אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם חוק חדלות פרעון ה"חדש", מתאים לטיפול במגפת הקורונה? צילום: אלירן אביטל

האם חוק חדלות פרעון ה"חדש", מתאים לטיפול במגפת הקורונה?

או האם יש סיכוני חדלות לחוק החדלות?

17.05.2020, 10:17 | יואב ביין

מוגש מטעם DUN'S 100 

בספטמבר 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. חוק זה נחקק בתקופה של גאות כלכלית. האבטלה הייתה בשפל של כל הזמנים, חברות סטארט - אפ עשו אקסיטים על ימין ועל שמאל והבורסה הייתה בשיאה.

על רקע מצב דברים זה, מובן רצונו של המחוקק להציב כמטרת על, ראשונה במדרג, את הערך של "שיקום החייבים". כאשר המצב הוא כל כך טוב, אפשר להכיל מצב של חייבים שקמים מהר לאחר שנפלו תוך פגיעה כזו או אחרת בנושים שסביבם. בשוק שורי מאוד, נכון לפעול בגישה חיובית ולדון לכף זכות את מי שכשל. החזקים יותר לכאורה, יכולים להכיל את כישלונם של החלשים לכאורה.

האם בעת שינוי דרמטי כל כך כמו מגיפת הקורונה, ה"חוק החדש" עדיין רלוונטי? כלומר האם למרות שמדובר בחוק שרק "יצא מן הניילונים" הרי לאור מגיפת הקורונה, באופן פרדוקסלי ניתן לומר ש - "אבד עליו הכלח"?

האם המחוקק צפה מצב הפוך לחלוטין בו נמצא במשבר כללי כה חמור? מצב שבו חברות ויחידים נכנסים ויכנסו למצב של חדלות פירעון בעל כורחם ובמקרים רבים על לא עוול בכפם? האם המחוקק צפה בעת הכנת החוק, סיכון של "אפקט דומינו"?

מצד אחד נקודת המוצא, של שיקום החייב, שהייתה בלב החוק, בעת חקיקתו, תואמת במיוחד למגיפת הקורונה. יתכן אף מקל וחומר. מטרת החוק לשקם את החייב, מתאימה עוד יותר במצב בו חייבים רבים נכנסו לסיטואציה בעל כורחם. במצב כזה, כאשר כלל לא מדובר בחייב שפעל בזדון, או אפילו חייב שהתרשל, אלא חייב שהמצב נכפה עליו (לפעמים אף בהוראה של הרגולטור במשרד הבריאות ואף ראש הממשלה), נכון יהיה להקל בכל מיני דרכים על חזרתו לחיים העסקיים. נוסיף כי החזרה של אותו חייב לחיים העסקיים במהירות, לא משרתת רק את החייב עצמו, אלא את המשק כולו. ככל שעסקים רבים יותר יחזרו למחזור הפעילות של המשק, כך ייטב. כך השיקום לאחר משבר הקורונה יתממש יותר מהר.

לדוגמא, התקופה עד שחייב, שברור לחלוטין, שנפילתו נגרמה בשל הקורונה, יגיע להפטר, צריכה לכאורה להיות מינימלית. שהרי, החייב לא אחראי למצב שנוצר. החשוב לכאורה, הוא שעובדים ימשיכו לעבוד והעסק ימשיך לתפקד והספקים והלקוחות יקבלו את המגיע להם, גם אם תוך הסכמה לתספורת מסוימת. גם תקופת צינון בין מועד בו הוגשה בקשה לפתיחת הליכים שסורבה בשל שימוש לרעה בהליכי חדלות פרעון, צריכה להתקצר, כאשר במועד הנוכחי, החדלות ארעה בשל מצב שלא באשמת החייב. גם הסטיגמה השלילית, שדבקה בחייב, כבר אינה כה רלוונטית לאותם מקרים שבהם הקורונה היא הגורם העיקרי לקריסת החייב.

פרופ פרופ' יואב ביין | צילום: אלירן אביטל פרופ

מנגד, תמיד קיימים עשבים שוטים. כך לדוגמא יכולים חייבים שפעלו בנוכלות, לנצל את הקורונה, כדי להסיר אחריות מעצמם. נשאלת השאלה האם כנגד אלה לא צריך לפעול דווקא בחומרה יתרה. כדי להתריע ולהרתיע שלא לומר להעניש. האם הגישה שמעט התעמעמה עם חקיקת החוק החדש, ביחס למי שמגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, שלא בתום לב, צריכה ריענון? האם את אלה העושים שימוש לרעה בהליכי חדלות פירעון, צריך לשקול "להעמיד בכיכר העיר"?

בכל אחד מהמקרים, צריך לקחת בחשבון נתון נוסף. המגיפה פוגעת כלכלית גם בסביבה של החייב. הפגיעה היא פגיעה רוחבית. מכאן שעולה השאלה, האם איזון האינטרסים צריך להיות שונה? שהרי מצד אחד אם נחמיר מידי עם החייב, נעכב את השיקום שלו ואת חזרתו לחיים העסקיים. מנגד, אם נקל עמו מידי, יהיו מקרים בהם נפגע יתר על המידה, באלה שהיו בקשר עמו, עובדים, ספקים ולקוחות. הקלה מיוחדת עם החייב תעדיף במקרים מסוימים, את אלה שלא נערכו לעת משבר, על אלה, שהתאמצו וחסכו לעת כזו. נדגיש, כי יתכן והקלה כזו עם החייב, הכול בשם שיקומו, היא שתגרום לכך שלקוח או ספק, גם הוא יגיע להליכי חדלות פירעון. והנה אנו בסיכון לאפקט דומינו.

נציין, שגם אם החייב שמגיע לחדלות פרעון לא אחראי למצב, קיימת אפשרות סבירה שגם כל שורת הגורמים הקשורים אליו אשר לא היו נופלים ללא קריסתו, אינם אשמים. חשוב להבין, במצב שכולם נמצאים על פי התהום, צריך לשקול היטב אם עדיין נכון להעדיף את החייב. החייב הוא בודד ואלה שמסביבו ותלויים בו יכולים להיות רבים. לכן נראה שלאור משבר הקורונה קיימים מקרים רבים שיש להעדיף דווקא, את כל אלו שלצידו של החייב ונהגו ביותר אחריות ומקצועיות. שרידותם של אלה, הרבה יותר חשובה למשק. אלה שנהגו לפי חלומו של יוסף ו"בשבע השנים הטובות" אגרו וחסכו ל"שבע השנים הרעות" עדיפים לכאורה על החייב שחי על הקצה.

האם אין להעדיף עסקים שחסכו לעת משבר, על אלה שחיו חיים "עליזים"? ודאי במקרים בהם החייב משך כל השנים כספים רבים מידי לעצמו ולא השאיר כרית ביטחון בעסק, נראה שאין מקום להעדיפו על נושים שחסכו והשקיעו את כל כספם בחזרה בעסק ורק נפילת החייב תביא גם לקריסתם. אנו מצויים במצב ייחודי, שבו לצד הצורך לשקול את האינטרס לשיקום החייב, יש לשקול במשקפיים חדשות, את זכויות הנושים ובכלל זה ספקים לקוחות ועובדים. בל נשכח כי קיים עקרון מנחה בעולם המשפטי והוא עקרון השוויון וכן עקרון תום הלב. בעת הזו, ברור שעקרונות אלה יכולים לחזק דווקא את זכויות הנושים, על האינטרס של החייב הבודד. כשכולם נמצאים באותה סירה, קרי פגיעה מהמצב הכלכלי שנכפה עליהם, תעלה במקרים המתאימים השאלה האם אין מקום להעדיף את אלה ששמרו לעצמם יתרות, על זה שלא בהכרח פעל כך. ודאי שאין מקום להעדיף אוטומטית את שיקום החייב במצב הדברים החדש שנכפה על כולם.

בכל אופן, נראה סביר לומר, שהמערכת המלווה את תחום חדלות הפרעון, אם מדובר בעורכי דין, כונסים, נאמנים, הכונס הרשמי ובתי המשפט, צריכה לפעול במהירות רבה יותר וביעילות רבה יותר לאור הקורונה. צדק והכרעה מהירים ויעילים חשובים מאוד בעת הזו. הליכים ארוכים עלולים לפגוע בכל המעורבים ובחזרה מהירה של המשק לפעילות. נראה שיש מקום לבחון גם את הרחבת מס' השופטים בתחום.

נקודת המוצא צריכה להיות יותר וגמישה מגוונת וזאת בתלות בסיבות מכוחן הגיע החייב לחדלות פרעון. כך צריך לשקול את מס' הנושים שעלולים להפגע מהקלה עם החייב. האם פעולות נגד החייב באמת יסייעו להם אם לאו? כן איך להגן על עובדים כדי למעט את אלה שיהיו בסכנת פיטורים ואבטלה. מעבר לכך, צריך לשקול את התוחלת בקיום הליכים ממצים ביחס לחייב מול התועלת בהחזרתו המהירה של העסק למצב של עסק פעיל. האם הליכים ממושכים, יוכלו להביא לתועלת רבה יותר לקופת הנשייה (לרבות ספקים, לקוחות, עובדים), או שמא דווקא תספורת מהירה והחזרת העסק למצב של עסק חי תיטיב יותר בראיה כוללת. נראה גם שיש מקום לבחון העברת תיקי חדלות פרעון, למערכות ניהול סכסוכים פרטיות מהירות וגמישות. כך יש לבחון העברה של תיקים למגשרים, כדי למצוא פתרונות יעילים ומהירים. כך יש לעשות מאמץ גדול לנהל מו"מ והליכי הסדר טרם פניה להליכי חדלות הפרעון. בכלל יש לפעול יצירתית תחת רציונאל של רפואה מונעת. נראה שמערכת בתי המשפט לא בהכרח תוכל לשאת בכל הנטל.

לסיכום: מגפת הקורונה היא אירוע מכונן. כזה שקורה פעם במאה שנים. גם מחוקקים שהוציאו חוקים שזה עתה יצאו מהתנור, לא בהכרח צפו או יכלו לצפות, מצב זה או בנו את החוק ואת המערכות המלוות להיות מוכנות למצב כזה. מכאן שיש לעשות התאמות הן בחקיקה והן בפסיקה והן במערכות פתרון הסכסוכים, ביחס למצב חדש זה. בימים האחרונים אף פורסם, שיש כוונה לעשות שינויים בחקיקה כדי שתתאים למצב. מדובר במהלכים חשובים. אך המלאכה צריכה להיעשות תוך שימוש באיזונים והבלמים הנכונים. לעורכי הדין, לשופטים ולכל בעלי התפקיד יש אחריות מיוחדת. מצופה שהתינוק לא יישפך עם המים ויבוצעו ההתאמות הנדרשות. יש מקום לבחון באופן מהיר גמיש יצירתי וסלקטיבי כל מקרה ומקרה לטובת העסקים הפרטיים ולטובת המשק כולו.

כותב: יואב ביין, שותף מייסד, פרופסור ביין ושות' – עורכי דין

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות