הקורונה לא בלמה את עליית ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה

הירידה החדה בהיקף פליטות גזי החממה שנגרמה כתוצאה מהסגר הנרחב שהוטל במקומות רבים בעולם, בתגובה להתפרצות הקורונה - לא בלמה את העלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה, שהגיע בתחילת החודש לשיא ב-60 השנה האחרונות. ולפי הערכות, הממוצע השנתי צפוי להעלות גם הוא, עם האטה מתונה בלבד לעומת שנים קודמות.

העצירה של הפעילות הכלכלית, סגירת מפעלים, מעבר לעבודה מהבית, ביטול טיסות ועוד יביאו השנה לירידה של 2.6 מיליארד טון בהיקף הפליטות של פחמן דו-חמצני, צניחה של 8% לעומת 2019. מדובר בירידה האבסולוטית הגדולה ביותר ב-100 השנים האחרונות – גדולה משמעותית מהירידה שנרשמה במשבר הכלכלי של העשור הקודם או בשפל הכלכלי הגדול של המאה הקודמת.

ירידה זו היא תוצאה של שינויים מרחקי לכת בהתנהגות האנושית שנרשמו בחודשים האחרונים, ושכללו צמצום של 6% בצריכת האנרגיה העולמית וירידה של 10 מיליון טון בפליטות פחמן דו-חמצני כתוצאה מצמצום פעילותה של תעשיית התעופה.

אבל גם שינוי דרמטי זה לא היה בו כדי לעצור את עליית ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה, שלדברי האו"ם הגיע ב-3 במאי לריכוז הגבוה בהיסטוריה המתועדת: 418.12 חלקים למיליון. ואם לא די בכך, ניתוח של מדעני אקלים, בהובלת פרופ' ריצ'ארד בטס מהשירות המטאורולוגי של בריטניה ומאוניברסיטת אקסטר, מצביע על כך שהממוצע השנתי של ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה ימשיך לעלות גם הוא, כאשר ההשפעה של הסגר על היקף העלייה תהיה זניחה בלבד.

לדברי החוקרים, ריכוז הפחמון הדו-חמצני באטמוספירה צפוי לעלות השנה ב-2.48 חלקים למיליון. מדובר בגידול קטן יותר ב-0.32 חלקים למיליון לעומת תרחיש בו לא היה מתקיים סגר נרחב – הבדל של 11% בלבד. "אפשר לבצע אנלוגיה למילוי אמבטיה מברז", כתבו החוקרים. "הברז מייצג את פליטות הפחמן הדו-חמצני, וגובה המים באמבטיה את ריכוזו באטמוספירה. אף שהאטנו מאט, וזמנית, את קצב זרימת המים, המים עדיין זורמים לאמבטיה והגובה עדיין עולה. על מנת להאט את שינוי האקלים, צריך לסגור את הברז לחלוטין – ולצמיתות".

המסקנה המתבקשת ממצאים אלו היא שדרוש מאמץ שאפתני הרבה יותר על מנת לבלום את ההתחממות הגלובלית, ושזה לא יכול להתמקד רק בהפחתת ואף עצירת פליטת גזי חממה, אלא צריך לכלול גם אמצעים להורדת ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה (בהתאם לאנלוגיה של החוקרים – להוציא את הפקק שבתחתית האמבטיה כדי לאפשר למים להתנקז).

"ערימת הפסולת של האנושות נמצאת באטמוספירה, והיא לא הולכת לשום מקום", אמר פרופ' ראלף קילינג ממכון סקריפס לאוקיינוגרפיה, אחד המדענים שביצעו את הניתוח. "הפחמן הדו-חמצני מצטבר לא רק בגלל מה שאנחנו פולטים כיום, אלא בגלל מה שכבר פלטנו במאה שחלפה".