העמידה ביעדי תכנון קרקעות המדינה באה על חשבון איכות התכנון

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בחן במהלך 2019 את סוגיית תכנון קרקעות המדינה, על ידי רשות מקרקעי ישראל, ומשרד השיכון. המבקר מצא, כי למרות החלטת הממשלה שהתקבלה ב-2009 כי על רמ"י להעביר את עבודת תכנון הקרקעות לגורמים אחרים, עדיין מרבית הקרקעות מתוכננות על ידי רמ"י. זאת כאשר תפקידה של רמ"י לשווק את קרקעות המדינה, לנהל אותן ולשמור עליהן. על פי החלטת הממשלה עבודות התכנון אמורות היו להימסר על ידי רמ"י ומשרד השיכון לחברות מתכננות פרטיות או לגורמים ציבוריים כמו רשויות מקומיות, מינהל התכנון או דירה להשכיר, אך נכון ל-2019 עשור לאחר החלטת הממשלה, היא טרם מומשה. בכך נפגעה ההחלטה לאפשר לרמ"י להתמקד בליבת הפעילות שלה.

מנגד, מציין המבקר, כי בשנים 2016-2018 עמדו רמ"י ומשרד השיכון ביעדי התכנון למגורים שקבעה הממשלה ואף מעבר לכך. בסך הכל אושרו תוכניות מפורטות ל-237 יחידות דיור לעומת יעד הממשלה שנקבע ל-170 אלף יחידות דיור. בתגובה לממצאי הדו"ח, רמ"י מצדיקה את התנהלותה, ומציינת כי לאור מצוקת הדיור, ולאור העובדה שגורמים ממשלתיים אחרים שעוסקים בתכנון אינם יכולים לספק את הנדרש, היא נאלצת בעצמה לבצע את התכנון, ואף מסרה כי היא רואה בפעילות התכנון אחד מתפקידי הליבה שלה.

עדיאל שמרון מנהל רשות מקרקעי ישראל | צילום: עמית שעל

עוד מצא המבקר, כי נכון לדצמבר 2019 קיים פער בין צורכי המגזר החרדי להיצע יחידות הדיור המתוכננות עבורו. משרד השיכון השיב בעניין זה כי בדצמבר 2019 סיים הכנת דו"ח בנושא תוכניות ממשלתיות עבור המגזר החרדי שטרם הוגש לשרת השיכון, ובו מציע המשרד יעד תכנון של עד 300 אלף יחידות דיור למגזר החרדי עד שנת 2040.

בדו"ח התייחס המבקר גם לאחד הנושאים ה"כאובים" בתחום התכנון, והוא לוחות הזמנים, והזכיר את דו"ח בנק ישראל משנת 2014 שמצא כי לתכנון ובניית דירה בישראל נדרשים בממוצע 13 שנים. המבקר מציין בדוח כי 22% מעבודות התכנון שמסרה רמ"י לחברות מתכננות בין השנים 2015-2018 ו-11% מהעבודות שמשרד השיכון מסר לחברות מתכננות בין השנים 2016-2018, לא עמדו בלוחות הזמנים שנקבעו בהסכמים עם החברות המתכננות, ולא הסתיימו תוך 3 שנים כמתחייב. רוב העבודות נמצאות עדיין בשלבים מוקדמים של תהליך התכנון. ברמ"י נימקו את הימשכות ההליכים בדרישות של הוועדות המחוזיות, ובמשרד השיכון בעומסים על מתכנני המחוזות במשרד, שצריכים גם להופיע בוועדות התכנון וגם לעסוק בתכנון. המבקר ממליץ לרמ"י משרד השיכון, ומשרד האוצר להקים שולחן עגול, כדי לקדם פתרונות לבעיות בפעילותם של הגורמים הממשלתיים בתחום התכנון. "לקביעת לוחות זמנים לתכנון ולעמידה בהם השפעה ניכרת בטווח הארוך על מלאי התכנוני הזמין של יחידות הדיור ומכאן גם על מחירי הדיור", מציין המבקר. "הליקויים שעלו בביקורת מחייבים את רמ"י ומשרד השיכון להקפיד על בקרה ומעקב הדוקים אחר כלל התוכניות שבתהליכי עבודה ועל העמידה בלוחות הזמנים שנקבעו. בתוכניות שתהליכי התכנון שלהן נמשכים מעבר לנקבע בהסכמים עם החברות המתכננות, על הגופים לערוך בירור מעמיק של הסיבות לעיכובים ולנקוט צעדים להסרתם".

בנוסף לכך נמצא כי רמ"י לא קבעה סטנדרטים מינימליים לאיכות התכנון, כאשר רמ"י ומשרד השיכון לא גיבשו מאגר משותף של מתכננים וחברות מתכננות, שבעזרתו יופקו לקחים מתכנון לא מוצלח. בהקשר זה מזכיר המבקר את אסון ורסאי בירושלים, ואת ממצאי וועדת זיילר שהוקמה לאחר האסון, במסגרתם קיבלה הממשלה החלטה בסוף 2006 כי איכות הבנייה ובטיחותה יהיו חלק מהסדרת התקשרויות עם בעלי המקצוע בענף התכנון והבנייה. המבקר מציין כי על רמ"י ומשרד השיכון לייצר מדד הערכה בסוף כל עבודה של גורם מתכנן, שעל בסיסו תקבל וועדת המכרזים החלטה במכרזים עתידיים, "ולא על בסיס זיכרון המעריך, דבר שפוגע באובייקטיביות ההערכה ובאמינותה".

איכות התכנון הלקויה, מקבלת ביטוי בדו"ח המבקר אשר חושף 23 תוכניות להקמת 16,800 יחידות דיור שאושרו אך תוכננו מחדש בין השנים 2016-2019. זאת לאור קשיים שהתגלו בעת ביצוע עבודות התשתית להקמת שכונות המגורים. מדובר בשכונות שתכנן רמ"י, ולאחר אישור התוכניות, הוטל על רמ"י לבצע את עבודות התשתית לקראת הקמתן. בין היתר מציין המבקר כי משרד השיכון נאלץ לתכנן מחדש בעלות של 12 מיליון שקל תוכנית בנהריה שתוכננה על ידי רמ"י בשל בעיית נגישות למגרשים וחלוקתם, וכן תוכנית בבאר שבע שלא ניתן היה ליישמה בשל חוסר התאמה לסביבה ולטופוגרפיה, ועל כן ביצע משרד השיכון תכנון מחדש בעלות של 8.4 מיליון שקל. "לא אחת נאלץ משרד השיכון לתכנן מחדש תוכניות שרמ"י כבר תכננה, עקב קושי ליישמן מסיבות שונות כגון תכנון שאינו תואם טופוגרפיה או דורש עבודות עפר בהיקפים שאינם כלכליים, תכנון תנועה לקוי כמו רדיוסי סיבוב או שיפועי כביש שאינם בטוחים, חוסר בפתרונות ניקוז או חנייה, חוסר בשטחי ציבור, מתחמים הכוללים ממצאים ארכיאולוגיים שלא הובאו בחשבון ואי בדיקה של קרינה מקווי חשמל", כתב המבקר. "תכנון מחדש של תוכניות מאושרות מצריך השקעת משאבים נוספת על אלו שכבר הושקעו בתכנון הראשוני. מדובר במשאבים כספיים שאינם בטלים בשישים ומטבע הדברים מתווספים להם גם משאבים יקרים של זמן וניהול". המבקר מוסיף כי למרות המצופה מהם, רמ"י ומשרד השיכון לא קיימו תהליך משותף של הפקת לקחים ממקרים אלה. ברמ"י הסבירו את המקרים בהם בוצע תכנון מחדש מפאת הזמן שחלף מאז בוצע התכנון, שהפך את התוכניות ללא עדכניות.

המבקר אף מצא כי למרות שחוק המכרזים תוקן ב-2016 כך שיאפשר לעסקים בינוניים וקטנים להתמודד במכרזי מדינה, ברמ"י ומשרד השיכון טרם ביצעו בחינה של השתתפות עסקים קטנים ובינוניים במכרזים לתכנון קרקעות בהיקף של עד 500 יח"ד ויותר.

המבקר מסכם כי נוכח אי ביצוע החלטות הממשלה בעניין העברת התכנון מרמ"י והזמן הרב שחלף מאז התקבלו כמה מהן, ראוי כי שר האוצר יבחן שוב את מדיניות התכנון ויישומה כדי להשיג את מירב התועלת לציבור לאור צורכי שוק הדיור, וכל עוד לא נקבע אחרת יש לפעול ליישום החלטות אלו. עוד הוא ממליץ כי רמ"י ומשרד השיכון יעקבו באופן הדוק על עבודת החברות המתכננות שזכו במכרזים על מנת שאלה יעמדו בלוחות הזמנים שנקבעו עמן. כמו כן עליהם להגדיר במשותף סטנדרטיים לאיכות תכנון, ולהקים מאגר משותף למתכננים להשיק מסקנות כשהתכנון היה לקוי. כמו כן עליהם לעודד עסקים קטנים להשתתף במכרזי תכנון. בנוסף על רמ"י ומשרד השיכון לעדכן את יעדי התכנון בהתאם לצורכי המגזרים השונים, לרבות המגזר החרדי שסובל ממצוקת דיור חמורה.