אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ליקויים בתפקוד של שירות המזון הארצי בכל הנוגע למניעת צריכה של מוצרי מזון מזוהמים צילום: אוהד צויגנברג

דו"ח המבקר

ליקויים בתפקוד של שירות המזון הארצי בכל הנוגע למניעת צריכה של מוצרי מזון מזוהמים

מבקר המדינה: מוצרי מזון שהובאו לישראל מהרשות הפלסטינית משווקים ללא בדיקות. ליקויים בכל שלבי הטיפול במוצרי מזון מזוהמים, המידע המפורסם לציבור אינו מלא

04.05.2020, 15:59 | נורית קדוש

על משרד הבריאות לפעול לכך ששירות המזון הארצי ישפר את הבקרה והפיקוח שלו על מוצרי מזון וכן את פעולות האכיפה נגד עוסקים במזון שהפרו את הוראות החוק. כך עולה מדוח מבקר המדינה על פעולות משרד הבריאות למניעת פגיעה בבריאות מחשיפה למזהמים ולחומרי הדברה במוצרי מזון. שיפור הבקרה והפיקוח על מוצרי מזון, נדרש על רקע בעיות שהתגלו במהלך הבדיקה בתפקוד שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ובפרט של שירות המזון הארצי, בכל הנוגע לצורך למנוע צריכה של מוצרי מזון מזוהמים כדי למנוע תחלואה. 

קראו עוד בכלכליסט

הביקורת מצאה ליקויים בכל שלבי הטיפול של שירות המזון הארצי במוצרי מזון מזוהמים ששווקו ובנוגע לתחלואה שנקשרה למוצרי מזון אלה, לרבות עיכוב בדרישות מיצרני המזון וממשווקי המזון לביצוע ריקול. עוד עלה, כי המידע המפורסם לציבור אינו מלא. זאת ועוד, מוצרי המזון הרגיל שהובאו לישראל מהרש"פ משווקים בלי ששירות המזון הארצי בודק אותם. הביקורת העלתה עוד כי פעולות האכיפה שננקטות נגד יצרני מזון שמפרים את הוראות חקיקת המזון אינן אפקטיביות דיין.

ביצים. לא בוצעו מספיק בדיקות לאיתור זיהומים, צילום: עמית שעל ביצים. לא בוצעו מספיק בדיקות לאיתור זיהומים | צילום: עמית שעל ביצים. לא בוצעו מספיק בדיקות לאיתור זיהומים, צילום: עמית שעל

מזהמים במזון

מדוח המבקר עולה כי בשנים 2013-2015 ביצע שירות המזון הארצי סקר ארצי אחד בלבד לבדיקת זיהומים מליסטריה במוצרי מזון באמצעות השלוחות במחוזות, ואילו מאז שנת 2015 לא ביצע שירות המזון הארצי סקרים ארציים נוספים ואין לו תוכנית לסקר שגרתי ארצי. זאת, למרות שבשנים 2008-2018 גדל היקף התחלואה החמורה בליסטריוזיס בישראל ביותר מפי שניים, ואילו אוכלוסיית ישראל גדלה בשנים אלו פי 1.2 בלבד. על פי נתוני התחלואה של החודשים הראשונים של שנת 2019, צפויה עלייה ניכרת במקרי התחלואה בליסטריוזיס בשנת 2019. המבקר קבע כי על משרד הבריאות יבחן את הסיבות לגידול הניכר במקרי התחלואה בליסטריוזיס בישראל.

ביצים

לצד המזהמים הביולוגיים, קיימים מזהמים כימיים, בהם דיאוקסינים, שהם חומרים רעילים, העלולים לפגוע בהתפתחות העובר ובמערכת הרבייה, להזיק למערכת החיסונית, להוביל להפרעה במערכת ההורמונלית ואף לגרום לסרטן.

בשניים מהסקרים לאיתור דיאוקסינים, שערך משרד הבריאות בשנים 2008 ו-2012, נמצאו דיאוקסינים ברמות הגבוהות מן הרמה המרבית המותרת בחלק מן הדגימות של ביצי המאכל, מוצר מזון שהציבור צורך באופן כמעט יום-יומי. בשל החריגות שנמצאו בדגימות הביצים ערך שירות המזון הארצי הערכת חשיפה של האוכלוסייה לדיאוקסינים מהביצים המזוהמות, וממנה עלה כי "פעוטות וילדים עלולים להיות חשופים לסכנה בריאותית הצפויה מצריכת ביצים מזוהמות. בדוח קודם של מבקר המדינה שנערך בעניין "הפיקוח על מוצרי מזון מן החי" ופורסם במאי 2014 , המליץ משרד מבקר המדינה כי "על משרדי הממשלה העוסקים בנושא להרחיב את פעולות הניטור" ובכלל זה ניטור של רמות הדיאוקסינים בביצי מאכל. "ניטור כזה חשוב בעיקר בנוגע לייצור של מזון בסיסי כביצי מאכל, שנצרכות באופן שוטף על ידי האוכלוסייה, לרבות בגילאים הצעירים".

משרד הבריאות ציין בתגובה כי במסגרת שיתוף פעולה ביניהם, דגמו משרד הבריאות ומשרד החקלאות, מחודש מאי 2014 ועד חודש ינואר 2016 "עשרות דגימות של ביצים בלולי מטילות שנבדקו לזיהוי וכימות דיאוקסינים וכי כל התוצאות, שהתקבלו היו תקינות ולכן הופסק הדיגום האינטנסיבי". המשרד הוסיף שבשל עומס העבודה התוצאות לא גובשו לדוח מסכם ולכן המידע לא פורסם לציבור. עוד הוסיף כי בשנת 2019 החל שירות המזון הארצי לבצע סקר דיאוקסינים בדגים, מוצרי חלב ומוצרים נוספים, שחלקם לא נבדקו בסקרים הקודמים, אך הסקר עדיין לא הסתיים.

בעיה מהותית נחשפה מתשובת משרד הבריאות למבקר, כי ניטור שנתי שגרתי של דיאוקסינים במזון בישראל, כשאין בישראל מעבדה שמסוגלת לבדוק דיאוקסינים במוצרי מזון , הוא נושא מורכב.

שאריות חומרי הדברה בירקות, צילום: שאטרסטוק שאריות חומרי הדברה בירקות | צילום: שאטרסטוק שאריות חומרי הדברה בירקות, צילום: שאטרסטוק

פירות וירקות

שירות המזון הארצי קיבל דיווחים על חריגות בשאריות של חומרי הדברה שמצאו המעבדות בבדיקות שהן ערכו בתוצרת שהועברה לבדיקתם, אולם כיוון שהוא לא הנחה את השלוחות המחוזיות להעביר לו דיווח שוטף על ביצוע בפועל של הדיגום להדברה, הוא לא היה יכול לדעת אם בחודשים שהוא לא קיבל דיווחים על חריגות בהדברה לא נמצאו חריגות בתוצרת או שהבדיקות לא בוצעו. עוד נמצא כי דיגום ההדברה של התוצרת שביצעו השלוחות המחוזיות, בייחוד בתל אביב ובצפון לא היה מלא. בשלוחת מחוז תל אביב, בוצע במשך תקופות ארוכות דיגום חלקי או לא בוצע כלל.

ריקול

משרד המבקר בדק גם את הטיפול של שירות המזון הארצי בארועי תחלואה רחבים והתמקד בשלושה אירועים מהשנים 2017-2019, שבהם נמצאו מזהמים במוצרי מזון ששווקו ונמצאו קשורים בתחלואה רחבת היקף ומתמשכת. כל אחד מאירועי התחלואה הללו נמשך יותר מחצי שנה, ובכל אירוע חלו יותר מ-30 איש. באחד משלושת אירועי התחלואה האמורים, נפגעו בעיקר בקרב נשים בדואיות בדרום הארץ ומתוך 26 הנשים שחלו, שבע עברו הפלה או תמותה של העובר, וידוע על תינוק אחד לפחות שנפטר לאחר שנולד בלידה מוקדמת.

השתלשלות העניינים מאז זוהה החשש לזיהום במוצרי המזון מתוצרת יצרן א' ועד להנחיה לביצוע ריקול למוצרי מזון אלה, בתהליך שארך כחודש, העלה על הצורך שמשרד הבריאות יסדיר בנוהל מנגנון שיקבע מיהו הגורם בעל הסמכות לתת הנחיות במקרים שבהם עולה חשש לזיהום במזון העלול לפגוע בבריאות הציבור ויסדיר דרכי הסברה יעילות לציבור בכל הנוגע למתן הודעות על ריקול, בשפות שונות.

עוד נקבע כי על לשירות המזון הארצי לקבוע מתכונת קבועה ושוטפת למעקב אחר התרעות של גופים מחו"ל הנוגעים בדבר, כגון ה-FDA, על חשד לזיהום במוצרי מזון המיוצרים בישראל וכן המיובאים אליה, ועל הפעולות שיש לנקוט בעקבות ההתרעות.

אכיפה

בביקורת נמצא כי משרד הבריאות לא גיבש במשך למעלה משלוש שנים, נוהל מפורט המסדיר את מדיניות האכיפה שלו ואת ההקמה וההפעלה של מערך העיצומים הכספיים, לפי חוק המזון שנכנס לתוקף ב-2016. בפועל שירות המזון הארצי מפעיל רק את מסלול הקנס המינהלי מכוח תקנות הקנס המינהלי, שמסתכם ב-1,000 שקל, סכום קטן יחסית לסכום העיצום הכספי להפרה.  

המשרד גם טרם הסדיר את הטיפול בתיקים הפליליים בתחום מוצרי המזון, כך שלמעשה בשלוש וחצי השנים האחרונות, מבין שבע השלוחות המחוזיות של שירות המזון הארצי, שלוש השלוחות במחוזות ירושלים, מרכז ותל אביב, שבתחומן פועלים כמחצית מיצרני המזון בארץ , לא מטפלות בתיקים שעניינם עבירות בתחום מוצרי המזון. מכל האמור עולה כי בפועל שירות המזון הארצי אינו נוקט פעולות אכיפה אפקטיביות נגד יצרני מזון שמפרים את הוראות חקיקת המזון, וכתוצאה מכך נפגעת ההרתעה בקרב יצרני המזון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות