יומן פגרת קורונה: כסף זה נושא רגיש, יותר מאי פעם

לפני מספר ימים צ'לסי הוציאה הודעה על כך ש"שחקני הקבוצה הראשונה לא יתרמו למועדון מבחינה פיננסית". ההודעה הגיעה בעקבות משא ומתן ארוך בין השחקנים להנהלה לגבי "סיוע" של השחקנים למועדון במהלך משבר הקורונה. "הסיוע" הוא שם קוד לקיצוץ בשכר. לאחר שלא הגיעו לסיכום לגבי זה, המועדון ביקש מהשחקנים "לתרום" לעמותות ולצוותי רפואה.

לפי הדיווחים באנגליה, מרינה גרנובסקיה, נציגת הבעלים רומן אברמוביץ', ניהלה את המשא ומתן עם קפטן הקבוצה, ססאר אספליקווטה. הדרישה שלה היתה שהשחקנים יסכימו לקיצוץ של 10% משכרם לשנה. המועדון ציין בהודעתו שלא הוציא לחל"ת אף עובד שאינו כדורגלן.

שחקני צ'לסי הם לא היחידים שסירבו לקיצוץ בשכרם מבין שחקני הפרמיירליג. נראה שהליגה עם שכר השחקנים הגבוה ביותר, היא גם הליגה שבה הכי מעט קבוצות הגיעו לסיכום קיצוץ שכר עם שחקניהן.

בארסנל, למשל, הגיעו לסיכום של קיצוץ 12.5% בשכר השחקנים לשנה אבל שלושה שחקנים סירבו לקיצוץ, ביניהם מסוט אוזיל שמרוויח 350 אלף ליש"ט בשבוע, שזה השכר השני הכי גבוה בליגה כולה. "דחייה היא אופציה אבל הסכמה על קיצוץ היום כשהמועדון עוד יכול לרשום רווח זה לא" הסביר ארקוט סוגוט, סוכנו של אוזיל. "המועדונים צריכים להיות שקופים לגבי התחזיות שלהם והמספרים שלהם בשביל שהשחקנים יבינו את הנזק הכספי - אם בכלל יש נזק כספי - מהקורונה".

הלחץ לקצץ לא הגיע אך ורק מהמועדונים. גם פוליטיקאים בריטים דרשו מכדורגלנים לקצץ את שכרם ועשו זאת בפומבי כדי לייצר לחץ ציבורי. ועדיין, איגוד הכדורגלנים הבריטים סירב לקיצוץ שכר של כדורגלני פרמיירליג והמליץ לשחקנים בצ'מפיונשיפ לא לקחת קיצוץ של יותר מ-25% (ליגה שהקבוצות בה הפסידו יותר מ-300 מיליון ליש"ט בעונה שעברה).

יהיה נזק כספי מהקורונה, זה בטוח. השאלה כמה הנזק יהיה משמעותי. שאלה נוספת היא איך העניינים הכספיים האלה ישפיעו על חדר ההלבשה בעתיד הנראה לעין בזמן שקבוצות ברחבי אירופה מתכננות לחזור לאימונים החודש ולמשחקים בחודש הבא.

ידוע שעניינים כספיים מייצרים משקעים שלעיתים מחסלים קבוצתיות. איך, למשל, יגיבו שחקני ארסנל למסוט אוזיל שסירב לקצץ בשכרו? קשה להאמין שכולם יקבלו אותו חזרה כאילו לא קרה כלום. כמו כן, בארסנל היו תלונות של שחקנים שהקיצוץ בשכר נעשה רק אחרי שמיקאל ארטטה, המנג'ר של הקבוצה, דיבר עם השחקנים מטעם ההנהלה.

השחקנים שסירבו לקצץ לפני השיחה עם ארטטה, הסכימו לקצץ אחריה. האם ארטטה שכנע אותם שזה הדבר הנכון לעשות או האם הם פשוט חששו שההזדמנויות שלהם בהרכב יקטנו אם יסרבו לבקשת המאמן? יש לציין שארטטה בעצמו - כמו רוב הנהלת ארסנל - קיצץ 30% משכרו לשנה. ועדיין, יש כאן שאלה לגיטימית: האם היחס של שחקן לכסף - משהו שמאמן לא בהכרח נחשף אליו ביום-יום - ישנה את היחס של המאמן לשחקן? "יש שחקנים שהם חיות שונות לחלוטין כשזה מגיע לכסף שלהם" אמר מאמן בפרמיירליג ל"את'לטיק". "כשזה מגיע לכסף, רואים משהו אחר בהם לטוב ולרע".

ושאלה נוספת לגבי הקיצוצים והשפעתם על הדינמיקה הקבוצה. למשל, בברצלונה השחקנים הגיעו לסיכום על קיצוץ של 70% משכרם. האם זה לא מרתיח אותם לשמוע ולקרוא על כך שאותו מועדון שטען שאין לו כסף לשלם להם, "מקושר" לשחקנים אחרים? איך השחקנים שקיצצו בשכרם ב-70% או יותר, צריכים להרגיש כשמדי יום מתפרסם שהמועדון מנסה למכור אותם בשביל לממן רכש חדש? איך זה אמור להשפיע על המשך העונה? ובכלל, איך הסגל של ברצלונה מרגיש כשבריאל מדריד, קיצצו רק בין 10% ל-20%?

אלו שאלות שמועדונים רבים ומאמנים רבים מנסים להבין כיום - כמה שבועות לפני חזרה לאימונים - וזה בכלל מבלי לדבר על כך שכדורגלנים רבים לא ממש מרגישים בנוח לשחק כדורגל בזמן שמגפה משתוללת בחוץ.

כסף משמעותי בדינמיקה הקבוצתית

לרוב שחקני העבר יש סיפורים על חברי קבוצה שהרוויחו יותר מכל אחד אחר בסגל או היו קמצנים במיוחד. או גם וגם. אלו סיפורים שמסופרים כיום עם חיוך אבל כשהתרחשו היו מקור למרירות וכעסים.

גם המחקרים החברתיים מראים שיש השפעה ניכרת על הפערים הכספיים בתוך קבוצה ליעילות הקבוצה. למשל, במחקר של אוניברסיטת מונסטר בגרמניה הראו שפערי שכר גבוהים בין שחקנים שווי ערך מבחינה מקצועית מובילים לאיכות ביצועים ירודה. הקבוצות בהן מעט שחקנים מוכשרים מרוויחים סכומים גבוהים בהרבה מכל השאר, מוצלחות יותר. הקבוצות שמצליחות הרבה מעבר ליכולותיהן הכלכליות הן בדרך כלל הקבוצות עם פערי השכר הקטנים ביותר בין חברי הקבוצה.

כנראה שהתגובה של חדר ההלבשה למשבר הקורונה תלויה בעיקר בתרבות שהיתה קיימת במועדון לפני הקורונה. וכמו בהרבה תחומים אחרים, הקורונה, כמו תמיד, רק חושפת את נקודות התורפה.