גת מגידו, פסגות: "השווקים עוסקים כעת בצעד הבא, ומתמחרים את ההתאוששות"
מנהלת ההשקעות הראשית בפסגות גמל ופנסיה אמרה בוועידה המקוונת של כלכליסט, "כשמשקיעים במניה אנחנו קונים תזרים עתידי אינסופי, ולכן צריך לדעת לקחת את זה בכימות הנכון ולתמחר את זה". לגבי ענף חללי העבודה המשותפים היא אופטימית: "אני חושבת שההספד שלהם מהיר מדי"
"אי אפשר לצפות שהשווקים יהיו הראי של הכלכלה בתקופות כאלה של חוסר ודאות וחרדה", כך אמרה גת מגידו, מנהלת ההשקעות הראשית בפסגות גמל ופנסיה, בשיחה עם כתבת כלכליסט, ספי שולמן , בוועידה המקוונת של כלכליסט שעסקה בדילמות והאתגרים שאיתם יאלץ המשק הישראלי להתמודד ביום שאחרי הקורונה.
לדבריה היא יודעת "שזה קשה לעיכול לחלק גדול מהציבור ולציבור המשקיעים, אבל זה שיעור מעולה לכולנו - שוקי המניות והשווקים הפיננסיים בכלל הם שווקים של ציפיות. בחודש מרץ, כשלא היו אחוזים כאלה גדולים של מובטלים אלא רק חשש ממה שהולך להיות - ראינו איך השווקים קורסים. עכשיו אנחנו רואים את השווקים מתעסקים בצעד הבא ומתמחרים את ההתאוששות ואת קצב ההתאוששות".
אבל פער כל כך משמעותי? מאיפה האופטימיות הזו שנראית מוגזמת?"בסופו של דבר המשבר הזה קרה לכולם, נגע בכולם, אבל מה שחווינו בחודש האחרון זה שישבנו בבית גלשנו בפייסבוק, צפינו בנטפליקס, עבדנו בזום והזמנו אוכל בוולט. כתוצאה כך הטכנולוגיה תפסה תאוצה. ההייפ סביב הטכנולוגיה רק התעצם - עוד שירותי ענן, עוד שירותים טכנוגלוגיים, ואנחנו רואים את זה במדדים. גם בפארמה כל הסכר נפתח.
"לעומת זאת, הכלכלה המסורתית של המסחר הנדל"ן והאנרגיה חבוטה. הבנקים והפיננסים הם מאוד רחוקים מהשיא שלהם ולכן זה הזמן להיות מאוד סלקטיבי. היה רגע שהיה נכון להבין מי ה'ווינרים' של האירוע הזה וללכת אליהם וככל שעובר הזמן צריך לשים לב לקצב ההתאוששות כדי לדעת מתי לדלג לסקטורים המסורתיים. אני לא חשובת שאנשים לא יחזרו לקניון או למסעדות. בסופו של דבר כשמשקיעים במניה אנחנו קונים תזרים עתידי אינסופי ולכן צריך לדעת לקחת את זה בכימות הנכון ולתמחר את זה".
רוב החברות בבורסה בישראל הם ממגזרים מסורתיים יותר, מה זה אומר לגבינו?"מי שעוסק בנדל"ן מסחרי שואל את עצמו מה תהיה השפעה של האטה כלכלית על התפוסות במשרדים וגם מה הולכת להיות ההשפעה של הקונספט של השפעה מהבית. חברות ההייטק והטכנולוגיה כמו גוגל ופייסבוק, מדברות על להשאיר את העובדים בבית עד סוף השנה. במובן מסוים הייטק וסטראט-אפים ידעו לעבוד מהבית, אולי לא בכל סוגי הפעילות אבל הם כנראה גם יותר פתוחים לזה מבחינה טכנולוגית.
"לעומת זאת, בארגונים גדולים מדובר בתהליך ארוך. זה לא קורה ביום אחד. כדי לעבוד מהבית צריך תשתית טכנולוגית. זה שעבדנו עכשיו מהבית זה לא אומר שהכל היה בקצב של השגרה. לעשות התאמות לדבר הזה זה תהליך ארוך, כמו המון דברים. בהשקעות צריך לעשות ניתוח כירורגי לחבורות מבחינת הקריטריונים שלנו. אנחנו רוצים הנהלות איכותיות, רמות מינוף לא גבוהות. בסוף חברות הנדל"ן האיכותיות יידעו לבוא לשוק ולהתממן".
מה עם חללי העבודה המשותפים?"אני חושבת שההספדה שלהם מהירה מדי. כשמגיע גרפיקאי או עו"ד שקונה כסא חם אז קל לחשוב שהם ילכו לעבוד מהבית. אבל מצד שני, אי אפשר לומר שעבודה מהבית תהיה וחללים משותפים לא. יש כל כך הרבה שיקולים שנכנסי. אני חושבת שכשהחרדה תרד, חללים משותפים זו תוצאה די ברורה של לעבוד מהבית, אם זה יקרה - גם זה יקרה".
מה יהיו תמרורי האזהרה? שיגרמו לך לחשוב שיהיה שינוי מגמה או תקופה נוספת של ירידות?"הסיכון הראשון והבולט זה גל שני. במבנה של 'הולכים לעבודה עם מסכה' יגרום לזה שנזק הכלכלי יהיה פחות. במה שקשור להתאוששות - זה בעייתי, כי אם יהיה גל שני החזרה לשגרה, לקניונים ולמסעדות תקח יותר זמן וזה הסיכון".
מבט לסין, מה אפשר ללמוד מהתאושות שם?"לאורך כל הדרך הסתכלנו על סין, שהיא כמה צעדים לפנינו, ואפשר ללמוד מזה הרבה. לגבי האינדיקציות עכשיו - הזיהום אוויר חזר לרמות הרגילות, יש נתון טוב מזה שנתיים של צריכה. אולי זה קשור לזה שלא רוצים להשתמש בתחבורה ציבורית, אבל זה עדיין נתון חיובי של צריכה. מפעילים ובתי זיקוק חזרו. חשוב מבחינת המדיניות הישראלית לכוון את הכסף לעסקים ולעצמאים, אם מדברים על תוכנית של קשירה בין הסיוע לעובדים. בסופו של דבר זה מספרים שקשה לעכל או לנסות לכמת. אבל אם ייחשבו את המשמעות של לא לטפל בזה כמו שצריך עכשיו נמצא את עצמנו עוד שנתיים-שלוש עם אחוז אבטלה מאוד גבוה שזה יצריך לממן יותר מובטלים יותר זמן ומיתון יותר ארוך, צריכה יותר נמוכה וכו'. לכן צריך שהכסף יגיע לעובדים, לשמר אותם בתוך המשרות שלהם ולשלוח את הכסף דווקא לערוצים שנפגעו וצריכים עזרה בהתאוששות".