אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההייטק הישראלי לא צריך שיצילו אותו – אבל הוא בהחלט צריך דחיפה קלה צילום: כפיר שלום

דעה

ההייטק הישראלי לא צריך שיצילו אותו – אבל הוא בהחלט צריך דחיפה קלה

רועי סער, יזם ושותף בקרן הון סיכון Mangrov, על הדרך בא תעשיית הייטק תצא ממשבר הקורונה: "בכל משבר חבויה גם הזדמנות, מקווה לממשלה בה החדשנות היא אבן יסוד"

06.05.2020, 15:09 | רועי סער

קראתי את מאמר הדעה שפורסם ב'כלכליסט' ע"י אדם פישר, מייקל אייזנברג, ארנון די נור ורונה שגב. כולם הין פעילים בשוק גם במשברים הקודמים כמוני (הייתי יזם במשבר 2000 ומשקיע אנג'ל ב-2008), כ'בוגר המשברים' אני קורא את הדברים מעט אחרת מחבריי 'בעלי הדיעה' ואשתפכם בתובנותיי.

קראו עוד בכלכליסט

בניגוד למשבר 2000 הייצוא הישראלי הפך למוטה כלפיי תעשיית ההייטק - מרמה של 15% ב 2000, עד לכ 50% מהייצוא הישראלי בשנת 2019 !! כך שישנו אינטרס רחב לכלכלת ישראל לשמר מרכיב זה לטובת מאזן התשלומים של ישראל.

ההייטק הישראלי הינו קטר הצמיחה של המשק - כבר למעלה מעשור שההשקעות, הפיריון, רמות השכר, החזרי ההשקעה והמיסים שמשלם סקטור זה המכיל רק 10% מכוח העבודה (באופן ישיר מעסיק כ 320,000 עובדים, אך מעסיק מאות אלפים נוספים באופן עקיף כנותני שירותים) – הולכים וגדלים. כיום ההייטק איננו עוד תחום נישתי של חדשנות, אלא מרכיב חזק ומשמעותי במשק הישראלי הנוגע ביותר ויותר מתחומי החיים – תוכנה, רפואה, חקלאות, מזון, רובוטיקה ועוד. הערכות רבות צופות כי בתוך כעשור, יגעו תחומי ההייטק בלמעלה מ 90% מן המקצועות, בנוסף על כך, רבים ממקצועות הייטק לא היו קיימים לפני כ 10 שנים, וניתן להניח כי רבים מן המקצועות שיהיו המבוקשים בעוד 10 שנים עדיין לא קיימים היום.

 

רף הכניסה לתעשיית ההייטק (עבודה בחברות הייטק) ירד - לא עוד רק בוגרי מסלולים יוקרתיים באוניברסיטאות המובילות או יחידות העילית של צה"ל – רבים מעובדי ההייטק הינם בוגרי קורסים ייעודיים, בעלי מקצועות חשובים שאינם בהכרח תפקידי פיתוח. בנוסף רבים עוד יותר משמשים כנותני שירותים לתעשיית ההייטק. בשנים האחרונות נעשה מאמץ שנושא פירות לשלב עוד אוכלוסיות רחבות בתעשייה – נשים, חרדים וערבים.

רמות השכר של עובדי ההייטק ונותני השירותים להייטק הינן מהגבוהות במשק (יש לזכור כי אין מדובר בעובדי ציבור, אלא במגזר פרטי המצדיק את השכר ע"י הפיריון הגבוה), ולכן הינם בצמרת משלמי המיסים ובצמרת הוצאות הצרכנים, המניעות את הצמיחה במשק הישראלי.

כעת אתייחס לכמה מהטיעונים שהועלו במאמר המוזכר מעלה:

"הממשלה לא התערבה במשברים הקודמים"

 

אתקן ואומר כי במשבר האחרון עודדה הממשלה את המוסדיים הישראלים להשקיע בהון סיכון – חלקם אף עשו זאת והשיאו תשואות יפות, וכל זאת ללא כל עלות לממשלת ישראל.

אוסיף ואציין כי תעשיית ההייטק הישראלית צמחה ע"י עידוד ממשלתי במסגרת תוכנית "יוזמה" בשנות ה90, אשר גם היא לא עלתה כסף למדינה ויצרה תעשייה שהכניסה מאות מיליארדים למשק הישראלי. סל הכלים העומד בפני ממשלת ישראל הינו נרחב ומכיל יותר מאשר רק חלוקת מענקים או הלוואות.

"רוב הפיטורים קשורים למיתון"

יש לזכור כי המשבר הנוכחי בניגוד לקודמים הינו משבר בריאותי שהביא למיתון ואיננו אינהרנטי לתעשיית ההייטק (כמשבר 2000) ואיננו משבר פיננסי שעליו נסמכת התעשייה (כמשבר 2008), בנוסף חברות השלבים המוקדמים כמעט ואינן מושפעות מן המיתון באופן ישיר, שכן חברות בשלבי הפיתוח עדיין לא 'התחככו' בלקוחות והחברות בשלבי המכירות הראשונים, עדיין מהוות רכיב קטן מאוד בשוק בו הן פועלות. הפיטורים בחברות אלו נובע בעיקרו מהערכתן ליכולתן להמשיך ולממן את פעילותן עד הגעתן לרווחיות או עד ליציאת המשק מן המשבר.

כפי שצויין, הורדת רף הכניסה הכניס אוכלוסיות רחבות יותר לשוק הייטק, ואוכלוסיות אלו הן הראשונות הצפויות להיפגע בפיטורים וייתקשו להתאושש ולחזור למעגל עובדי ההייטק.

"לחברות סטארט-אפ איכותיות תמיד יש גישה להון"

זו אמירה בעייתית אמפירית, שכן לעולם לא נדע לאן חברות שלא צלחו את במשברים הקודמים יכלו להגיע. אנסה להתייחס לזאת ע"י בחינת מקרים פרטיים ולענות לשאלה האם איננו מאבדים היום את ה WIX, WALKME או Moovit הבאה?

במשבר 2008 לא היינו רחוקים מלאבד את WIX, ואם כך, אז כנראה שגם Monday (שיצאה מ WIX ) לא הייתה קיימת וכמוה סטארטאפים רבים שהוקמו ע"י בוגרי WIX והאם תעשיית השירותים העניפה במתחם נמל תל אביב הייתה קמה?

"אין כיום תוכנית סיוע לחברות סטארט אפ בארה"ב"

 

תוכנית סיוע ככלי למימוש אסטרטגיה מדינית – מדינות רבות משתמשות בתוכניות הסיוע בכדי לעודד משקיעים ויזמים להשקיע בכיוונים אסטרטגיים אותם מתווה מדיניות הממשלה. התוכנית האמריקאית PPP מעודדת מעסיקים להמשיך ולהעסיק עובדים גם בתקופת המשבר ובכך לשפר את ביצועי החברה מחד, ואי הפיכת העובד לנטל על מערך האבטלה מאידך. התוכנית הבריטית מעניקה הלוואות להמרה לחברות סטארטאפ כנגד השקעה של משקיעי הון סיכון. תוכניות דומות מופעלות בגרמניה, צרפת ועוד, תוכניות אלו מטות את התעסוקה בחברות רב לאומיות גדולות וקטנות להעסקת עובדים באותן מדינות גם על חשבון עובדים במדינות אחרות ...

הסתכלות על המשברים בם הממשלה לא התערבה או התערבה מעט - ניתן לראות כי תעשיית ההייטק הצליחה לסייע לעצמה ואף יצאה מחוזקת יותר לאחר המשבר, ועל כך ביססו 'בעלי הדיעה' את טענתם כי "ההייטק הישראלי לא צריך שיצילו אותו". אני חייב לציין כי אף אני חושב שהייטק הישראלי ישרוד גם ללא כל סיוע ממשלתי, אולם בחינה עמוקה יותר של שנות המשברים הקודמים מראה כי השבר בעקבות המשבר היה עמוק מאוד ולכן היציאות מהמשבר לקחו מספר שנים ואלו הן הסיבות:

1. המשקיעים הזרים המהווים למעלה מ 90% מכלל ההשקעות בישראל צימצמו את פעילותם בישראל באופן דרמטי ורובם עד לאפס בזמן המשבר, כאשר חזרתם לשוק הייתה איטית מאוד.

2. יזמים רבים ניסו להציל את החברות ללא משאבים ולבסוף נכשלו – לרובם לקח זמן רב להתאושש מנטלית ופיננסית עד שניסו להקים חברות בשנית.

3. חוסר בחברות גדולות רלוונטיות שיהוו 'מצפן' לחברות הצעירות וימנעו את מכירתן בשלב מוקדם יחסית.

4. 'העלמות של דור' של חברות צעירות המהוות את הפוטנציאל של דור העתיד של חברות הצמיחה והחברות הבוגרות.

בבחינת שוק ההייטק מקובל לחלקו ע"פ שלבי החברות:

 

1. חברות ללא הכנסות- בשלבים המוקדמים של פיתוח הטכנולוגיה, הפיכתה למוצר והתאמתו לשוק.

2. הכנסות מוקדמות – עד ל 10 מיליון דולר בשנה, ישנם מספר לקוחות, המוצר ממשיך להשתפר ומערך המכירות והתמיכה מתחיל להתעבות.

3. חברות הצמיחה – 10 עד 50 מיליון דולר בשנה – חברות שהצליחו לפרוץ את מחסומי הגדילה, בעלות לקוחות נאמנים החודרות לשווקים חדשים.

4. החברות הבוגרות – חברות שמוכרות מ 50 מיליון ועד למעלה ממיליארד דולר בשנה, חברות ריווחיות המעסיקות אלפי עובדים כל אחת, נחשבות למובילות עולמיות בתחומן.

'בזיעת אפיך תאכל לחם' חובת ההשתדלות הינה חובה מקודשת ביהדות ולכן גם על הממשלה בישראל מוטלת החובה לבחון את הצורך וההשפעה של הסיוע שתעניק לתעשיית ההייטק ותרומתה האפשרית למשק הישראלי:

חברות הצמיחה והחברות הבוגרות הינן ה'מגדלורים' של שוק ההייטק: הן מהוות חממה אירגונית ליזמים רבים השואבים את התרבות הניהולית והאמונה ביכולת לבניית חברות גדולות בישראל, הן מכשירות ומפתחות עובדים רבים שחלקם יקימו או יעבדו בסטארטאפים,

תמיכה בחברות ההכנסות הראשונות, אלו חברות שכבר גייסו מספר מיליונים, פיתחו טכנולוגיה שהפכה למוצר בעבורו לקוחות משלמים כסף. לרוב חברות אלו משקיעות משאבים רבים בהמשך הפיתוח ובניית מערכי המכירות , ולרובן אין עומק פיננסי - סקר שנערך ע"י 'סטארטאפ ניישן סנטרל' בניהול יוג'ין קנדל – העלה כי למעלה מ70% מן החברות בשלבים המוקדמים , יאלצו לגייס כספים עד סוף שנת 2020 (אנו מניחים כי המשבר הכלכלי יימשך לפחות עד לסוף השנה). האנלוגיה שמצאתי כמסבירה זאת היטב, הינה להמשיל את החברה לצוללן הצולל תחת הקרח – הוא מתקדם מאוד בצלילתו ואף רואה מרחוק את החור הבא בקרח , שבו יוכל להוציא את הראש, לקחת אויר ולהמשיך במלוא המרץ בצלילתו לשלב הבא. אולם לצערו נגמר לו האויר לפני שהגיע אל חור האויר(אין זה משנה באם נגמר האויר כ2 מטרים או כ 20 מטרים לפני החור), הצוללן טובע וכל המאמץ שהשקיע בהתקדמותו עד כה ירד לטימיון למרות היה כה קרוב להגיע אל ה'חור' הנכסף.....

תמיכה בחברות ה'סיד' (מאמרו המצויין בנושא של אורן בר-און המסביר את חשיבות חברות הסיד להייטק הישראלי) – נקודת ראשית הצירים לכל חברות ההייטק המוצלחות בישראל. התמזל מזלי ללוות ולהכיר כמה מאותן חברות מימיהן הראשונים ואת מאבקן ההתחלתי לגיוס כספים.

מינוף ההשקעה – בניגוד לתחומים אחרים, בתעשיית ההייטק השקעה של המדינה באה בצמוד להשקעות של משקיעים נוספים, כך שכל שקל של המדינה מביא עימו לפחות שקל נוסף של משקיעי הון סיכון- כך שהאפקט של כספי המדינה מעצים את עצמו

החזר ההשקעה – המדען הראשי לשעבר אבי חסון, שיתף לאחרונה בדיקה שנעשתה שגילתה כי המדינה מקבלת כ 4-5 שקלים על כל שקל שהשקיעה בתמיכה בתעשיית ההייטק. יתרה מזאת, בחישוב שעשה פרופ' יוג'ין קנדל נראה כי פיצוי שתיתן המדינה למעסיק הייטק בעבור התחייבותו להמשיך ולהעסיק עובדים יחזיר עצמו באם החברה תכשל בסופו של דבר, או שיעניק פי כמה וכמה באם החברה תצליח, תצמח, תימחר או תשלם מיסים בישראל. כך שהשקעה בחברה בתחילת דרכה, אשר עתידה עוד לפניה, עדיפה ברמה המדינית מהשקעה בחברה אשר בדרכה כלפי מטה.

ניצול ההזדמנות – צודקים חברי 'בעלי הדיעה' במאמרם לגבי המחוייבות של הממשלה לסייע בחינוך והכשרה מקצועית לדור היזמים ועובדי ההייטק הבאים, אולם ארצה להרחיב בנק' זו שכן לרבים במשק הישראלי 'נפל האסימון' בשיבתם בבית ללא יכולת לעבוד ולהתפרנס, וההבנה כי הצורך בלקיחת חלק במהפכת החדשנות הפך להיות צורך קיומי לענפי משק רבים, ככלל וברמה האישית-מקצועית בפרט, וכי הפתיחות, הרצון ללמוד ולהתקדם מקצועית יימצאו אוזן קשבת אצל קובעי המדיניות.

כולי תקווה כי נמצא עצמנו בקרוב עם ממשלה שבה החדשנות הינה אבן ייסוד בתוכנית הכלכלית, החינוכית והחברתית, שכן בכל משבר חבויה גם הזדמנות (מי מאיתנו האמין שתוך תקופה כה קצרה יעברו מורי ישראל מלוח מחיק לאפליקציית זום?).
רועי סער, קרן מנגרוב, צילום: כפיר שלום רועי סער, קרן מנגרוב | צילום: כפיר שלום רועי סער, קרן מנגרוב, צילום: כפיר שלום

הכותב הינו יזם ושותף בקרן הון סיכון Mangrove.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות