אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כפל התפקידים של משרד הבריאות מכפיל את מחיר הטיפולים צילום: אבי מועלם

דו"ח המבקר

כפל התפקידים של משרד הבריאות מכפיל את מחיר הטיפולים

לפי דו"ח המבקר, כפילות התפקידים של משרד הבריאות, שהוא גם הבעלים של 24 בתי חולים ממשלתיים וגם הרגולטור שלהם, גובה מחיר יקר בשורת נושאים - כמו קביעת מחיר יום אשפוז, אי עדכון התמחור של טיפולי רדיותרפיה ודרישות מקלות בסיוע לבתי חולים אלה. וכך, עלות צנתור לב עומדת על כמעט 40 אלף שקל

04.05.2020, 16:00 | אדריאן פילוט

"הליקויים שעלו בדו"ח זה מדגישים כי גם לאחר הקמת חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים עדיין עומד בפני משרד הבריאות האתגר להפריד בין תפקידו כמאסדר (רגולטור) לבין היותו בפועל בעליהם של חלק ניכר מבתי החולים", כך כותב מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח שעוסק בריבוי הכובעים של משרד הבריאות כרגולטור של מערכת הבריאות בישראל וכבעליהם של 24 בתי החולים הממשלתיים. המבקר חוזר וטוען כי במנעד רחב של סוגיות חיוניות "תמונת המצב העולה מן הדו"ח מדגישה את המתח המובנה שבו נמצא משרד הבריאות". 

קראו עוד בכלכליסט

והנה הדוגמאות הבולטות שצוות משרד המבקר ניתח: קביעת מחיר יום אשפוז; אי עדכון התמחור של טיפולי רדיותרפיה; אי עדכונם של תעריפי הצנתורים שעלותם במחירון גבוהה מעלותם בפועל, ודרישות מקלות להתייעלות כתנאי סיוע לבתי החולים הממשלתיים, לעומת הדרישות המחמירות מבתי החולים של הכללית ומבתי החולים הציבוריים-עצמאיים.

בית החולים הדסה. שיסתדר, צילום: אוהד צויגנברג בית החולים הדסה. שיסתדר | צילום: אוהד צויגנברג בית החולים הדסה. שיסתדר, צילום: אוהד צויגנברג

הדו"ח מראה איך כפל תפקידיו של משרד הבריאות כרגולטור וכבעליהן של כמחצית ממיטות האשפוז הכלליות בארץ יוצר מתח מובנה בין פעולותיו המשפיעות על ההכנסות של בתי החולים שבבעלותו, לבין היותו שותף לעדכון התמחור של הפעולות והשירותים הרפואיים. הכשל עליו מתייחס הדו"ח גובה מחיר מהציבור ובשלב המסקנות המבקר ממליץ על שורת צעדים על מנת שמשרד הבריאות "יקבל החלטות על בסיס שיקולים ענייניים ואובייקטיביים לטובת מערכת הבריאות כולה ולטובת הציבור כולו, ישפר את הרפואה הציבורית ויצמיח התנהלות יעילה ומועילה של כלל בתי החולים".

הדו"ח מתייחס גם להקפאת "ועדת המחירים" – הוועדה שקובעת את מחירי השירותים הרפואיים שמעניק מערך בתי החולים בישראל ומורכבת מנציגי משרד הבריאות והאוצר. בדצמבר נחשף בכלכליסט כי מחלוקות קשות ביותר בין שני המשרדים סביב העלויות, לרבות מחיר הרדיותרפיה שמקבלים החולים האונקולוגים, "שיתקה את הוועדה", כאשר מצדד בעמדת בתי החולים שבבעלותו ומבקשים לגבות מחיר גבוה. באוצר הכחישו את הטענות כי הוועדה שותקה אך עתה מאשר אותן המבקר: "הביקורת העלתה כי בשנים 2016 עד 2018 מיעטה ועדת המחירים להתכנס כדי לתמחר פעולות רפואיות חדשות ולעדכן מחירים. עולה חשש שהסיבה לתדירות הנמוכה להתכנסות ועדת המחירים היא חילוקי דעות בין משרד האוצר, אשר דורש לעדכן את מחירי טיפולי הרדיותרפיה, לבין משרד הבריאות, שאינו נוקט פעולות לקידום התמחור. הגם שמחיר צנתור לב לפי מחירון משרד הבריאות גבוה פי שניים ממחיר צנתורי הלב לפי תמחור שירותי בריאות כללית (כ-39 אלף שקל לעומת כ-19 אלף שקל), ועדת המחירים לא דנה בצורך לעדכן את מחירי הצנתורים. גם בתחומים אחרים, כגון הפרעות אכילה וטיפולים באורתופדיה אונקולוגית, חל עיכוב בעדכון התמחור".

סוגיה נוספת אליה מתייחס הדו"ח היא האפליה שבה נוקט משרד הבריאות בין בתי החולים שבבעלות המדינה, המקבלים תמיכה כלכלית כל פעם שנקלעים למשבר, לעומת בתי חולים ציבוריים-עצמאיים (הדסה, שערי צדק, לניאדו, מענייני הישועה ועוד) שנאלצים להיכנס לתוכניות התייעלות קשות כדי לקבל סיוע. "בשנת 2017 הסתכמו גירעונות בתי החולים הממשלתיים ב-1.5 מיליארד שקל" נכתב בדו"ח, ועולה כי עד שנת 2017 , למרות הסיוע התקציבי שניתן להם לכיסוי גירעונותיהם, לא דרשו מהם משרדי האוצר והבריאות להתייעל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות