אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נתניהו רוצה להמשיך ללפות את התקשורת גם במהלך משפטו צילומים: אלכס קולומויסקי, אבי מועלם

נתניהו רוצה להמשיך ללפות את התקשורת גם במהלך משפטו

המו"מ על התיק שיקבל הליכוד בתמורה לבריאות חושף כמה מתקשה ראש הממשלה לוותר, גם עכשיו, על תיק התקשורת. דו"ח מבקר המדינה סיפק השבוע תזכורת לסיבות נגד, אבל הכל מתגמד מול האפשרות להמשיך לאחוז בעמדת כוח על התקשורת

07.05.2020, 07:37 | צבי זרחיה

שלושה שבועות לפני פתיחת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שבמוקדו בין היתר תיק 4000 - בו נאשם ראש הממשלה בשוחד, מרמה והפרת אמונים בגין מתן הטבות לבזק בתמורה לסיקור אוהד באתר וואלה - דרש שלשום (ג') נתניהו כי מפלגתו תמשיך להחזיק בתיק התקשורת. הדרישה הועלתה כחלק מעסקה להעברת תיק הבריאות לכחול לבן ואף על פי שבמשא ומתן הקואליציוני הוסכם שכחול לבן היא שתחזיק בתיק התקשורת.

קראו עוד בכלכליסט

גורמים פוליטיים אמרו כי ייתכן שהדרישה נובעת מרצונו של נתניהו להחזיק בעמדת כוח מול אמצעי התקשורת שיסקרו בתקופה הקרובה את משפטו ושמסיבה זו הוא מעוניין שבתפקיד ימשיך לכהן השר הנוכחי דוד אמסלם, איש הליכוד ומקורבו של נתניהו. בכירים בליכוד אומרים שנתניהו מבין עתה שדווקא בממשלת חירום בשותפות עם כחול לבן, חיוני לליכוד להחזיק בתיק התקשורת.

בכחול לבן הביעו אתמול התנגדות נחרצת להעברת תיק התקשורת לליכוד, בין היתר מאחר שקבלת התיק (יחד עם תיקי המשפטים והתרבות) מהווה את אחד ההישגים הבולטים של המפלגה במשא ומתן הקואליציוני.

מימין ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת דוד אמסלם, צילומים: אלכס קולומויסקי, אבי מועלם מימין ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת דוד אמסלם | צילומים: אלכס קולומויסקי, אבי מועלם מימין ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת דוד אמסלם, צילומים: אלכס קולומויסקי, אבי מועלם

תיק התקשורת אינו תיק עתיר תקציבים אך נחשב לבעל השפעה רבה בשל מעורבותו ברגולציה שחלה על אמצעי התקשורת ובהם הטלביזיה המסחרית: ערוצים 12 ו־13, הטלביזיה בכבלים ובלוויין, תחנות הרדיו האיזוריות וחברות הסלולר, האינטרנט והטלפון הנייח.

מאז בחירות 2015 גילה נתניהו נטייה גוברת והולכת למעורבות בתקשורת בדרכים שונות, וכראש ממשלה היה עסוק בתחום יותר מכל קודמיו. הוא אף מינה את עצמו לשר התקשורת בממשלה היוצאת וכדי לחזק את השפעתו חויבו כל השותפים הקואליציוניים לחתום על תמיכה בחוקים שייזום ובמדיניותו ולהתנגד להצעות חוק פרטיות וליוזמות אחרות שלא יהיו מקובלות עליו.

במרץ 2016 רצה נתניהו לסגור את תאגיד השידור הציבורי עוד בטרם החל בשידוריו, כשברקע מהדהדת אמירתה של השרה מירי רגב "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו". בסופו של דבר הוא הוקם - בתקציב מקוצץ ומתוך כוונה לנתק ממנו את חטיבת החדשות כדי לשלוט במינויים בה, מהלך שבוטל רק בשל זכייתה של ישראל באירוויזיון, שחייב את ישראל לעמוד בחוקי תאגיד השידור האירופי. בשבוע שעבר הגיש ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) 2 הצעות חוק להפרטה או סגירה של תאגיד השידור הציבורי כמו גם תחנת הרדיו גלי צה"ל.

נתניהו כיהן כשר התקשורת במשך שנה ו־9 חודשים עד שנאלץ לוותר על התיק בפברואר 2017 עקב התבררות ניגודי עניינים שנבעו מהיכרותו עם בעלי בזק לשעבר, שאול אלוביץ'. נתניהו מינה כממלא מקום שר התקשורת את השר צחי הנגבי, שאף הוא מקורב לו, ולאחריו את איוב קרא כשר.

תזכורת לנסיונות השליטה של נתניהו בכל חלקה אפשרית במפת התקשורת הישראלית התקבלה השבוע עם פרסום דו"ח מבקר המדינה. על אף שהבקורת בו רוככה לעומת הדו"ח שהכין המבקר הקודם יוסף שפירא, מצביע הדו"ח על התערבות פוליטית במינוי חברי מועצת הרשות השנייה, וקובע כי מונה שיעור גדול של מועמדים למועצה שהם בעלי זיקת עבר לשר התקשורת לשעבר איוב קרא ולליכוד, למרות שהמועצות הציבוריות המפקחות על הערוץ "אמורות להיות עצמאיות ולפעול ללא השפעות פוליטיות". הדו"ח עסק גם בבקשת ערוץ 20 לשדר חדשות, אך המבקר לא התייחס בו לשיחה שפורסמה בתקשורת ובה נתניהו ביקש מקרא לזרז את האישור לערוץ 20, עד כדי רצון לבטל את מועצת הכבלים והלווין הממונה על הערוץ.

אירועי הימים האחרונים מלמדים עד כמה הייתה קשה הפרידה לנתניהו מהמשרד, ועד כמה הוא הוא רוצה היה להמשיך להחזיק בו, אף על פי ולמרות אירועי השנים האחרונות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות