צילום: רויטרס
בלעדי לכלכליסט
רק 40% מכספי החילוץ לאוכלוסיות בסיכון הגיעו ליעדם
מיליארד שקל הובטחו לסיוע לקשישים, לילדים בסיכון ולבעלי מוגבלויות במסגרת תוכנית החילוץ. בפועל רק 250 מיליון שקל הועברו להם. 150 מיליון שקל נוספים הועברו למטרות אחרות שנכללו תחת אותו סעיף
רק 40% מהכספים שהובטחו בתוכנית החילוץ הממשלתית לאוכלוסיות בסיכון — כ־422 מיליון שקל מתוך מיליארד שקל — הועברו עד כה למטרות שלשמן הוקצו. כך עולה מנתונים שנמסרו על ידי משרד האוצר. הסעיף היחיד שהכסף התקבל בו במלואו, ואף מעט מעבר לתקצוב המקורי, הוא הגנה על קשישים מחשיפה לקורונה: מומשו 266 מיליון שקל, לעומת 260 מיליון בתקצוב המקורי.
קראו עוד בכלכליסט
לעומת זאת, רק 10 מיליון שקלמתוך 110 מיליון שקל הועברו להתמודדות עם הקורונה בקהילה, לרבות סיוע ברכישת מזון לאוכלוסיות נזקקות, סיוע לאנשים עם מוגבלויות בבתיהם והתקנת לחצני מצוקה לקשישים. שני סעיפים - סיוע למסגרות חוץ ביתיות (לרבות סיוע בהתמודדות עם מטופלים חולים ומבודדים, והקמת מסגרות ייעודיות לטובתם) ותגבור תקציב משרד החינוך עבור מוקדי חירום, כולל מיגון לצוותי חינוך מיוחד — לא תוקצבו כלל.
עם פרסום חבילת הסיוע חילקו נתניהו וכחלון את הצעדים לארבע "רגליים": צרכי בריאות, רשת ביטחון סוציאלית, המשכיות עסקית והאצת המשק. צרכי הבריאות הם תוספות תקציב שרובן טרם הגיעו: רק 4.5 מיליארד שקל מתוך ה־10 שהובטחו למשרד הבריאות אכן הועברו; רשת הביטחון מועברת בשלבים - ברובה דרך הביטוח הלאומי, ואילו ההמשכיות העסקית, שברובה בלאו הכי מבוססת על הלוואות, עדיין מדשדשת.
ההמשכיות העסקית מדשדשת
לפי מעקב החשב הכללי עד כה הוציאה המדינה מכיסה כ־13.45 מיליארד שקל במסגרת חבילת הסיוע למשק. כאשר לוקחים בחשבון מהלכים שהחלו להתבצע אך טרם שולמו על ידי המדינה, ואת תוכניות האשראי השונות באמצעות קרנות ההלוואות, עולה כי מומשו 23.95 מיליארד שקל. זאת מתוך תוכנית של 80 מיליארד שקל.
הסיוע לעסקים במסגרת "ההמשכיות העסקית" בוצע בפועל בהיקף של 5435% מהתוכנית הכוללת (כולל הלוואות, שאינן חלק מהתקציב). נכון לסוף אפריל חולקו 850 מיליון שקל במסגרת המענק הראשון, אולם מאז החלה כבר הפעימה השנייה במסגרת המענקים לעצמאים, ונכון לתחילת השבוע אושרו מענקים בהיקף של 1.2 מיליארד שקל. בכל הנוגע לסיוע בהמשכיות העסקית, עיקר הסכום מגיע מהלוואות שניתנו באמצעות הבנקים עם ערבות מדינה. הקרן לעסקים קטנים כבר חילקה כ־7.3 מיליארד שקל - מה שהביא להגדלת הקרן מ־8 מיליארד שקל ל־14 מיליארד שקל.
לעומת זאת, הקרן לעסקים גדולים רק החלה להתניע, ועדיין לא אושרה הקרן בערבות גדולה יותר - קרן זו אמורה לתת מענה לעסקים שבשגרה היו מקבלים הלוואות מהבנקים, אולם לאור היקף הפגיעה בעקבות משבר הקורונה סורבו, כמו למשל המסעדות או ענף הבנייה.
בסוף השבוע משרד האוצר פרסם תזכיר חוק שמבקש להגדיל את המסגרת התקציבית בעוד כ־15 מיליארד שקל, שיממנו בין היתר את המענקים לעידוד תעסוקה בהיקף של 6 מיליארד שקל, את הערבות לקרן עבור עסקים עם סיכון מוגבר שעדיין לא קמה ואת הגדלת הקרן לעסקים קטנים מ־8 מיליארד שקל ל־14 מיליארד שקל. לפי האוצר, יחד עם הצעדים החדשים, סך חבילת הסיוע (כולל כמובן הלוואות שלא ממומנות על ידי המדינה) תגיע לכ־100 מיליארד שקל.
להגדיל את הקופסה התקציבית
למרות שחלק ניכר מחבילת הסיוע עדיין לא בוצע בפועל, ביום שישי בלילה הפיץ משרד האוצר תזכיר חוק בו הוא מבקש להגדיל את הקופסה התקציבית ב־15 מיליארד שקל. הקופסה נועדה להתגבר על המכשול התקציבי הנוגע מכך שלא אושר תקציב לשנת 2020, ובפועל נדרשים משרדי הממשלה לפעול על בסיס תקציב המשכי שמבוסס על תקציב 2019.
הגדלת מסגרת הקופסה נועדה לממן את המענקים לעידוד תעסוקה בהיקף של 6 מיליארד שקל, שטרם נקבע כיצד יחולקו, ועבור הקמת קרן הלוואות עם ערבות גבוהה יותר לעסקים שסורבו עד כה על ידי הבנקים.
בהנחה שהצעת חוק תאושר, הקופסה תגדל ל־65 מיליארד שקל. אלו ימומנו על ידי הגדלת הגרעון וגיוס חוב נוסף, זאת בהנתן הערכות האוצר שלפיהן ההכנסות ממסים יהיו נמוכות בכ־60 מיליארד שקל ביחס לתחזית המקורית.