הדרך לשיקום המשק: גשרים ומחלפים דיגיטליים

השפל הכלכלי שיצרה הקורונה בישראל ובעולם דורש מממשלת ישראל לגבש "עסקה חדשה לשנת 2020" בדומה לעסקה החדשה ((The New Deal של ממשל רוזוולט אחרי השפל הגדול. עסקה שבבסיסה הקמה מאסיבית של תשתיות לאומיות שיזניקו את המדינה לצמיחה כלכלית ואזרחית בעשורים הקרובים. אך הפעם, בניגוד למחצית הראשונה של המאה העשרים, אין מדובר בתשתיות פיזיות, אלא בגשרים, כבישים ומחלפים דיגיטאליים.

"העסקה החדשה" בתחום התשתיות הדיגיטאליות, צריכה להביא שלל בשורות. ביניהן, דיגיטציה כוללת של השירות הציבורי, פריסת תשתיות אינטרנט מתקדמות (G5), בניית תשתיות רחבה לרכבים אוטונומיים על הכבישים ומל"טים אזרחיים אוטונומיים בשמיים, לרבות הקצאה וניהול תדרים ופריסת חיישנים ארצית רחבה, עידוד הטמעה של מערכות למידה מרחוק לכל הגילאים, וכן בניית תשתיות רפואה מרחוק שיעבדו בשלל תרחישים.

כיום, כאשר המדינה נערכת לקראת האתגר הכלכלי-חברתי הגדול ביותר שידעה בעשורים האחרונים, יכולה הממשלה לנצל את ההזדמנות והשינוי החברתי- תודעתי שיצר משבר הקורונה, ולהעביר את ישראל לקראת השלב הבא בצמיחת המשק באמצעות מעבר ל"תודעה דיגיטאלית".

תודעה דיגיטאלית (Digital mindset) היא שינוי תפיסת ההפעלה, תוכניות העבודה, ואמצעי מדידת ההצלחה - מאנלוגי לדיגטיאלי, תוך יצירת ערך מוסף. עד כה הדיון בתודעה הדיגיטאלית ברמה הבינלאומית עסק ברובו בחסמים המרובים ליישומה. אך בא משבר הקורונה ובאבחה אחת הסיר רבים מהחסמים ויצר הזדמנות ייחודית - הדלת לעידן התודעה הדיגיטאלית.

החודשיים האחרונים הביאו לשינויים שלא קרו בטווח של עשורים. במגזר הציבורי, האקדמי והממשלתי הוסרו מגבלות וחסמים תפיסתיים ולוגיסטיים של שנים רבות, וכולם נאלצו למצוא את הדרך להיות רלוונטיים באמצעות שימוש בטכנולוגיה, ואף לשפר את הביצועים.

כך למשל בתחום השיכון והבינוי הידוע לשמצה, הצליחו רשויות מקומיות, בעיקר בפריפריה, להסיר צווארי בקבוק של שנים בכינוס ועדות תכנון ובנייה, ובמקום לחכות חודשים לתיאום לוחות זמנים, הצליחו לקיים צבר של ועדות וידאו מהירות ויעילות. שירות לאזרח באופן שקוף, מהיר ויעיל יותר.

עסקה חדשה בתחום התשתיות הדיגיטאליות, בשילוב יתרונות הגמישות המחשבתית והתפעולית הייחודיים לישראל, תביא למשק הישראלי ארבעה יתרונות מרכזיים:

הראשון, בליבת השירות הציבורי - ייעול העבודה, שדרוג התוצר המקצועי והשירות לאזרח.

השני, שישראל תזכה לקבל ביום שלאחר המשבר מנועים נוספים לצמצום פערים חברתיים וכלכליים, ותצליח להתגבר על הפער הגיאוגרפי הקיים כיום, כאשר מרבית השירות הציבורי, התעשיות המתקדמות, הרפואה והאקדמיה האיכותית מרוכזים בארבע ערים מרכזיות. מדובר בשינוי תפיסה עמוק. במקום להביא את הפציינט מירוחם לרופא בתל אביב או את הסטודנטית מהערבה לשיעור בטכניון, התשתיות המשופרות יאפשרו להם להיפגש במרחב הקיברנטי.

השלישי, מדובר במנוע צמיחה אדיר לענף ההיי-טק הישראלי, שיזכה לתמריצי פיתוח, מכרזים גדולים והסכמי הטמעה משמעותיים. תהיה זו דרך המלך להחייאת המגזר העסקי ללא תקצוב ישיר או מענקים שזוכים לביקורת ציבורית, ונתפסים כ"סיוע לעשירים".

היתרון הרביעי, ברמה הבינלאומית. בדומה לתחום הסייבר, גם כאן ייווצר תחום ייצוא דיפלומטי משמעותי לישראל, כסיפור הצלחה של בניית מערך דיגיטאלי לאומי מתקדם.

בשבועות האחרונים כבר הציגה הממשלה תנועה לכיוון המדובר, כמו למשל רפורמה להקמת מערכת תשלומים דיגיטלית לכל זרועות השירות הציבורי. זו התחלה טובה, אבל היא צריכה להיות חלק מהיקף פעילות אסטרטגי וכולל.

שעת משבר יכולה וצריכה גם להיות שעת כושר. יש כאן הזדמנות ולגיטמציה ציבורית לצאת למהלך רחב שישנה את החברה והמשק הישראלי בעשורים הקרובים. מהלך שממנו תצא ישראל עם מגזר ממשלתי איכותי לאין ערוך, מגזר עסקי חזק, תעשיית היי-טק משגשגת, ומיצוב בינלאומי של ישראל- לא רק כאומת היי-טק, אלא גם כמעצמה דיגיטאלית.

יניב כהן הוא מנכ"ל מכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית במרכז הבינתחומי הרצליה

ליאור פרושאור שותף מנהל בקרן הון סיכון Hanaco, המשקיעה ביזמים ישראלים בארה"ב ובישראל