צילום: יח"צ
פסילת מציע במכרז בשל ניסיון רע/שלילי
האם רשאית ועדת המכרזים לפסול מציע במכרז בשל ניסיון רע/שלילי? ואם כן, כיצד עליה לפעול לשם כך?
מוגש מטעם מערכת DUN'S 100
האם רשאית ועדת המכרזים לפסול מציע במכרז בשל ניסיון רע/שלילי? ואם כן, כיצד עליה לפעול לשם כך?
בגדרי מתחם השיקולים הרלוונטיים, רשאית ועדת המכרזים לשקול גם ניסיון קודם שלילי שנצבר לחובת מציע מסוים, אף אם מדובר בהצעה הזולה ביותר ובמיוחד אם מרכיב הניסיון הקודם נכלל במפורש בתנאי המכרז (ראו: עת"מ 55975-06-19 לינום בע"מ נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ ואח' (פורסם בנבו) (09.01.2020) עע"מ 7357/03 רשות הנמלים נ' צומת מהנדסים תכנון תאום וניהול פרוייקטים בע"מ (פורסם בנבו) (27.9.04); עע"מ 2310/02 איגוד ערים אזור דן (תברואה וסילוק אשפה) נ' דסאל מרחבים (פורסם בנבו) (9.10.02) וכן בהתאם לתקנה 21 (ב) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן: "תקנות חובת מכרזים")
מקום שהרשות המזמינה מעוניינת לחרוג מאמת המידה הנעוצה במחיר הזול או היקר ביותר, או מקום שהיא מעוניינת לחרוג מאמות המידה שנקבעו מראש תנאי המכרז, עליה לתת לבעל ההצעה שייפגע מחריגה זו את ההזדמנות להשמיע טענותיו מלפניה ("שימוע"), לפני קבלת ההחלטה (ראו תקנה 21(ב) בתקנות חובת מכרזים; עניין דסאל הנ"ל; עת"מ 11756-07-12 דוג סנס בע"מ נ' משרד הביטחון רשות מעברים יבשתיים (פורסם בנבו) (27.9.12)).
החלטת וועדת מכרזים בדבר פסילת מציע בשל ניסיון רע/שלילי צריכה להיות מבוססת על תשתית הולמת של ראיות מוצקות.
בעת"מ 54959-01-18 ענב הזדמנות לשינוי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) (29.06.18) נפסק כי החלטה מינהלית בדבר פסילת מציע בשל ניסיון רע צריכה להיות מבוססת על תשתית של עובדות, והליך קביעת העובדות אמור לעמוד בארבעה מבחנים כדלקמן:
1. המבחן הראשון הוא מבחן איסוף הנתונים, ולפיו על הרשות המינהלית לפעול באופן סביר לאיסוף הנתונים הנדרשים לשם קבלת ההחלטה, זאת "לפי מהות הסמכות, מיהות הרשות ונסיבות המקרה". בהקשר זה אף נקבע, כי "אפשר אפילו שדי יהיה במומחיות של הרשות, או בידע שנצבר אצלה, כדי לשמש תשתית נאותה, ללא צורך לאסוף נתונים נוספים. אך לעומת זאת ייתכן מקרה מורכב וחשוב, שבו צריכה הרשות לחקור ולדרוש, לאסוף מידע מרשויות מינהליות או מגופים אחרים".
2. המבחן השני הוא מבחן "השייכות לעניין", ולפיו באיסוף הנתונים חייבת הרשות המינהלית להבדיל בין נתונים השייכים לעניין לבין נתונים שאינם שייכים לעניין.
3. המבחן השלישי הוא מבחן "אמינות הנתונים", ובהקשר זה נפסק, כי "כדי שהרשות תוכל להתבסס על נתון, צריך שהנתון יעמוד במבחן הראיה המינהלית", וכי מדובר בנתונים שרשות מינהלית סבירה הייתה סומכת עליהם לצורך קבלת החלטה בעניין העומד על הפרק.
4. המבחן הרביעי הוא מבחן "הראיות המהותיות", שלפיו "הנתונים הנוגעים לעניין, שהם גם נתונים העומדים במבחן הראיה המינהלית, הם התשתית לקבלת ההחלטה". בהקשר זה נקבע כי המבחן, גם כאן, הוא מבחן של סבירות, כך ש"רשות סבירה הייתה מסתמכת עליה לצורך קבלת ההחלטה הנדונה".
כמו כן, בעת"מ 7667-04-10 pullman power lic נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (פורסם בנבו) (25.05.10) נפסק כדלקמן:
ניסיון רע עם מציע כלשהו אינו חייב להשליך על טיב הצעתו ויכולתו להתקשר בהתקשרות עתידית. לפיכך יש לבחון האם נסיבות הניסיון הרע רלבנטיות למכרז החדש; יש לבחון האם ננקטו על ידי המציע פעולות למנוע הישנות המקרים; יש לבחון מה היה טיב הכשלון - האם הוא מצביע על פגם הטבוע במציע או פגם הניתן לתיקון, האם הוא פוגע באמינות ומהימנות המציע; יש לבחון אילו הליכי פיקוח ובקרה צפויים במכרז החדש והאם יש בהם לאיין את החשש לכשלון חוזר; כאשר עוסקים בתאגיד יש לברר האם הכשלון הקודם נעוץ היה בבעלי תפקידים בתאגיד או בתאגיד עצמו והאם אותם בעלי תפקידים עדיין משמשים בתפקידם; יש להביא בחשבון גם את חלוף הזמן, את היקף העבודות מאותו סוג שביצע המציע מאז הכשלון הקודם וטיבן של עבודות אלו וכדומה.
מאת אודליה פורר-ויצמן, עו"ד ונוטריון, דובר- משרד עורכי דין
ניתן לפנות אלינו בכל שאלה או הבהרה בעניין זה לכתובת: