תשתיות לאומיות: משרד האוצר מקדם פרויקטים ללא אסטרטגיה ותקציב מבוסס

הפרק שמתייחס לפרויקטים של תשתיות לאומיות - דוגמת מתקני התפלת מי ים, תחנות כוח או כבישי אגרה - זוכה לביקורת נוקבת מצד מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.

הביקורת נעשתה במשרדי הממשלה ובמיוחד במשרד האוצר שאחראי על התשתית הלאומית, לאורך שנת 2019. אנגלמן מזכיר ש"פרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי נועדו לספק תשתיות, מוצרים או שירותים לציבור באמצעות המגזר הפרטי, תוך ניצול יתרונם היחסי של השותפים ובאמצעות הקצאה יעילה של הסיכונים והמקורות".

המבקר מתכוון לכך שהמדינה מוציאה מכרזים, המשק הפרטי מביא את יכולות הביצוע והכסף, ובמקום שמתקן התפלה יקום תוך עשור או יותר, הוא מוקם במהירות יחסית לטובת צרכי המשק. לדברי המבקר עד היום הושקעו בתחום כ-32 מיליארד שקל, כאשר עוד כ-60 מיליארד שקל מתוכננים לצאת בשנים הקרובות בעיקר על פרויקטים של הסעת המונים.

על פי דו"ח המבקר - למשרד האוצר אין אסטרטגיה להשקעות לאומיות. "משרדי הממשלה ובראשם משרד האוצר לא גיבשו אסטרטגיית השקעה לאומית הכוללת קביעת סדר עדיפויות בין הפרויקטים השונים, שתתמוך ביכולתה של הממשלה לקדם פיתוח של תשתית החיונית לצמיחתה הכלכלית של המדינה", נכתב בדו"ח. עוד נמצא שהידע שיש בכל פרויקט נשאר בידי הקבלן, ולא עובר הלאה לפרויקטים אחרים שניתן יהיה ללמוד מהם.

בהתייחסו לפרסום המכרזים המבקר מצא שלהתקשרויות מטעם המדינה בפרויקטים אין יד מכוונת. "אין בין משרדי הממשלה שיתוף פעולה מוסדר במתווה זה, לרבות בקיום הליך למידה, בניהול העיתוי של פרסום המכרזים ובהתוויית קווים מנחים להתנהלות לנוכח חשש מניגוד עניינים". לדבריו, שיתוף פעולה שכזה יכול להפחית עלויות באמצעות ניצול יתרונות לגודל.

לגבי שאר משרדי הממשלה נמצאה אי-שקיפות מלאה של פריסת ההתחייבויות הממשלתיות, כך ש"פריסת ההתחייבויות בגין פרויקטים בהיקף של מיליארדי שקלים אינה חשופה לעיניהם של כל מקבלי ההחלטות". מצב זה מוביל ל"התבססות על נתונים שלא אומתו, הנחות שגויות והיעדר מרכיבים חשובים בביצוע בדיקות".

הממצא הזה עלול להוביל לכך שבנקים יירתעו מלהעניק אשראי לעסקים בישראל ובכלל זה להשקעה בתחום התשתיות במסגרת פרויקטי תשתיות, כותב המבקר. כאשר בצד של השטח - המדינה כלל "לא גיבשה מנגנון אשר ישקלל את ניסיון העבר שנצבר בעבודה עם הזכיינים כדי למגר התנהגויות לא רצויות מצידם בהקמתם של פרויקטים עתידיים וכדי להגדיל את הסבירות שיעמדו בלוחות הזמנים ובתקציבים כפי שהתחייבו".

בצד היותר חיובי נמצא שמשרד ראש הממשלה קידם יוזמה לגיבוש רשימה של פרויקטי תשתית לאומיים עתידיים ולהנגשתה למשקיעים בינלאומיים. "עם זאת, התוכנית אינה כוללת את כל הנתונים הנדרשים, דבר העלול לפגוע בגיוס השקעות מגורמי חוץ לקידום התשתיות, המהווה אחד מיעדיה של הממשלה", כותב אנגלמן.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה ש"אגף החשב הכללי מברך על גישת המבקר הרואה חשיבות רבה בקידום התשתיות במדינת ישראל לטובת הצמיחה והפריון והצורך בתוכנית לאומית להשקעה בתשתיות. בנוסף, אנחנו שותפים לדברי המבקר המצביעים על המורכבות והמומחיות הנדרשת בפרויקטי PPP והצורך לרכזם ביחידה ממשלתית אחת, כפי שעולה גם מדו"ח בנק ישראל משנת 2016 המצוטט בדו"ח המבקר.

"חטיבת התשתיות והפרויקטים באגף החשב הכללי נוטלת חלק מרכזי בפיתוח התשתיות של מדינת ישראל ובמשך כשני עשורים הוציאה לפועל את מרבית פרויקטי ה-PPP תוך צבירת מומחיות של ממש בקידום פרויקטים אלו. אגף החשב הכללי ילמד את המסקנות ויפעל להשתפר היכן שנדרש. עם זאת, אגף החשב הכללי חולק על חלק ממסקנות המבקר והעביר זאת בצורה מפורטת ובכתב".