אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קרדשיאן בטרנינג: מגזיני האופנה המודפסים נאבקים על קיומם צילום: vouge

קרדשיאן בטרנינג: מגזיני האופנה המודפסים נאבקים על קיומם

בעידן הקורונה, האבטלה והריחוק החברתי ויתרו מגזיני האופנה בעולם על תמונות של דוגמניות זוהרות והפקות נוצצות. בהיעדר מודעות של מותגי יוקרה, ירחוני הכרומו יצטרכו להמציא את עצמם מחדש כדי לשרוד

14.05.2020, 07:35 | עילית מינמר

הוצאות המגזינים הגדולות, ובעיקר ענף מגזיני האופנה המודפסים, נאבקים על קיומם. כשהקולקציות מתעכבות או לא מיוצרות, החנויות סגורות, המפרסמים מקצצים במודעות ותמונות של סלבס באירועים אין בנמצא - השאלה איך למלא את העמודים בתוכן מקבלת משמעות חדשה. השערים הנוצצים אינם רלבנטיים לתקופה זו, גם לא הפקות אופנה אקזוטיות ממקומות רחוקים. האסקפיזם והגלאם - הלחם והחמאה של עולם המגזינים הללו - מפנים מקומם למציאות גלוית לב. בימים של משבר עולמי יותר ויותר עורכות ועורכים בוחרים להביע עמדה ומגלים יצירתיות. עם יותר צילומים בסגנון עשה זאת בעצמך. האם אותנטיות היא שם המשחק עכשיו?

קראו עוד בכלכליסט

"ווג איטליה” היה הראשון; השער של גיליון אפריל של אחד ממגזיני האופנה המשפיעים בעולם היה דימוי בלתי נשכח: דף לבן חלק. "לבן הוא לא כניעה", כתב העורך, עמנואל פארנטי, "אלא דף חלק שמחכה להיכתב, העמוד הראשון של סיפור שעומד להתחיל". במהדורה האמריקאית בחרו לשים בשער של מגזין יוני־יולי (כן, לראשונה בתולדות המגזין מתפרסם גיליון אחד לשני חודשים) תצלום של אירווינג פן מ־1970 של שושנה אדומה שאינה בשיא תפרחתה. "האיום המשותף שלנו", נכתב שם. זו גם הפעם הראשונה זה כ־50 שנה שעל השער מופיעה תמונה של טבע דומם (צילום של דוגמנית או סלבריטאית היה כרוך אולי במבצע לוגיסטי מורכב מדי בימים של ריחוק חברתי). "האם קונים מגזין רק בגלל השער שלו?", נכתב על שער "ווג פורטוגל” באותיות לבנות גדולות על רקע שחור, ועורכי המהדורה הספרדית בחרו בהומאז' לשערים ישנים. שלא לדבר על אדוארד אנינפול, עורך "ווג" הבריטי שבחר בתמונת קלוז־אפ של השחקנית זוכת האוסקר דיים ג'ודי דנץ' בת ה־85 . דנץ' היא האשה המבוגרת ביותר שאי פעם צולמה לשער של מגזין האופנה הזה בכל 104 שנותיו.

שער ווג פורטוגל, צילום: vouge שער ווג פורטוגל | צילום: vouge שער ווג פורטוגל, צילום: vouge

גם התוכן אינו שגרתי. “ווג איטליה” מציג את ההתמודדות של אמנים מעצבים ויוצרים עם המצב החדש (למשל, הדוגמניות ג'יג'י ובלה חדד וצלם האופנה דיוויד סימס); ובמהדורה האמריקאית תפסו את מקומן של דוגמניות בבגדי מעצבים צילומים עצמיים של אמנים (סינדי שרמן), דוגמניות, שחקניות (פלורנס פיו הבריטית) וסלברטאיות (קים קרדשיאן) בבית, אבל גם סדרה של צילומי נשות צוות רפואי במדים. פחות פוטושופ, פחות מאפרים וסטייליסטים, יותר מציאות.

ווג האמריקאי , צילום: Irving Penn ווג האמריקאי | צילום: Irving Penn ווג האמריקאי , צילום: Irving Penn

מגזינים נוצצים בעולם מתמודדים עם משבר זהות. בימים של מגפה ואבטלה, יוקרה ומותרות נדחקים לפינה. אך המשבר בתעשייה נכח כבר קודם. בתאגיד התקשורת קונדה נאסט — המוציא לאור של "ווג", "וניטי פייר" ו"הניו יורקר" — הופיעו ניצניו כבר לפני יותר מעשור בשל התעצמות האונליין והרשתות החברתיות. עכשיו ניחתה המכה ביתר שאת. "ווג" היה הרווחי ביותר מבין עשרות המגזינים שפרסם התאגיד בארה"ב, אבל יש לזכור שהוא הסתמך כמעט כולו על פרסומות שהעורכת החזקה אנה וינטור, באמצעות אישיותה וכוחה הבלתי מעורער, דאגה להביא מבתי האופנה הגדולים. בימים שענף הביגוד סופג מכה קשה כל כך - הצמצום בפרסום הוא בלתי נמנע.

כך משבר הקורונה שינה את ההיררכיה. עכשיו "הניו יורקר", הדעתן והמעמיק, שעוסק גם בחדשות ובאקטואליה, הוא החוליה החזקה ביותר בעסק. כבר ב־2017 יו"ר הקבוצה רוברט לינץ', ביקש להסיט את מרכז הכובד של התאגיד ולכונן מודל עסקי אחר (אז דווח ב"ניו יורק טיימס" על הפסדים של 120 מיליון דולר). בימים אלה קוצצו עלויות, פוטרו עובדים והופחתו מחירי המנויים למגזינים של הקבוצה, למעט "הניו יורקר". לתעשיית האופנה צפויה דרך ארוכה וקשה, וכך גם למגזינים שמסקרים אותם. אם לא יתאימו עצמם לרוח הזמן וילמדו איך להתחבר לקוראים ולעמוד באתגרים חדשים, כמה מהם אולי לא יתאוששו.

"ווג" האמריקאי הסתמך על פרסומות שהעורכת החזקה אנה וינטור הביאה מבתי האופנה הגדולים. בימים שענף הביגוד סופג מכה כה קשה, הצמצום בפרסום בלתי נמנע

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות