מגפה עולמית? לא ממש. תשאלו את העשירים

רק לפני חודשיים, כשכמעט אף אחד לא דיבר על הכלכלה אלא רק על הבריאות, נדמה היה שהנגיף המסתורי והחדש שהגיע מסין יפגע בכולם בצורה שווה. בעשירים, בעניים, באלו שגרים בעיר הגדולה, באלו שחיים בכפרים מבודדים - כולם היו על הכוונת ואף אחד לא היה חסין.

אלא שחודשיים עברו, והשלב הראשוני של הדאגה לבריאות התחלף בדאגה חמורה לא פחות - דאגה כלכלית קיומית. שיעורי אבטלה מפלצתיים בכל העולם, ירידה חדה בהכנסות העסקים, פשיטות רגל ותכניות חילוץ עצומות של הממשלות - כל אלו היו אמורים לפגוע בכולם - אלא, שלא כך קרה. וול סטריט נפגעת פחות ממיין סטריט, הכלכלה האמריקאית שהיא הגדולה בעולם מתאוששות מהר מהצפוי - בטח בהשוואה לכלכלות אחרות. החברות הגדולות עם כריות המזומנים ממשיכות לצמוח ולגייס עובדים, לעומת החברות החלשות יותר שמנסות לשרוד עם עוד הלוואות בריביות לא ממש אטרקטיביות.  

ומה לגבי שיעורי האבטלה המפלצתיים? גם שם החלוקה לא ממש שווה. בארה"ב למשל, הכלכלנים מערכים כי שיעור האבטלה הריאלי, שמייצג גם את האנשים שהפסיקו לחפש עבודה בפועל, צפוי לטפס לשיא של 35% - אבל רוב מכריע של המובטלים יגיע מהשכבות החלשות.  

על הפערים האלו ועוד דיברנו בפרק ה-102 של פודקאסט מנועי הכסף של כלכליסט עם הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות אורי גרינפלד.

 

להאזנה לפודקאסט
לחץ כאן