אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ניגוד העניינים בחברות ציבוריות: מי ישמור על כספי הציבור צילום: עמית שעל

פרשנות

ניגוד העניינים בחברות ציבוריות: מי ישמור על כספי הציבור

הלחצים מאחורי הקלעים בכלל ביטוח רק מחדדים את הצורך בגורם בלתי תלוי שיספק המלצות למוסדיים איך להצביע ובלבד שניגודי העניינים של הגוף המייעץ ינוטרלו

10.05.2020, 09:45 | רחלי בינדמן

המכתב ששלח יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח לדירקטוריון החברה חושף בעיה רחבה הרבה יותר הקיימת בשוק ניהול הכסף הציבורי - בעיית ניגודי העניינים. לטענת נוה, אלפרד אקירוב המחזיק במניות כלל אמר לו כי ההתנגדות של חטיבת ההשקעות של כלל לשכר של בנו ג'ורג'י בקבוצת אלרוב הייתה מניע משמעותי בהחלטתו לרכוש מניות כלל.

נוה גם טוען כי גם מאחורי עסקאות שהובאו לפתחה של חטיבת ההשקעות של כלל מצד שיכון ובינוי שהמנכ"ל שלה הוא אייל לפידות, הופעלו לחצים.

קראו עוד בכלכליסט

משה ברקת הממונה על רשות שוק ההון , צילום: דוברות האוצר משה ברקת הממונה על רשות שוק ההון | צילום: דוברות האוצר משה ברקת הממונה על רשות שוק ההון , צילום: דוברות האוצר

מנהלי ההשקעות עומדים באופן שוטף מול בליץ לחצים מצד בעלי חברות ומנהלים שזקוקים למנהלי הכסף הציבורי כדי לאשר חבילות שכר בכירים, עסקאות השקעה גדולות ועסקאות בעלי עניין. כפי שניתן לראות במקרה של כלל, הלחצים הללו עלולים להשפיע על השיקולים האובייקטיבים של מנהלי ההשקעות, בשל אינטרסים אחרים של הגוף המוסדי שלא קשורים בטובת ציבור החוסכים.

לציבור המפוזר המשקיע דרך כספי החיסכון הפנסיוני שלו בחברות הציבוריות אין באמת קול והנציגים שלו שאמורים לדאוג שבעלי המניות מקרב הציבור לא יעשקו הם מנהלי ההשקעות שאמורים לפעול בנאמנות לטובתם. נוצרת כאן בעיה קלאסית של כסף ענק שמאחוריו מיליוני חוסכים פרטיים. לכאורה, לשלם למנכ"ל של חברה ציבורית 3 מיליון שקל בשנה יותר ממה שמגיע לו הוא בעל השפעה שולית על התשואה של החוסכים ולפיכך ההשפעה על החלטה כזו עבור כספי הציבור היא זניחה אך כשמחברים את הסכומים העודפים הללו במצטבר מדובר כבר בהשפעה רחבה יותר וללא קשר מדובר בבעיה מוסרית שצפה בעיקר כשמדובר בחברות ללא גרעין שליטה שמאחוריהן לא עומד בעל שליטה שמוכן לשלם שכר גבוה למנהל כי חושב שהוא מצדיק אותו, אלא ערב רב של גופי חיסכון שעליהם מופעלים לחצים כבדים.

זו בדיוק הסיבה שהוקמה ועדת חמדני שהגיעה למסקנה כי המוסדיים יוכלו להסתמך על גורם חיצוני שיספק להם המלצות הצבעה ובכך יסיט את הלחץ ממנהלי ההשקעות.

בעשור האחרון הייתה זו חברת הייעוץ אנטרופי שעמדה בתפר הזה שבין החברות הציבוריות למנהלי ההשקעות של הגופים המוסדיים וחטפה את כל האש של התנגדות לחבילות שכר מנופחות ולעסקאות בעלי עניין שנויות במחלוקת. אנטרופי היוותה את השעיר לעזאזל של מנהלי הגופים המוסדיים שהתמודדו עם לחצים יומיומיים כמעט מצד החברות.

אלא שאנטרופי שהחלה כגוף נקי שמקבל כסף אך ורק מהגופים המוסדיים 'התלכלכה' בדרך. כדי לשמור על מודל עסקי בר קיימא היא החלה לספק שירותים נוספים כמו ייעוץ בנושאי ממשל תאגידי לחברות הציבוריות באופן שייצר לה עצמה ניגודי עניינים כמי שמקבלת שכר גם מהחברות הציבוריות שעל סוגיות בעניינן היא ממליצה.

ניגודי העניינים הללו הובילו את הממונה על שוק ההון משה ברקת להתערב ולדרוש להחזיר את המצב לקדמותו כך שהגופים המוסדיים ישובו ולקבל את החלטות ההצבעה לבדם בלי להיוועץ עם חברת ייעוץ חיצונית ובחודשים האחרונים אנטרופי הולכת ומאבדת לקוחות.

כדי להתמודד עם הפלונטר הזה הרגולטור חייב למצוא פתרון חכם שיצמצם את ניגודי העניינים על חשבון הכסף הציבורי. הפתרון המתבקש הוא לדאוג לאי תלות של חברת הייעוץ החיצונית ככל הניתן כדי להמשיך ולשמש כבאפר שבין הלחץ של החברות הציבוריות לאינטרס הציבורי של כספי החוסכים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות