אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקורונה היא גם כר פורה להונאות צילום: שחר פליישמן

דעה

הקורונה היא גם כר פורה להונאות

היסטוריה מלמדת כי תקופות משבר כלכלי הן לא רק כאלה שבהן עולה היקף העבירות הכלכליות, אלא גם כאלה שבהן נחשפות עבירות כלכליות. דוגמאות לפניכם

05.05.2020, 11:26 | עו"ד דרור מתתיהו

משבר הקורונה הבריאותי-כלכלי שהעולם נמצא בעיצומו, כמו משברים קודמים שידע העולם, מהווה כר פורה ונרחב לביצוע עבירות כלכליות המכונות עבירות "צווארון לבן".

בזמן שחלק ניכר מאזרחי העולם ספון בביתו, עוקב בדאגה אחר היקף החולים והנפטרים וחרד מפני העתיד לבוא, יש מי שמנצלים את החרדה הבהלה וחוסר הוודאות, כמו גם את העובדה שרשויות האכיפה אינן פועלות כסדרן, בניסיון לבצע עבירות כלכליות שיעשירו את קופתם.

מדיווחים המגיעים מן העולם אל ארגון האינטרפול הבינלאומי עולה, כי מאז תחילת המשבר הנוכחי אתרי אינטרנט, ריקים מתוכן ממשי, מציעים למכירה מכשור ציוד ומוצרים רפואיים מבוקשים, לעתים תוך שימוש בשמות מסחריים של תאגידים גדולים ומוכרים ותוך שימוש בשמות דומיין ובכתובות דואר אלקטרוני דומים להפליא לאלה המקוריים.

אתרים אחרים, שאין מאחוריהם דבר וחצי דבר, מציעים חיסונים, תרופות פלא ושירותים רפואיים; הודעות דואר אלקטרוני מפוברקות נשלחות בתפוצה רחבה, כביכול על ידי גופים ומוסדות רשמיים, מקומיים או בינלאומיים, בהן מתבקש במרמה סיוע כספי ומידע אישי, או שמצורפים להודעות קבצים המכילים תוכנות זדוניות ומסוכנות.

גורמים המתחזים לבעלי תפקידים במוסדות רפואיים יוזמים שיחות טלפון, בהן הם מודיעים לבני שיחם כי קרובי משפחתם אובחנו כביכול כחולים בנגיף הקורונה, נמצאים בבידוד ומבקשים לשלוח להם סיוע כספי באמצעות כרטיס אשראי על מנת שניתן יהיה להתחיל בטיפול.

ברנרד מיידוף , צילום: בלומברג ברנרד מיידוף | צילום: בלומברג ברנרד מיידוף , צילום: בלומברג

לאחרונה דווח, כי גורמים עברייניים מציעים לציבור הלוואות חוץ-בנקאיות בסכומים גבוהים, אשר מותנות בהפקדת "דמי פתיחת תיק" בגובה מספר אחוזים מסכום ההלוואה. כפי שכבר הבנתם, לאחר הפקדת דמי פתיחת התיק, הלוואה אין. אני מניח שרבים מכם שואלים את עצמכם "מי נופל בהונאות שקופות שכאלה?", התשובה לכך היא - רבים מדי.

גידול במשתמטים מתשלום מסים

למרבה הצער, גם תאגידים וגורמים פרטיים נורמטיביים בדרך כלל, אשר מבקשים לשרוד את המשבר ולהמשיך להתקיים, מתפתים לביצוע עבירות כלכליות במצוקתם, בניסיון למנוע או למזער נזקים כלכליים, תוך נטילת סיכונים אדירים. כך למשל, בתקופות משבר נרשם גידול במספר המשתמטים מתשלום מסים כדין, בהיקף ההסדרים הכובלים, בהיקף העבירות בתחום ניירות ערך ובהיקף הונאות חברות הביטוח.

כמו כן, חל גידול בהיקף העבירות המבוצעות כלפי תאגידים, על ידי נושאי משרה ועובדים בהם, אשר פוטרו או קיבלו הודעות על יציאה לחופשה כפויה, או אשר חרדים לעתידם התעסוקתי והפיננסי. גם במקרים של חדלות פירעון ופשיטות רגל, יש לצפות לעלייה בהיקף עבירות המרמה, כגון הברחת נכסים והעדפת נושים.

באופן פרדוקסלי, ההיסטוריה מלמדת כי תקופות משבר כלכלי הן לא רק כאלה שבהן עולה היקף העבירות הכלכליות, אלא גם כאלה שבהן נחשפות עבירות כלכליות. כך, למשל, כאשר משקיעים מבקשים למשוך בעת משבר את כספיהם שהושקעו באפיקים שונים אך מגלים כי הקופה כבר מזמן ריקה. כך היה בפרשת מיידוף.

העבירות הכלכליות שהמשבר העולמי הנוכחי יחשוף וחלק מן העבירות שהמשבר העולמי הנוכחי "מייצר", ייחקרו כנראה רק לאחר שהוא שיחלוף. חלק מהחקירות בוודאי יבשילו לכתבי אישום חמורים נגד המעורבים. נכון שתמיד יהיו מי שינצלו את מצוקתם של אחרים כדי לעשות מעשה, תמיד יהיו מי שיעשו מעשה מתוך מצוקתם שלהם, תמיד יהיו ניזוקים מן המעשים ותמיד יהיו מי שישלמו את המחיר על מעשיהם. תמים לחשוב אחרת. אך ברוח ההגדה של פסח, אם מישהו אחד לפחות ימלך בדעתו ויחליט להימנע מביצוע מעשה אסור בעקבות הדברים - דיינו.

הכותב הוא בכיר לשעבר במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה וכיום שותף ומנהל מח' צווארון לבן במשרד עורכי הדין "פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות