אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אמי פלמור מונתה לוועדת הערעורים של פייסבוק שתדון בצנזור התכנים ברשת החברתית צילום: עמית שעל

אמי פלמור מונתה לוועדת הערעורים של פייסבוק שתדון בצנזור התכנים ברשת החברתית

מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר היא אחת מ-20 החברים הראשונים שכבר מונו לוועדה. פלמור: "כאן בגלל החומרה של המקרים בפייסבוק עם רצון לייצר שינוי"

06.05.2020, 20:00 | עומר כביר
מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, אמי פלמור, מונתה לוועדת הערעורים של פייסבוק, הגוף שהקימה הרשת החברתית כדי לדון בערעורים על החלטות בתחום צנזור התכנים, ותכהן כאחת מ-20 החברים המייסדים של הוועדה – כך הודיעה הערב הוועדה, שפועלת כגוף עצמאי. 

קראו עוד בכלכליסט

"זה לא מריחה", אמרה פלמור ל"כלכליסט" תוך שהיא דוחה ביקורת על כך שהקמת הגוף היא מהלך ראווה שנועד לשפר את תדמיתה של פייסבוק. "זה לא אנשים חלשים, לכולם יש מעמד, יש עבודה, אישיות ציבורית. אף אחד לא רוצה לאבד את זה לטובת פייסבוק. אנחנו קבוצת אנשים שמגיעים באמביוולנטיות בגלל החומרה של המקרים שפייסבוק היתה מעורבת בהם, אבל עם רצון לנצל את הסטארט-אפ הרגולטורי הזה כדי לייצר שינוי".

אמי פלמור מנכ"לית משרד המשפטים, צילום: עמית שעל אמי פלמור מנכ"לית משרד המשפטים | צילום: עמית שעל אמי פלמור מנכ"לית משרד המשפטים, צילום: עמית שעל

המהלכים להקמת הוועדה החלו בנובמבר 2018, בעקבות שורה של סערות ציבוריות סביב החלטות פייסבוק בתחום התוכן (למשל, ההחלטה השנויה במחלוקת מ-2016 לחסום את פרסום התמונה The Terror of War, מהתמונות החשובות והמשפיעות של המאה ה-20). אף שפייסבוק יזמה את הקמת הוועדה, המנגנון שבמסגרתו נועד להבטיח את עצמאותה, והיא תנוהל במסגרת חברה בע"מ שהוקמה על ידי נאמנות (Trust), כאשר בפעילות השוטפת הנגיעה הישירה היחידה מצד פייסבוק מעניק בסך 130 מיליון דולר שכבר הועבר לתפעול הוועדה ושלא ניתן לשלול. חברי הוועדה מועסקים ישירות על ידה, הם אינם עובדי פייסבוק והחברה לא יכולה להדיחם.

פלמור תהיה אחת מ-20 החברים הראשונים שמונו לוועדה. יוצאת 8200, לפלמור תואר במשפטים מהאוניברסיטה העברית. את הקריירה המקצועית שלה החלה ב-1991 כפרקליטה במשרד עוה"ד כרמלי-ארנון. ב-1996 הצטרפה למחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, וב-2000 מונתה למנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, תפקיד שבו החזיקה במשך 14 שנה. במסגרת תפקיד זה שימשה גם כחברה בצוות המו"מ לשחרור גלעד שליט. בפברואר 2014 בחרה בה שרת המשפטים אז, ציפי לבני, לכהן כמנכ"לית המשרד, תפקיד שבו החזיקה פלמור גם לאחר כניסה לתפקיד של איילת שקד. היא סיימה את תפקיד בספטמבר שעבר, בעקבות בקשת שר המשפטים הזמני בממשלת המעבר, אמיר אוחנה.

"זה לא מובן מאליו שיש ישראלי בסבב הראשון של החברים או בכלל", אמרה פלמור בראיון ל"כלכליסט". "בסופו של דבר יהיו רק 40 חברים מכל העולם זה לא מובן מאליו. זה כבוד גדול לישראל, ולי באופן אישי. ממש מרגישה שזכיתי".

פלמור מונתה לוועדה בתום הליך רב שלבי שכלל זיהוי מועמדים באמצעות פניות יזומות למומחים והגשת הצעות מהציבור, הליך סינון לזיהוי ניגוד עניינים אפשרי, ראיון באמצעות חברת השמת בכירים והתייחסות למאפייני גיוון מגדרי, אתני וכו'. "זה תהליך מקיף של בדיקה, רקע, שאלות בנושאים שונים. התייחסו ליכולת בין-אישיות, עבודת צוות, קבלת החלטות. קצת דומה למיון בהליך בחירת שופטים. היה לזה צד אישיותי וגם צד מהותי. שאלו אותי על הדברים שעסקתי בהם, עמדות בנוגע לזכויות אדם, על הניסיון שלי בעיצוב מדיניות, יצירת גופים שיפוטיים, מנגנוים חדשניים וכן הלאה. זה היה מאוד מותח".

צנזורה בפייסבוק, צילום: שאטרסטוק צנזורה בפייסבוק | צילום: שאטרסטוק צנזורה בפייסבוק, צילום: שאטרסטוק

היא תכהן בוועדה לצד 19 חברים נוספים שמגיעים מעולמות זכויות האדם, האקדמיה, העיתונות, הזכויות הדיגיטליות, המשפט ועוד. ארבעה מחברי הוועדה מחזיקים בתואר יו"ר משותף: ראש ממשלת דנמרק לשעבר, הלה ת'ורנינג שמידט, פרופ' קטלינה בוטרו-מרינו, דיקנית בית הספר למשפטים של אוניברסיטת לוס אנדס בקולומביה, פרופ' ג'אמאל גרין מאוניברסיטת קלומביה ומייק מקונל, שופט פדרלי לשעבר בארה"ב וכיום מרצה למשפטים באוניברסטת סטנפורד. כן חברה בוועדה כלת פרס נובל לשלום, תוואכול כרמאן מתימן, שזכתה בו ב-2011, והיא בת 32 בלבד, על פעילותה למען זכויות נשים.

לדברי הוועדה, 20 החברים התגוררו ב-27 מדינות ודוברים 29 שפות לפחות. לפחות 70% התגוררו ביותר ממדינה אחת, ולפחות 90% דוברים יותר משפה אחת. במשותף, חברי הוועדה דוברים את 10 השפות המדוברות בעולם ו-16 מ-20 השפות המדוברות. כל החברים מונו לכהונה של שלוש שנים ויכולים לכהן עד שלוש כהונות בסך הכל. לאורך הזמן מתעדים בוועדה להגדיל את מספר החברים ל-40, כאשר החברים הנוספים ימונו בהליך דומה על ידי חברי הוועדה הקיימים.

הוועדה תתחיל לדון בתיקים מאוחר יותר השנה, כאשר היא תהיה זו שתבחר את התיקים שברצונה לדון, בהתאם לפניות שתקבל ממשתמשים שלא מרוצים מהחלטת פייסבוק בסוגיה מסוימת או מפייסבוק עצמה. המנדט של הוועדה מוגבל לנושאי תוכן בלבד ובכל תיק היא תתבקש להכריע האם תוכן כלשהי הפר את הכללים של פייסבוק ותקבע האם להחזיר, להשאיר או להסיר תוכן. הוועדה יכולה גם לפרסם המלצות לא מחייבות לשינוי מדיניות התוכן של פיייסבוק, שהחברה תשקול לאמץ. בכל מקרה, לא תוכל הוועדה לקבל החלטות שמנוגדות לחוק או פוגעות בקניין רוחני.

כל תיק ידון תחילה על ידי פאנל של חמישה חברים, ובו לפחות אדם אחד מהאזור שרלוונטי לסוגיה, כאשר במסגרת הדיונים יוכלו חברי הפאנל לזמן מומחים חיצוניים על מנת להתייעץ אתם או לקבל מידע נוסף על הפרשה. הרכב הפאנלים שדנים בתיקים השונים לא יפורסם, וההחלטות יתקבלו על בסיס קונזצנוס במידת האפשר. החלטות סופיות יתקבלו על ידי הרכב הוועדה המלא.

הוועדה תדון רק במספר מקרים מצומצם כל שנה – בין 50 ל-60 – כאשר המטרה לבחור לדיון את התיקים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על הפלטפורמה. בתור התחלה, תוקצב לכל תיק תקופה של 90 יום לקבלת החלטה, בשאיפה לקצר את התהליכים ככל שחברי הוועדה נעשים מיומנים יותר בהליך. במקרה של תקרית בעלת השלכות גלובליות, תוכל פייסבוק לבקש מהוועדה להפעיל מנגנון לבחינה מואצת.

פלמור העריכה שמספר התיקים בפועל יהיה גבוה יותר, וינוע בין 100 ל-200, אך הסכימה שעדיין מדובר בטיפה בים ביחס להקף הפעילות של פייסבוק: "ברור שזה לא יתקרב לכמות הערעורים שיכולים להתקבל מ-2 מיליארד משתמשים. אנחנו בתהליך למידה כקבוצה, ואחד הדברים הראשונים שמצריף להסדיר הוא איך לפתח מיומנות באמצעות כדי לזהות מקרים עקרוניים שלהחלטה בהם תהיה את ההשפעה הגדולה ביותר. זה משהו חשוב בפני עצמו, לנסות לאתר דברים עקרוניים כדי לתת החלטות בעלות השפעה.

"המטרה היא לשים פנים לגוף חסר הפנים שמקבל החלטות תוכן בפייסבוק. כיום אין לך מושג מי או מה. עכשיו יש גוף עם פנים ואחריות, ואנחנו מתכוונים לפרסם החלטות, לפרסם דו"ח שנתי על ההחלטות. התהליך הזה אמור להכניס יותר שקיפות. בנוסף, התמהיל בוועדה של בעלי תפקידים שונים ממקומות שונים, הגיוון בקרב החברים, מביא לייצר מדיניות טובה יותר. כשיושבים בפאנל העורך הראשי לשעבר של הגארדיין, סגן נשיא בית משפט חוקתי באיחוד האירופי, מנהלת עמותה שנלחמת על חופש ביטוי באפריקה, ונציג מהאזור יש סיכוי להחלטות טובות יותר".

פלמור עם שר המשפטים אמיר אוחנה והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, צילום: אוהד צויגנברג פלמור עם שר המשפטים אמיר אוחנה והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט | צילום: אוהד צויגנברג פלמור עם שר המשפטים אמיר אוחנה והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, צילום: אוהד צויגנברג

ההחלטות שלכם בתיקים פרטניים מחייבות, אבל המלצות המדיניות שלכם לא. זה סירוס די רציני של סמכות הוועדה.

"כשנוצר מבנה כזה עם אנשים כל כך רציניים, זה לא יטוטא מתחת לשטיח. יש לנו צוות תקשורת חזק שמרושת בכל העולם. אנחנו לא בית המשפט העליון, אבל אנחנו גם לא גוף אלגנטי שרק ייתן החלטה. אנחנו נאבק על זה. המטרה היא לייצר תקדימים. להחלטה יהיה אימפקט רוחבי, ואם זה לא יהיה ברור מספיק תהיה המלצת מדיניות. אבל השאלה של אכיפה היא לא רק חוק. יכול להיות גוף ללא כוח אכיפתי, ועדיין יכול להיווצר מצב שבו בלתי אפשרי להתעלם מההמלצה שלו. אני חושבת שלשם זה הולך, וזה תלוי הרבה בתקשורת. ככל שנשכיל לקבל החלטות עקרוניות ולייצר תהודה באמצעות כלי תקשורת נשכניים, תיוותר לפיתה שיהיה לפייסבוק קשה לברוח ממנה. ייווצר סנימנט שיפגע בפייסבוק אם לא תציית, וזו יכולה להיות גם פגיעה עסקית. זה אתגר יותר גדול ממה שהיה להם עד היום. זה לא אנשים רנדומליים, כשממנים אנשים כל כך רציניים קצת קשה לצפצף עליהם".

איך תשמרו על עניין תקשורתי לאורך זמן? עם 100 או 200 תיקים בשנה, אחרי התיקים הראשונים הסיקור ידעך.

"הנחת העבודה היא שבהתחלה צריך רוח גבית חזקה מהציבורץ עם הזמן, כשכבר יש מעמד להחלטות, הדברים האלו יעשו כדבר שבשגרה ופעם בשנה יפורסם דו"ח. זה יהיה כמו דו"ח מבקר המדינה שכולם מסקרים. בשגרה פייסבוק תציית כי נוצר מעמד. רואים שההחלטת חזקות, ערעורים עקרוניים מגיעים ולא נופלים בין הכיסאות, ההליך הביקרותי מתנהל בקבועי זמן. המטרה היא שזה יהיה נון אישיו, שהעסק יעבוד. אנחנו לא רוצים לייצר נראות וחשיפה פעמיים בשבוע. התקווה היא לייצר שגרה שבה דברים חשובים מתרחשים, שינויים ארגוניים מתרחשים, ואז תחזוקה של הדבר הזה. יש שאיפה גם שגופים נוספים כמו גוגל עם יוטיוב יצטרפו לדבר הזה".

נשמע שהחלק הקשה ביותר יהיה בחירת התיקים הנכונים.

"חד וחלק. המפתח להצלחה הוא היכולת למיין תיקים בזמן אמת, כשזה רלוונטי. זה האתגר הגדול, ולזה אני מביאה את הידע והרקע שלי בארגון ובניתוח מנגנוני תלונות. אני בטוחה גם שניכשל בשנה הראשונה. דרושה תקופה התארגנות ראויה, אבל אין ספק שזה האתגר הענק".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות