אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחדל הרישיונות לא היה מתרחש אילו לממשלה היה אכפת מפרטיות האזרחים צילום: לשכת דובר משרד התחבורה

דו"ח טכנולוגי

מחדל הרישיונות לא היה מתרחש אילו לממשלה היה אכפת מפרטיות האזרחים

דו"ח המבקר חשף: בזמן שפעילי פרטיות ניהלו מאבק ציבורי נרחב סביב הקמת המאגר הביומטרי הלאומי, משרד התחבורה הקים מאגר ביומטרי נוסף שמכיל את פרטי רוב האוכלוסייה הבוגרת בישראל מבלי לטרוח לפנות להליך החקיקה המקובל. וגם: סמנכ"ל אמזון מתפטר מתפקידו

05.05.2020, 10:13 | עומר כביר
ב-20 בפברואר 2017 התכנסה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת לדיון חשוב שנושאו "אבטחת מאגרי מידע ביומטריים המצויים ברשויות המדינה". גופי המדינה השונים, הבינו חברי הכנסת, אוספים מידע רב על אזרחים, בחלקו גם מידע ביומטרי, ולכן חשוב לוודא שהמידע שהם אוספים מוגן ומאובטח, בדומה לאמצעי האבטחה שננקטו בהקמת המאגר הביומטרי. כמה מאגרים אוזכרו כבר בפתח הדיון – המאגר הביומטרי שמחזיק צה"ל על מתגייסים, מאגר טביעות האצבע של מובטלים בשירות התעסוקה, סריקות גב כף היד של רשות שדות התעופה.
המאגר הביומטרי, צילום: שאטרסטוק המאגר הביומטרי | צילום: שאטרסטוק המאגר הביומטרי, צילום: שאטרסטוק

וכמובן, מאגר תמונות רישיון הנהיגה של משרד התחבורה. חלק ניכר מהאוכלוסייה נמצאת במאגר זה, 4.5 מיליון איש בסך הכל, אחד המאגרים הגדולים במדינה, וחברי הכנסת ביקשו לדעת איך נשמרות תמונות האזרחים שם ואיזה שימוש נעשה בהן. "מישהו מיידע מישהו ברישיון נהיגה שהוא הולך להיות במאגר?" תהה יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב. "שהוא נכנס למאגר? שכל תמונה שאתה מביא לרישיון נהיגה, הוא נהפך למאגר ביומטרי?"

לצור אהרון, ראש אגף התקשוב במשרד התחבורה, היו מילות הרגעה: "אני ממשרד התחבורה. מאגר התעודות שלנו הוא לא מאגר ביומטרי". מקלב לא קנה את האמירה הזו. "מה זה משנה, זה מאגר ביומטרי לכל דבר. מה השאלה בכלל?", הוא השיב.

תעודת זהות והדרכון הביומטרי של משרד הפנים. מי חשוף למאגר הנתונים? תעודת זהות והדרכון הביומטרי של משרד הפנים. מי חשוף למאגר הנתונים? תעודת זהות והדרכון הביומטרי של משרד הפנים. מי חשוף למאגר הנתונים?

מקלב פגע בול במטרה. לפי דו"ח מבקר המדינה, לא רק שהמאגר של משרד התחבורה היה ביומטרי בעת אותו דיון בכנסת, הוא ביומטרי כבר קרוב לעשור וחצי. איך זה קרה מבלי שאף אחד שם לב? כי פעילות המאגר כמאגר ביומטרי מעולם לא הוסדרה בחקיקה, אף שהיועץ המשפטי לממשלה עמד על צורך זה כבר ב-2005. "בקיומו של מאגר זה טמון סיכון לזכות החוקתית של אזרחי המדינה לפרטיות", הבהיר המבקר. "אי-אסדרה כאמור של מאגר תמונות באיכות ביומטרית שהיקפו עצום ובמשך תקופה כה ארוכה ראויה לבחינה. הקושי באי-אסדרה כאמור מתחדד בעיקר בהשוואה לאסדרה הנרחבת שנעשתה בנוגע למאגר הביומטרי הלאומי".

ולא מדובר במקרה היחיד בדיון זה שבו נציג משרד התחבורה מסר מידע לא מדויק, אם לומר זאת בלשון עדינה. בהמשך הדיון ביקשה ח"כ יוליה מלינובסקי לדעת כמה אנשים נהנים מגישה למאגר. צור אהרון השיב: "למאגר עצמו? יש צוות מצומצם אבל יש גישה לצורך העניין..."

מלינובסקי: "גישה זו גישה. אבל כמה אנשים רשאים?"

צור אהרון: "בודדים".

מלינובסקי: "כמה?"

אהרון: "חמישה אנשים".

מלינובסקי: "בטוח?"

אהרון: "מדובר במתכנתים שמתחזקים את המאגר".

בהמשך, בכל הנוגע לשיתוף מידע עם גורמים אחרים, אמר אהרון: "אנחנו גם משתפים לצורך אכיפה את כל המידע שלנו למשטרת ישראל. משטרת ישראל היא גוף שמבצע אכיפה בדרכים. אין גוף אחר חוץ ממשטרת ישראל. אם לא נעביר להם את המידע בדבר מי מורשה לנהוג, ומי לא רשאי לנהוג, איך היא תבצע אכיפה?"

מילא העובדה שכבר באותו דיון סתר אהרון את עצמו (אחרי שמוקדם יותר אמר שרק ל-5 אנשים במשרד התחבורה יש גישה למידע, מבלי לציין שגם גורמים אחרים נחשפים אליו), דו"ח המבקר חשף שהאמירה שאין גוף אחר חוץ מהמשטרה שזוכה לגישה למידע גם היא אינה אמת.

לפי המבקר, לצד משטרת ישראל השב"כ (או, לפי ההגדרה בדו"ח "משרד ראש הממשלה") מקבל מדי יום שיקוף מלא של המאגר, ברור שלא לצורכי אכיפה. בנוסף, המשטרה הצבאית ורשות המסים מקבלות מדי שנה בין 300 ל-400 תמונות, המשרד לביטחון פנים 4,500 תמונות לצורך הנפקת רישיונות נשק, והמשרד לשוויון חברתי 87 אלף תמונות בשנה.

סיכום ביניים: נציג משרד התחבורה טען שמאגר תמונות רישיון הנהיגה אינו ביומטרי, דו"ח המבקר קבע שהוא ביומטרי מאז 2006. הנציג טען שמידע ממנו מועבר רק למשטרה, המבקר גילה שעוד חמישה גופים לפחות זוכים לגישה אליו (וכנראה יותר שלא מוזכרים בדו"ח. למשל, הגורמים שקיבלו ממשרד התחבורה זיכיון להנפיק רישיון בינלאומי. כלומר, לגופים פרטיים לחלוטין יש גישה רחבה למאגר).

הרשמה למאגר הביומטרי, כיום חובה לכל אזרח, צילום: עמית שעל הרשמה למאגר הביומטרי, כיום חובה לכל אזרח | צילום: עמית שעל הרשמה למאגר הביומטרי, כיום חובה לכל אזרח, צילום: עמית שעל

הדיון ההוא התרחש, אגב, בזמן שפעילי פרטיות ניהלו מאבק ציבורי נרחב סביב הקמת והפעלת המאגר הביומטרי הלאומי. מאבק רב שנים שנועד למנוע הקמת מאגר ביומטרי רחב שיסכן את פרטיותם של אזרחי ישראל. על רקע המאבק ננקטו אמצעים חשובים להגבלת הגישה למאגר ואופן אחסון המידע (המידע הביומטרי מופרד מהמידע המזהה, בניגוד למצב במאגר משרד התחבורה). והנה עתה, מתברר שבכל אותה תקופה, במקביל ובלי לשאול אף אחד, הקים לו משרד התחבורה מאגר ביומטרי שמכיל את פרטי רוב האוכלוסייה הבוגרת בישראל מבלי לטרוח לפנות להליך החקיקה המקובל. פשוט הקים מאגר, והתחיל להפעיל אותו ולמסור ממנו מידע לכל דיכפין.

והוא לא הגוף היחיד. המבקר מונה בדו"ח עוד ארבעה מאגרים רגישים, מרביתם ביומטריים, שהקמת מעולם לא הוסדרה בחקיקה: מאגר תמונות משתמשי רב קו (4.5 מיליון נוסעים ייחודיים, בהם 1.1 מיליון קטינים), מאגר טביעות האצבע של רשות התעסוקה (רבע מיליון מבקשי עבודה), מאגר עובדים זרים של רשות האוכלוסין (טביעות אצבע ותמונות פנים של כחצי מיליון איש), ומאגר דגימות קול של השב"ס (5,500 דגימות קול של אסירים).

מי אחראי על מאגר הנתונים ברב קו?, צילום: רב קו מי אחראי על מאגר הנתונים ברב קו? | צילום: רב קו מי אחראי על מאגר הנתונים ברב קו?, צילום: רב קו

"זו בדיוק את הזחילה שדיברנו עליה במהלך חקיקת חוק המאגר הביומטרי", אמר לדו"ח טכנולוגי היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר. "המדינה ממשיכה להקים מאגרים שמסוכן שידלפו, לא מאבטחת אותם כראוי ולא דואגת לכך שהמידע מהמאגרים האלו יוגדר כרגיש והעברה שלו תאסר. למרות שהמאגר הביומטרי מוגדר שמור במיוחד וסודי, ויש הגבלות על השימוש בו, אז יכולה המשטרה לקחת את הנתונים ממאגר רשיונות הנהיגה או הרב-קו. במצב כזה, זה כמו לנעול את הדלת ולהשאיר את כל החלונות פתוחים. אין הגנה על המידע".

עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי לתנועה לזכויות דיגיטליות, צילום: גלעד אילוז עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי לתנועה לזכויות דיגיטליות | צילום: גלעד אילוז עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי לתנועה לזכויות דיגיטליות, צילום: גלעד אילוז

חוקרות המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, הוסיפו: "התמונה שעולה מהדוח היא שערורייתית. המידע נאסף ללא הסמכה בחוק, המשטרה והשב"כ מקבלים גישה חופשית אליו ללא כל הצדקה ותוך הסתרת העניין מהציבור, ובשורה התחתונה, אבטחת המידע מביישת את הסטראט-אפ ניישן. זאת בשעה שמאגרי התמונות נאספים בכפייה כי בלעדיהם לא נוכל לקבל רישיון נהיגה או לעשות שימוש בתחבורה ציבורית. לאור הממצאים ראוי היה לדרוש ממשרד התחבורה למחוק את המאגר מחר בבוקר, ולהעביר את שמירת הנתונים הביומטריים לכרטיסי השימוש החכמים".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר המכון הישראלי לדמוקרטיה

הרשו לי להרגיע את המומחים. אין טעם לזעוק, לדרוש ולזעום, גם ככה אף אחד לא יקשיב לאזהרות שלכם. משרד התחבורה לא טרח זה כ-14 שנה לדחוף להסדרת פעילות המאגר שלו בחקיקה, אחרי שהחל לאסוף מידע ביומטרי באורח חד-צדדי ומבלי לידע את האזרחים כראוי ופתח את המאגר בצורה חופשית למשטרה ולשב"כ, תוך שהוא מתעלם מדרישת היועץ המשפטי לממשלה. אתם באמת חושבים שהוא יתרגש מדו"ח המבקר שיושלח לפח האשפה של ההיסטוריה בעוד כמה ימים, לא כל שכן מכמה אמירות נוקבות של מומחים?

התמונה שעולה מהדו"ח מובהקת ומפחידה: לאף אחד בממשלה לא אכפת מפרטיות האזרחים, לא באמת. המאגר הביומטרי זכה לתשומת לב ציבורית הודות למאבק ארוך ועיקש של פעילי פרטיות והתנגדות חזקה מתוך הממשלה, בדמות של השר אז מיכאל איתן מהליכוד שפעל להעלאת הנושא לראש סדר היום הציבורי (איתן, למשל, היה זה שהצליח להביא לפיילוט שיקדים הפעלה מלאה של המאגר). אבל בכל מקרה אחר, כשזה היה אפשרי, לא עשו הגורמים השונים שום מאמץ על מנת להפעיל את מאגריהם בצורה מאובטחת דיה, להסדיר את פעילותם בחקיקה או אפילו לידע את הציבור על טבעם.

לפי הדו"ח, מאמצי החקיקה סביב מאגר משרד התחבורה נפסקו לפני 11 שנה, כשבראשית הכנסת ה-18 הוחל דין רציפות על הצעת חוק בנושא שהוגשה ב-2007. ואולם, לא התקיים שום דיון בעניינה וההצעה פקעה עם פיזור הכנסת ב-2012. מאז לא עלה הנושא לדיון. ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים נמסר למשרד מבקר המדינה כי בשנים האחרונות המשרד לא נדרש לנושא אסדרת השימוש בתמונות ברישיונות הנהיגה ושמירתן במאגר.

ובאמת, למה להידרש? המאגר פועל, התמונות נאספות, אף אחד לא שואל שאלות. אין שום סיבה לעורר דובים מרבצם. ואם גם אפשר לקפוץ לדיון בכנסת ולפזר עננה של מיסאינפורמציה בנושא, אז למה לא? זה לא היה קורה לו לממשלה באמת היה אכפת מפרטיות האזרחים, או אפילו לו היתה רואה אותם כאזרחים ולא כנתינים שיש לשלוט בהם. המציאות היא שלגורמי השררה אין עניין להגן על הפרטיות שלכם, ויעשו זאת רק אם הנסיבות לא מתירות להם ברירה אחרת. מבחינתם, המידע האישי שלכם הוא משאב שיש לחלץ ולהשתמש בו. לא יותר.

קצרצרים

1) היחס של אמזון להתארגנויות עובדי המחסנים שלה שמוחים על תנאי העבודה שם (החברה פיטרה שלושה מראשי ההתארגנות בשיקולים משונים לא אמינים) הוא כבר יותר מדי אפילו בשביל בכירי החברה עצמה. טים בריי, סגן נשיא אמזון למחשוב ענן, התפטר במחאה על היחס לעובדים אלו. לדבריו, הפיטורים הם "ראיה לרעילות בתרבות החברה". "אני לא מגיש ולא שותה רעל", הוסיף. מעבר לאובדן מקום העבודה שלו, בהתפטרותו מוותר בריי על אופציות בשווי מיליון דולר. Respect.

דייויד שפילפוגל, סגן נשיא בכיר בליים, צילום: עמית שעל דייויד שפילפוגל, סגן נשיא בכיר בליים | צילום: עמית שעל דייויד שפילפוגל, סגן נשיא בכיר בליים, צילום: עמית שעל

2) אובר במגעים להשקעה של 170 מיליון דולר במפעילת שירות הקורקינטים החשמליים ליים, לפי שווי מופחת של 510 מיליון דולר. העסקה תתן לאובר, שכבר השקיעה בעבר בחברה, אפשרות לרכוש אותה בעתיד. משבר הקורונה פגע משמעותית בפעילותם של שירותי הקורקינטים והיקף הנסיעות שבהם צנח כמעט לאפס. אבל אובר מבינים שמדובר במצב זמני, ושזו הזדמנות מצוינת להשתלט על השוק ולנסות להגיע להגמוניה גם בו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
מדינת שחיתות של פקידוניי המכשלה לא שמים על המבקר רגולטור אפס
כבר רבות ניכתב על השחיתות וציפצוץ הפקידים על החוק ולמרות כל האזהרות אין אכיפה !!! חברות עתירות ידע בנושא אבטחת מידע הכי נחשבות בעולם ניפרצות חדשים לבקרים ואף אחד לא שם סוף לנושא בארץ. עד מתיי השחיתות תימשך ויהיה סוף לכל זה?! רק אלוהים יודע אוליי ?!
דוד  |  05.05.20
לכל התגובות