"אין לנו תלושי משכורת, אין לנו זכויות סוציאליות ואין לנו פנסיה"

"לא נפתח את המשפחתונים שבפיקוח עד להודעה חדשה", אומר יניב בר אילן, דובר ארגון כוח לעובדים אשר מוביל את מאבק איגוד המשפחתונים מול משרד הרווחה בכל הנוגע לתשלום הפיצוי בעקבות משבר הקורונה. "מבחינת משרד העבודה והרווחה המטפלות הן משאב זול וכלי להפעלת משפחתון. הכיוון הוא פגיעה בעובדים", טוען בר אילן.

האמירות הנחרצות שמשמיע בר אילן מגיעות בעקבות השתלשלות ענייניים מורכבת של משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר אל מול מפעילות המשפחתונים הציבוריים שהשאירו אותן ללא פרנסה ואת רובן גם ללא אפשרות למענק פיצויים הולם מטעם המדינה. נכון להיום רק כשליש מבין 3,700 מפעילות המשפחתונים קיבלו מענק חד-פעמי דל שנע בין 1,647 שקל למשפחתון עבור שני ילדים לבין 4,118 שקל עבור משפחתון עם 5 ילדים.

התוצאה הישירה של ההשבתה היא 18,000 פעוטות בגילאים 0-3 שיהיו ללא מסגרת. חשובה לא פחות היא העובדה שהורי הפעוטות לא יוכלו לחזור לשוק העבודה. דבר מהותי לאור כך שרובם המוחלט של המשפחתונים הציבוריים פועלים בפריפריה הכלכלית-חברתית של ישראל.

על פי נתונים שהגיעו לכלכליסט כ-40% מהם פועלים במגזר הערבי ועוד 30% במגזר החרדי.

יתרה מכך, המטפלות, מגיעות אף הן מרקע סוציו-אקונומי נמוך. מדובר בנשים שהן לרוב המפרנסות היחידות של משקי בית ובמקרים רבים הן גם אמהות חד הוריות. לאור כך רובן המוחלט פטור מתשלום מס הכנסה בשל הכנסתן הנמוכה. המשמעות היא פגיעה כפולה באוכלוסיות מוחלשות.

מפעילת משפחתון, נינט ששון

"אין לנו זכויות סוציאליות ואין לנו פנסיה"

משרד הרווחה מתייחס למפעילות המשפחתונים כעצמאיות בכל הנוגע ליחסי העבודה מולן. אולם המשפחתונים הציבוריים, בניגוד למשפחתונים הפרטיים, נמצאים בפיקוח מלא של משרד העבודה והרווחה. "אנחנו מוגדרות כעצמאיות למרות שבנינו לבין עצמאות אין שום קשר", מספרת נינט ששון, מפעילת משפחתון בת 58 מבאר שבע שכבר 30 שנה עובדת בתחום, "אנחנו מקבלות את כל ההוראות ממשרד העבודה והרווחה שקובע את גובה התשלום על כל ילד, מספר הילדים שיכולים להיות בכל מסגרת, כמה חופשים יהיו ועוד". אם לא די בכך אומרת ששון, "אין לנו תלושי משכורת, אין לנו זכויות סוציאליות ואין לנו פנסיה. יש לנו המון מחויבויות מקצועיות שנקבעות על ידי משרד העבודה. למשל בימי אבל או מחלה המשפחתון חייב להמשיך לעבוד ואנחנו צריכות למצוא מחליפה על חשבוננו. לפני שסגרנו את המשפחתון הייתה לי בעיה ברגל והייתי צריכה שבעלי יטפל במקומי בילדים כי אין לנו ימי מחלה".

ב-15 במרץ, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, פרסם משרד העבודה והרווחה הוראה לכל המשפחתונים ומעונות היום תחת פיקוחו להפסיק את פעולתם באופן מידי. "בהתאם לחוק", "נטען במסמך, "הורים אינם נדרשים לשלם עבור תקופה בה לא התקיימה פעילות", ולאור כך "הארגון המפעיל מחויב להחזיר להורים תשלום יחסי בגין הימים בהם לא התקיימה פעילות".

אם לא די בכך, משרד העבודה והרווחה ביטל הסכם שנחתם בתחילת השנה בינו לבין מפעילות המשפחתונים ולפיו בעת חופשת הפסח ימשיכו מפעילות המשפחתונים לקבל תשלום על תקופה החג, וזאת למרות שהילדים יישארו בפועל בבית הוריהם.

בניסיון להתמודד עם המשבר הנוכחי, ולאור מעמדם המיוחד של מפעילות המשפחתונים, פנה איגוד המשפחתונים למשרד העבודה והרווחה ולביטוח לאומי על מנת שיאשרו להם קבלת דמי אבטלה.

ח"כ משה גפני | צילום: אלכס קולומויסקי

למאמץ הזה הצטרף גם חבר הכנסת ויו"ר ועדת הכספים לשעבר, משה גפני, שמשך שנים רבות פעל לקידום מעמדן של מטפלות המשפחתונים. יחד הם הגיעו להסכמה על אישור דמי האבטלה אלא ש"משרד האוצר לא עמדו בסיכומים", מסביר גפני, "היה מאבק ארוך וסוכם עם הביטוח לאומי בהוראתו של המנכ"ל, מאיר שפיגל, שהם יקבלו דמי אבטלה כמו השכירים. הביטוח הלאומי פנה למשרד האוצר שעירב את משרד המשפטים וביחד הם מסמסו את ההחלטה. באגף התקציבים החליטו שמטפלות המשפחתונים יקבלו את המענק כמו לעצמאיים, שזה לכשעצמו נזק גדול, כי אלפי המשפחתונים יקבלו בסופו של דבר רק חלק מהמענק".

"לאורך כל הדרך מסרב משרד האוצר לקבל את הדרישה הבסיסית של מטפלות המשפחתונים לדמי אבטלה", מסבירה נעה נוצני, ראשת ענף הגיל הרך בכוח לעובדים, "הטענה העיקרית שלו היא שמדובר ביצירת תקדים וכי אין הבדל בינן לבין שאר העצמאים במדינה. עמדה זו מתעלמת לחלוטין משני דברים משמעותיים: הראשון הוא שגם היום ישנם עצמאיים ייחודיים היכולים לקבל דמי אבטלה, מכוח מעמד חריג. שנית, בפועל מטפלות המשפחתונים אינן 'עצמאיות' במובן המקובל של המילה. הן אינן זכאיות להחליט בעצמן לגבי אף פרמטר בעבודתן".

הטיפול עבר לרשות המסים

האחריות על הטיפול בנושא המשפחתונים הציבוריים עבר לידי רשות המסים ועל פי הודעה שפרסמה ב-7 באפריל, הגשה למענק היה ניתן להגיש רק כשבועיים לאחר חג הפסח. כמו כן, פורסמו התנאים לקבלת המענק ובתוך כך הכנסה כוללת של פחות מ-240,000 שקל בשנת 2018 והכנסה משותפת עם בעל הזוג נמוכה מ-340,000 שקל. "בבאר שבע רק 2 מתוך 42 משפחתונים קיבלו מענק", מספרת ששון, "אומרים לנו שאנחנו לא זכאיות מכל מיני סיבות. העמדה הכלכלית כלפינו מאז תחילת המשבר היא שאנחנו שקופות. אנחנו מרגישות כמו סמרטוט ריצפה".

יניב בר אילן , כוח לעובדים | צילום: טוהר לב ג'ייקובסון

מעדויות של מטפלות ברחבי הארץ עלו מספר קשיים בירוקרטיים בקבלת המענק. כך למשל, מטפלות שמוגדרות על ידי רשות המסים כפטורות מהגשת דוח שנתי, מטפלות שמוגדרות כשכירות ברישומי רשות המיסים ומטפלות שפתחו משפחתון בשנת הלימודים תש"פ לא קיבלו אישור למענק.

"אומת ההייטק לא מצליחה ליצור טופס למענק"

נושא המשפחתונים הגיע גם לוועדת הרווחה והעבודה של הכנסת בראשותה של חברת הכנסת עאידה תומא סולימן. "הבטיחו מהאוצר שהכסף יעבור לפני פסח, ואז אחרי פסח, ואז אחרי יום העצמאות ועכשיו 'עד שבוע הבא'", אומרת תומא-סולימאן. תחילה הכסף לא הועבר בגלל ״בעיות טכניות״ ולאחר מכן לא הצליחו באוצר לבנות טופס אינטרנטי שיאפשר הגשה יעילה של הבקשות.

ביום חמישי האחרון, אומרת תומא-סולימאן, התקבלה הודעה מהאוצר שאומרת שהם מעוניינים להקל על המטפלות מבחינה בירוקרטית. לכן הם לא יעבירו להן את המענקים בשתי פעימות. במקום הם דוחים את תשלום המענק הראשון עד לרגע שיאושר המענק השני. "זו בושה", אומרת תומא-סולימן, "אומת ההייטק לא מצליחה ליצור טופס פשוט לבקשה למענק".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "לפי נתונים שיש בידינו 50% מבעלי המשפחתונים הגישו דו"חות וזכאים למענק. לא ניתן ברגע זה להפיק כמה הגישו בקשות למענק וקיבלו אותו. גובה המענק ויתר התנאים לזכאות, זהים לאלו של יתר העצמאיים. אנו מודעים לבעיות בהן נתקלו בעלי המשפחתונים, ולכן תיפתח בשבוע הבא (12/5) מערכת ייעודית לבעלי המשפחתונים להגשת בקשות למענק, ובה ניתן יהיה להצהיר על כל הקריטריונים המתבקשים ולהזין את פרטי הבנק. באמצעות מערכת זו הזכאים יוכלו לקבל את שתי פעימות מענק הסיוע בפעם אחת".

מי ישלם על המדחום?

מעבר לפגיעה הכלכלית, נאלצות המטפלות להתמודד גם עם חוסר וודאות בכל הנוגע להתמודדות הבריאותית מול נגיף הקורונה. על פי איגוד המשפחתונים, 50% מהמטפלות או אחד מבני משפחותיהם נמצא בקבוצות סיכון שעלולות להיפגע מהנגיף. המשפחתון, חשוב לזכור, פועל בתוך ביתה של המטפלת. יתרה מכך, בחלק מהמשפחתונים מטופלים ילדים

שהם בעצמם בסיכון כגון ילדים עם ניוון שרירים.

"אמרו לנו שאנחנו צריכים לפתוח עכשיו את המשפחתונים אבל אנחנו מסרבות", מסבירה ששון, "איך אני יכולה לעשות את זה? אנחנו מטפלות בילדים בגילאים 0-3. התכונה הכי בולטת של הילדים האלו היא להעביר חפצים מאחד לשני. הילדים מכניסים דברים לפה, מתחבקים, אנחנו מחליפים להם טיטולים ובאים במגע עם נוזלי גוף, איך אנחנו אמורים לטפל בהם? לא קיבלנו ערכות או הדרכות. המדחום הדיגיטלי הזה עולה 300 שקל, מי אמור לשלם על זה?"

תגובת משרד העבודה והרווחה: "מנהלות המשפחתונים מפעילות את העסק בביתן, וצו הפיקוח על המחירים במשרד האוצר חל עליהן ובתמורה המשרד מסבסד את עלות שהות הפעוטות. בכל הנוגע לסיוע כספי למנהלות המשפחתונים - העברנו את עמדתנו החיובית לגורמי המקצוע במשרד האוצר ואת הצורך להקל ככל האפשר על מנהלות המשפחתונים והמטפלות בתקופה קשה זו. בעניין מעמד המטפלות - הנושא מצוי האחרונות של האוצר וגם בנושא זה הועברה עמדתו החיובית. אולם, ההחלטה בעניין חבילת הסיוע לעצמאים וההתאמות הנדרשות לתחום המשפחתונים, לרבות גובה המענק היא של משרד האוצר. עמדתו העקבית של שר העבודה והרווחה אופיר אקוניס היא להחזיר את פעילות הפעוטונים והמשפחתונים לגילאי 0-3 לפעילות באופן מיידי תוך העמדת סיוע לציבור המטפלות בתקופה קשה זו".

ממשרד האוצר לא התקבלה תגובה.