עיבוד נתונים של בנק ישראל, הכלכלנית הראשית באוצר והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עם זאת, השקיפות עדיין רחוקה: לפי אותה הצעה שתעלה היום לממשלה, מסד הנתונים לא אמור להיות חשוף לציבור.

המהלך שאמור להוביל את השינוי בתפיסת הממשלה בכל הנוגע לניהול המשבר הוא הקמת צוות בין משרדי להסדרת עבודת גורמי המקצוע שבראשו יעמוד מנכ"ל משרד רה"מ ויכלול את מנכ"ל משרד הבריאות, ראש המעוצה הלאומית לכלכלה, מנכ"ל משרד האוצר, הממונה על התקציבים ומנכ"ל משרד הכלכלה.

השנה האבודה

הלחץ של משרד האוצר ברור – ככל שההגבלות יימשכו הפגיעה המשקית תגדל. כאשר מסתכלים על נתוני המקרו של ישראל אי אפשר שלא לתמוה על כך שהממשלה טרם אישרה את המתווה שאמור לעשות סדר לעסקים, גם אם התאריכים עצמם ישתנו בו בסופו של דבר.

לפי תחזיות חטיבת המחקר של בנק ישראל, 2020 היא שנה אבודה עבור הכלכלה הישראלית. תחת ההנחה שעד סוף השנה הנוכחית לא יוטלו מגבלות נוספות והמגבלות הנוכחיות יוסרו בהדרגה עד סוף יוני (קצב קצת יותר איטי ממה שמציע כעת האוצר) התוצר השנה אמור לרדת ב־5.3%. לפי אותן הנחות, יחסית אופטימיות, הצמיחה בשנה הבאה תעמוד על 8.7%.

אלא שאותה צמיחה לא באמת מסמנת את סגירת הפער שאליה התרגלה הכלכלה הישראלית אחרי כל מבצע צבאי. שכן אם היום התוצר מוערך ב־1.4 טריליון שקל, בסוף 2021 הוא יעמוד על 1.44 טריליון, הדבר פחות או יותר מביא לצמיחה של 3% במשך שנתיים. במלים אחרות, מדובר בהפסד של שנה.

קל להסביר את אותו אובדן דרך מסעדות או מספרות. אם אזרחים רצו לקנות מקרר באפריל, סביר להניח שהם דחו את הקנייה בכמה חודשים – וזה הזינוק בצמיחה שצפוי ב־2021, אבל כאשר מדלגים על תספורת במספרה, הלקוח לא יסתפר פעמיים בחודש לאחר מכן, וככל הנראה כך הדבר גם לגבי מסעדות והוצאות רבות אחרות. ככל שהסרת ההגבלות תהיה מסודרת ומהירה יותר, הפגיעה בתוצר – כלומר באיכות החיים ובהכנסות ממסים – תהיה מוגבלת יותר. וכאשר כבר היום לפי התרחיש האופטימי שמשרד הבריאות עוד חולק עליו, ישראל הפסידה שנה, קשה לחשוב מה יהיו ההשלכות אם גם התרחיש הזה לא יתקבל.

גירעון מהגבוהים במערב

מעבר לשאלת הצמיחה, יש עוד זווית מקרו כלכלית שעד כה נדחקה הצידה לאור המשבר חסר התקדים – הגירעון. ישנה הסכמה גורפת בקרב משרד האוצר, בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה שיעדי הגרעון של השנים האחרונות אינם רלוונטיים לאור המשבר הנוכחי, ולא הוא שצריך להגביל את צעדי הסיוע של הממשלה. אולם בשלב הזה, כשהתמונה מתחילה להתבהר, מבינים שגם שם המחיר עוד יוכל להיות בסופו של דבר גבוה מדי.

לפי תחזיות קרן המטבע הבינלאומית, הגרעון השנתי הממוצע ב־2020 בעקבות משבר הקורונה בישראל צפוי להיות מהגבוהים ביותר ולעמוד על 10.2%. הערכות בנק ישראל אגב פסימיות יותר ומדברות על 11%. אמנם גרעון נמוך יותר מהחזוי לארה"ב (15.4%) אך גבוה יותר מגרמניה (7.5%), צרפת (5.5%) ואפילו איטליה (9.2%). הגרעון הגבוה מוסבר במידה רבה לא רק על ידי חבילת הסיוע שביחס לתוצר אינה נחשבת לגבוהה בהשוואה לחבילות הסיוע של מדינות אחרות, אלא לאור הגרעון המבני בעקבות הצעדים השונים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון (כמו תוכניות הנטו או העלאת שכר השוטרים והפנסיות שלהם) ללא מקור תקציבי ארוך טווח. בסופו של דבר ככל שמשבר הקורונה יתארך, הגרעון יגדל, והמחיר שישראל תשלם כדי לצמצם אותו בשנים הבאות יהיה גבוה יותר ויהיה כאבן רחיים על צווארו של המשק.

לפי אותו מתווה של האוצר, השלב הראשון מתחיל כבר השבוע במסגרתו חוזרים ללימודים כיתות א-ג' ויא'-יב', הקניונים, הצימרים, כניסת עובדים פלסטינים, אוניברסיטאות ומכללות, ושמורות טבע ופארקים. בתחילת השבוע הבא יהיה המשך של השלב הראשון אז יחזרו גם מוסדות החינוך מגיל לידה ועד גיל 6.

בשלב השני, ב־17 במאי, יחזרו ללמוד כיתות ד'-ו' וכן יחזרו לפעול המלונות ללא שטחים משותפים, שווקים, חדרי כושר, בריכות שחייה, ספריות, מוזיאונים ומוסדות תרבות (בהתאם למתווה התקהלות שייקבע), טיפול לא רפואי בגוף האדם וחוגים.

בשלב השלישי, ב־31 במאי, יחזרו ללמוד כיתות ז'-י' וכן יחזרו לפעול אולמות האירועים, מסעדות וברים, בתי קולנוע, ותיאטראות (בכפוף להגבלות ההתקהלות שייקבעו) וסמינרים להכשרה על תיכונית. בשלב הרביעי ב־14 ביוני כל יתר הפעילויות שלא צויינו יחזרו לפעול.

במסמך שיוצג היום לממשלה כתבו במשרד האוצר כי "נכון להיום, בשל עומס האירוע ומורכבותו, טרם פורסם מתווה יציאה סדור. שתי הפעימות הראשונות שהוחלטו על ידי הממשלה, התקבלו בטווחי זמן מהירים וקרובים זה לזה, וללא החלטה לגבי יתר הענפים שלא נכללו בפעימות. בנוסף, החלטות אלו התקבלו סמוך למועד הפעלתן, באופן שגזר בפועל היעדר מוכנות מיטבית מצד הגורמים הרלוונטיים, ולעתים אף בלבול בהבנת הנחיות הממשלה.... לדידנו, התנהלות זו אינה מחויבת המציאות. ניתן וצריך לאפשר לממשלה יכולת קבלת החלטות מסודרת ומושכלת יותר, אשר ודאי הכרחית שבעתיים באירוע מורכב מעין זה, אשר צפוי ללוות אותנו לעוד פרק זמן ממושך".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות