אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מייקל אייזנברג, שותף־מנהל בקרן אלף: "אנחנו נערכים לאי ודאות - בונים כריות ביטחון וצוברים מזומנים"

אייזנברג אמר בוועידה המקוונת של כלכליסט כי הקורונה האיצה את הדיגיטציה של כל המשק בצורה דרמטית. לדבריו, "ישראל חייבת להשקיע בתשתית מחקרית אנושית ולהכשיר את האנשים לעתיד של המאה ה-21, אין לנו מספיק אנשים כאלה"

11.05.2020, 16:02 | נעמי צורף

"אין ספק שההייטק הוא קטר הצמיחה של כלכלת ישראל, בעיקר בכלכלת היבוא ולכן הוא צריך לקבל השקעות ממשליות ופרטיות מסיביות", כך אמר מייקל אייזנברג, שותף־מנהל בקרן אלף בשיחה עם כתב כלכליסט מאיר אורבך בוועידה המקוונת של כלכליסט שדנה בצמתים המרכזיים איתם יתמודד המשק הישראלי ביום שאחרי משבר הקורונה.

לדברי אייזנברג, "בנוסף, מדינת ישראל חייבת להשקיע בתשתית מחקרית אנושית ולהכשיר את האנשים לעתיד של המאה ה-21, אין לנו מספיק אנשים מוכשרים. לפני 3 חודשים היה פה מחסור של 20 אלף מהנדסים. לא ייתכן שזה נעלם כלא היה. צריך להשקיע יותר ידיים ויותר מוחות שיוכלו לעבוד בהייטק ובתעסוקה הנלווית. ההייטק הוא הקטר של המשק גם כי הוא מפרנס משפחות מתחומים אחרים כמו המסעדנות, תיירות עסקית ועוד. לכן הוא צריך לצמוח".

אייזנבר התייחס לתחושת הסולדריות בארץ בתקופת המשבר ואמר: "בסופו של דבר אנחנו עם סולידרי, יש פה אחריות הדדית. זו שעתה היפה של החברה האזרחית ועל אף המחלוקות הפוליטיות עשרות, אלפי אנשים יוצאים להתנדב בחקלאות או ביוזמות אחרות. גם בין מנהלי קרנות הון סיכון ישראלים יש ערבות הדדית והירתמות משותפת לאתגרים לאומיים. אני חושב שזה דבר מדהים. בחודש האחרון יש עלייה של 50% בביקוש לעלייה לארץ אולי בגלל אנטישמיות, אולי בגלל הקורונה. אבל לדעתי יש סיבה נוספת שהיא הסולידריות של החברה הישראלית ורוצים להיות חלק מזה. לעלות לארץ זו ההחלטה השנייה הכי חשובה שקיבלתי בחיי. אנחנו צריכים להבין כמה אנחנו ברי מזל לחיות כאן".

מייקל אייזנברג, שותף מנהל קרן אלף. חש סולידריות מייקל אייזנברג, שותף מנהל קרן אלף. חש סולידריות מייקל אייזנברג, שותף מנהל קרן אלף. חש סולידריות

ספר על המיזם "מדינה למופת"

"זה יזם שהקמתי לפני חודש אחרי שראיתי שמדברים על תוכנית יציאה. הרמתי טלפונים לאנשים רבים מעולם ההייטק והעולם החברתי והצעתי שנשב ונעשה האקטון של המוחות הכי יצירתיים שיש וננסה לחשוב מחדש על הכלכלה הישראלית. אנחנו חושבים שהאזרחים צריכים לדאוג אחד לשני לחוסן תעסוקתי. זה לא יכול להיות שבתקופת משבר אדם לא יכול לשלם על טיפול שיניים, זה צריך להיות אינטרס של המעסיקים. בנינו מדד ומודל התהוות ותוכניות חינוכיות והכוונה שלנו היא להזיז את זה קדימה ולחשוב על עתיד הכלכלה והמשק בישראל מזווית הראיה הזו של חוסן תעסוקתי משפחתי. יש אמון בסיסי ואנחנו רוצים לבנות קומה נוספת של ערבות הדדית כלכלית- תעסוקתית-משפחתית. עד כה נרתמו 70 אזרחים לזיומה הזו. החברה האזרחית בישראל היא חברה מדהימה.

האם ההייטק כבר יוצא קדימה או שהוא עדיין נאבק על מקומו מבחינת הבהירות והעתיד?

"יש פה שני דברים שונים. אני לא בטוח שיש משבר הייטק, יש משבר עולמי. השביתו את הכלכלה בבת אחת בכל העולם והוא פוקד את ההייטק כמו שפוקד כל מיני תחומים. המשבר הכללי העולמי הזה הוא בעיקר משבר של אי ודאות. אם המשבר של 2008 היה משבר פיננסי של נזילות, פה העניין זה אי ודאות והפסקת ביקוש. אף אחד לא יודע מתי זה יגמר. קופות החולים נערכות לחורף מאוד קשה כי לא יודעים מה יהיה ואיך נגיב. 

"אי ודאות שונה מסיכון ואנחנו נערכים לאי ודאות בצורה אחרת -, בונים כריות ביטחון, צוברים מזומנים וחושבים אחרת. בענף ההייטק יש 3 סוגי חברות: חברות שמספקות שירותי נסיעות שפעילותן נפסקה לגמרי והן בעצמן במשבר, יש חברות אחרות שבגלל האי ודאות צריכות למשוך תקופה ממשית עד שיחזרו הלקוחות או הלקוחות של הלקוחות, כי בחלק מהמקרים יש תאונת שרשרת ובעיה של ביקוש. הסוג השלישי של החברות אלה חברות שמצליחות במשבר כמו חברות רפואה דיגיטלית או שירותים פיננסיים מקוונים. הקורונה האיצה את הדיגיטציה של כל המשק וכל הכלכלה בצורה דרמטית. אנשים בני 85 משתמשים בביט או בפייבוקס, זה לא היה קורה לולא הקורונה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות