כך נשוב לשגרה בטוחה - אמצו את כללי הכלכלה ההתנהגותית

בימים אלה מתחיל בארץ ובעולם תהליך איטי של יציאה מהסגר, עם הנחיות מעודכנות ומתעדכנות לפעולה במרחב הציבורי. מדובר בצעד נבון והכרחי שנועד למנוע בין השאר את קריסת הכלכלה העולמית, ואולי בעקבותיה גם את קריסת הדמוקרטיה. הבעיה היא שחזרה למרחב הציבורי מזמינה גם חזרה לדרכי ההתנהגות הרגילות. וכאן טמונה הסכנה.

השאלה הנשאלת היא: איך גורמים לאנשים להתנהג בהתאם להנחיות ששונות כל כך, לא רק מדפוסי ההתנהגות אליהם הם רגילים, אלא מהטבע האנושי עצמו?

התשובה הטיפוסית היא: מודעות ואכיפה. צעדים חשובים, אבל לא מספיקים, שכן חריגה מדרכי ההתנהגות שאליהן אנחנו רגילים דורשת תשומת לב וכוח רצון. אלו משאבים מוגבלים, וכמו שיודע כל מי שעסק בדיאטות בחייו, הסתמכות עליהם קשה ולכן בעלת הצלחה מוגבלת. אז מה עושים? כאן יכולה הכלכלה ההתנהגותית, ואחיותיה הפסיכולוגיה החברתית והקוגניטיבית, ללמד אותנו כמה דברים.

הכלכלה ההתנהגותית באה לבחון כיצד מתנהגים בני-אדם במציאות, ולא לפי מודלים אוטופיים שלפיהם הם פועלים באופן מחושב ושקול. היא מכירה במגבלות האנושיות, ולוקחת אותן בחשבון בעיצוב סביבות שיסייעו להוביל אנשים להתנהגות רצויה - להם ולאחרים. כמו אייקידו, היא עובדת עם תנועתם הטבעית של בני האדם, ולא נגדה.

כלכלה התנהגותית כוללת סל גדול של "טריקים" שיכולים לסייע בניתוב התנהגות אנושית. היא דוגלת בשינוי סביבת ההתנהגות באופן שידחוף אנשים בעדינות (נאדג') להתנהגות "נכונה". העקרון המנחה הגדול ביותר המשמש בכלכלה התנהגותית הוא, לטעמי, הפיכת התנהגויות רצויות לקלות ככל האפשר, והתנהגויות לא רצויות לקשות ככל האפשר. פשוט אבל אפקטיבי.

בהתאם לעיקרון הכלכלה ההתנהגותית של המנעות מהעמסת מידע, אתמקד בדוגמאות ספורות לאופן שבו כלכלה התנהגותית יכולה לסייע להתנהלות בטוחה במרחב הציבורי:

- דוגמא אישית (השפעה חברתית, מודלינג ונורמטיביות): כמאמר המשורר, קוף רואה קוף עושה. ככל שהתנהגות של שמירה על הכללים תיראה נורמטיבית ונפוצה יותר, כך עולה הסיכוי שאנשים ישמרו עליה. לכן חשוב שבתקשורת יראו לא רק הפרות של התקנות - פארקים עמוסים ומנהיגים שמתעלמים מהכללים שקבע - אלא גם דוגמאות חיות להתנהגות רצויה ושמירה על התקנות. אותו עקרון עובד גם במצבים ספציפיים. למשל, אם בעלי עסקים יקפידו ששלושת הראשונים בתור לסופר לובשים מסיכה ושומרים על מרחק של שני מטר, סביר יותר שגם אחרים ינהגו כמותם.

- ברירות מחדל: צריך לדאוג, ככל האפשר, שברירות המחדל ההתנהגותיות יהיו ה"נכונות". למשל, ברירת מחדל של משלוח ולא איסוף בהזמנה ממסעדה, ניתוב אנשים לאופציה של מסחר מרחוק באמצעות נאדג'ים כתהליך הזמנה קל, יעיל, וזול.

- קלות קוגניטיבית: ככל שהבנת הפעולה הנדרשת בכל מקום קלה יותר, כך רב הסיכוי שאנשים יסייעו לה. כאן תמונה הבעייתיות בתקנות מורכבות וסותרות.

- הנדסה סביבתית: סיוע לפעולה - צעדים שונים יכולים להקל על אנשים לפעול. למשל, סימון מרווחים שני מטרים בין אנשים בתורים, תחנות חיטוי זמינות, השארת מסיכות בכניסה לבית כתזכורת, וזמינות מסיכות במרחב הציבורי לשוכחים.

- הנדסה סביבתית: הקשיה על פעולה - למשל, כיסוי ספסלים בפארק, חסימת אזורי ספורט שבהם אין אפשרות ריאלית למרווח בטוח, המשך מניעת פעילויות המביאות באופן טבעי להתקהלות, הגבלת קונים בחנות או הגבלת הקניות למסירת מוצרים מחוץ לחנות. אלו יוצרים לכל הפחות רגע של מחשבה לפני שהפעולה האוטומטית משתלטת.

ככל שנתחשב בצורה שבה אנשים פועלים, לא כמקבלי החלטות רציונליים ובעלי כוחות על של שליטה עצמית, אלא כאורגניזמים המגיבים אוטומטית לסביבתם, כך נוכל להתאים את התנהגותם לתקופה המוזרה בה אנו חיים.

הכותב הוא חוקר ויועץ לכלכלה התנהגותית יישומית ומרצה בכיר וראש התמחות שיווק במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן