אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כמה הייתם מוכנים לשלם בעבור גיף? צילום: canva

דו"ח טכנולוגי

כמה הייתם מוכנים לשלם בעבור גיף?

בהינתן ואינו מייצר שום הכנסה משמעותית, מדוע בחרה פייסבוק לרכוש את Giphy, המאפשר הטמעת גיפים ברחבי הרשת, ולא לייצר שירות דומה משל עצמה? וגם: אמזון מגיע להסדר עם עובדיה בצרפת

17.05.2020, 10:41 | עומר כביר
גיפי (Giphy) הוא כנראה השירות הפופולרי ביותר ברשת שמרבית המשתמשים אפילו לא מודעים לקיומו. השירות, שמאפשר למשתמשים לשתף בקלות גיפים, קבצים עם סרטונים בני שניות ספורות, מוטמע כמעט בכל רשת חברתית ואפליקציית מסרים מיידיים ומאפשר, באמצעות כפתור דיסקרטי שמכריז פשוט GIF, להוסיף לפוסט או לשיחה ממים, ויצים ושאר שטויות. זה כנראה התוספת המטופשת, ופעמים רבות גם המשמחת ביותר, לחוויית השיחה ברשת.

גיף של Giphy גיף של Giphy גיף של Giphy

זה אולי לא נשמע כמו משהו רציני, רק איזה שירות קליל שמרכז בדיחות דלוחות ומאפשר לשתף אותן, אבל מדי יום מושך גיפי 300 מיליון משתמשים. החזון העסקי של המייסדים, אלכס צ'ונג וג'ייס קוק, הספיק על מנת לגייס יותר מ-150 מיליון דולר, כאשר השווי בסביב הגיוס האחרון ב-2016 עמד על 600 מיליון דולר אחרי הכסף. וכן, היה גם מודל הכנסות, שניים אפילו: סטודיו שהפיק גיפים למותגים, ומאמץ משמעותי יותר באמצעות תוצאות חיפוש ממומנות סטייל גוגל.

פייסבוק משנה לכם את הפיד, צילום: שאטרסטוק פייסבוק משנה לכם את הפיד | צילום: שאטרסטוק פייסבוק משנה לכם את הפיד, צילום: שאטרסטוק

המודלים האלו לא הצליחו, כנראה, יותר מדי שכן בסוף השבוע דווח שפייסבוק רוכשת את השירות בעסקה בשווי של 400 מיליון דולר. במונחים לא מכובסים, קוראים לעסקה שכזו כישלון. גיפי נבלע על ידי פייסבוק בעבור כשליש מהשווי שלו לפני ארבע שנים, טרם השקת המודל העסקי שלו. המשמעות היא שהשירות לא הצליח לייצר הכנסות משמעותיות, ושכנראה הכסף בחשבונות הבנק שלו הולך ואוזל. הוא גם כנראה לא הצליח למצוא משקיעים שישפכו לו עוד כסף, בין אם בגלל משבר הקורונה או מכיוון שהמייסדים לא הצליחו לשכנע שהמודל העסקי שלהם עוד יכול להמריא.

שום חברה או שירות לא בוחרים להימכר במחיר שנמוך משמעותית משווי הגיוס הקודם שלהם – המשמעות של דבר כזה היא שהמשקיעים הפסידו כסף. אם הם עושים את זה, זה רק כי לא הייתה להם ברירה אחרת. ובמקרה הזה, נראה שלמרות הפופולריות הרבה של גיפים, פופולריות שגיפי אחראי לה ישירות, אין שם כסף אמיתי.

אז למה פייסבוק צריכה שירות חביב, שגם לא קשה לשכפל (בוודאי בעלות קטנה מ-400 מיליון דולר), ושלא מייצר שום הכנסות משמעותיות? יש לכך כמה הסברים אפשריים.

הראשון, קשור לאופן השימוש בגיפי. לדברי פייסבוק, 50% מהתעבורה של גיפי מגיעים מהאפליקציות השונות של החברה (הרשת החברתית, ווטסאפ, מסנג'ר ואינסטגרם), ומתוך כך מחצית מגיעה מאינסטגרם לבדה (וזו גם הסיבה שגיפי יפעל תחת המטרייה של אינסטגרם, אך ישמור על המיתוג העצמאי שלו). כשמרבית הפעילות של השירות תלויה בחברה אחת, יש היגיון מסוים להביא אותו הביתה, גם ככה הוא כבר חלק מהמשפחה. הדבר כך מבטיח שליטה מלאה בהתפתחות השירות, בלי זעזועים שאולי יפגעו לרעה במשתמשים שכל כך נהנים ממנו. אבל זו לא הסיבה האמיתית לרכישה.

הסבר אפשרי נוסף הוא שפייסבוק סבורה שיש לה כאן את התשתית הדרושה ליצירת מכונת הכנסות חדשה – שירות פופולרי עם צמיחה אורגנית של משתמשים והתחלה של מודל עסקי. כל מה שצריך זה לחבר אותו למערך מכירת הפרסומות והשיווק העצמתי של פייסבוק, זה שהצליח להפוך את אינסטגרם למנוע הצמיחה המרכזי של החברה, לעשות כמה טוויקים במודל העסקי וליצור עוד שירות מצליח ומכניס. ואף שאין ספק שפייסבוק יכולה לעשות את זה, וכנראה גם תעשה את זה בהצלחה תוך שהיא ממנפת את גיפי להגדלת ההכנסות שלה, גם זו לא הסיבה האמיתית לרכישה. כי בסופו של דבר, קשה לראות איך גיפי מייצר הכנסות משמעותיות שהן יותר מבליפ על המכ"ם של פייסבוק.

כדי להבין למה פייסבוק רוכשת את גיפי צריך קודם להבין מה פייסבוק הכי רוצה. וזה לא לחבר את העולם, או להפוך אותו למקום טוב יותר. זה לא לאפשר לכם לשמור על קשר עם קרובי משפחה רחוקים, לגלות מחדש חברים אבודים או אפילו לבזבז לכם את הזמן בתכנים מיותרים. פייסבוק רוצה שתעשו את זה, רוצה שתהיו כמה שיותר בפלטפורמות שלה, אבל זו לא המטרה העיקרית. זה רק אמצעי להשגת המטרה, והיא להציג לכם כמה שיותר פרסומות מפולחות, ממוקדות ורווחיות.

אפליקציית פייסבוק , צילום: Pixabay אפליקציית פייסבוק | צילום: Pixabay אפליקציית פייסבוק , צילום: Pixabay

ועל מנת שתוכל לעשות את זה בצורה הטובה ביותר, פייסבוק צריכה מידע. והרבה ממנו. בעיקר, מידע עליכם, מה אתם עושים ברשת ואיך אתם משתמשים בשירותים שונים. ב-16 השנים האחרונות בנתה פייסבוק את מכונת שאיבת ועיבוד המידע המשוכללת ביותר בהיסטוריה האנושית. החברה לא רק מנטרת, מקטלגת ומנתחת את כל מה שאתם עושים באפליקציות השונות שלה, היא גם אוספת עליכם מידע ממקומות אחרים שבהם אתם פעילים, כמעט מכל אתר אחר ברשת, באמצעות כפתור הלייק שמוטמע באתרי חדשות, הפיקסל של פייסבוק – כלי ניטור בלתי נראה שמשולב באתרים רבים, או פייסבוק לוגאין, שמאפשר לכם להתחבר לאתרים אחרים עם היוזר של פייסבוק (ובדרך להזרים לרשת החברתית כמויות נכבדות של מידע על פעילותכם שם).

גיפי משתלב נהדר במערך הזה, שכן רכישת השירות תספק לפייסבוק גישה לאופן השימוש בשירות באלפי אפליקציות ושירותים אחרים, החל מיישומים עסקיים כמו סלאק ועד מתחרים ישירים כמו טוויטר. כפי שציין המפתח אוון וויליאמס בטור שפרסם באתר מדיום, כל חיפוש ושיתוף של גיף מאפשרים לחברה ללמוד משהו על איך התמונה הזו משותפת ועל הסנטימנט שהיא מבטאת. "גיפי עוטף כל גיף מאויר בפורמט מיוחד שעוזר לתמונה להיטען מהר יותר, וגם מטמיע קוד ג'אווהסקריפט זעיר שמאפשר לחברה לדעת איפה התמונה נטענת, וכן כלי ניטור שמאפשר לה לעקוב אחרי השיטוטים שלכם ברשת", כתב.

לדבריו, כאשר גם כאשר משתמש ניגש לשירות דרך אפליקציה אחרת (כמו אינסטגרם או טוויטר), גיפי יכולה לנטר כל הקשת מקלדת שהתבצעה באזור החיפוש, וכל מפתח שמשלב את השירות ביישום שלו נדרש לתת לו לגישה למזהה הייחודי של המכשיר (סיגנל, אגב, היא יוצאת דופן ונקטה בצעדים יוצאי דופן כדי למנוע מגיפי לזהות משתמשים דרך האפליקציה שלה). הרכישה תספק לפייסבוק גישה מלאה לכל המידע הזה, והיא צפויה להשתמש בו על מנת לשכלל את פרופילי המשתמש השונים שלה, וכן לייצר תובנות רחבות יותר על אופן השימוש באפליקציות שונות, שיכולות בבוא היום להיות בעלות ערך משמעותי במיוחד.

לא מדובר בפעם הראשונה שבה פייסבוק רוכשת חברה בעיקר כדי לקבל גישה למידע משתמשים שהיא אוספת. ב-2013 רכשה פייסבוק את אונבו (Onavo) הישראלית בעסקה בשווי מוערך של בין 150 מיליון ל-200 מיליון דולר. אונבו פיתחה אפליקציית VPN שהבטיחה להצפין ולהגן על המידע שלכם מעיניים מחטטות ברשת, בין אם ספקיות אינטרנט או פושעים סייבר אפשריים. היא לא הבטיחה להגן על המידע מהעיניים שלה, ואכן החברה לקחה את המידע שסיפקו לה הגולשים והצליחה לייצר ממנו תובנות על התנהגות מקוונות אותן מכרה לחברות אחרות.

ארבע אפליקציות וכולן תחת פייסבוק ארבע אפליקציות וכולן תחת פייסבוק ארבע אפליקציות וכולן תחת פייסבוק

כשרכשה פייסבוק את אונבו, היא רצתה בדיוק את המידע הזה ומיצתה אותו כמיטב יכולתה. בין השאר, למשל, כדי לרגל אחרי סנאפצ'ט, לשבור הגנות שונות של האפליקציה ו"להזריק קוד כדי לראות איך אנשים באמת משתמשים במוצר", כפי שסיפר בכיר בפייסבוק לסטיבן לוי בספרו Facebook: The Inside Story. המידע שאספה אונבו במשך שנים גם אפשר לפייסבוק, זמן קצר לאחר הרכישה שלה, לזהות את ההצלחה העצומה של ווטסאפ, שפעלה אז באופן חשאי וכמעט לא היתה מוכרת בארה"ב, והובילה את מארק צוקרברג למהלך המהיר של רכישתה בעסקה בשווי יותר מ-20 מיליארד דולר. "הבאת ווטסאפ לתשומת לבו של צוקרברג הצדיקה את כל מחיר הרכישה של אונבו", כתב לוי. הסוף של אונבו היה רע אמנם – ב-2018 אפל קבעה שמדובר בכלי ריגול והכריחה את פייסבוק להסיר את האפליקציה – אך את השירות שלה היא כבר נתנה, ומעבר לכך.

גיפי צפוי למלא אצל פייסבוק תפקיד דומה. הגישה ויכולות איסוף המידע שלו אמנם לא רחבות כמו אלו של אונבו, אבל הוא כן יספק לה תובנות לאופן השימוש באפליקציות ושירותים אחרים, ובדומה לאונבו יוכל לייצר התרעות מוקדמות על פופולריות של שירותים צעירים שטרם עלו בגדול על המפה, ולתת לפייסבוק הזדמנות לרכוש אותם מהר לפני שאחד המתחרים יגיע אליהם. אם, כמו אונבו, יצליח גיפי לתת לפייסבוק מודיעין שיוביל לרכישה גדולה כמו ווטסאפ, מחיר הרכישה יותר מיצדיק את עצמו. אבל גם אם לא, גם אם כל מה שפייסבוק תקבל מגיפי זה מידע שוטף על אופן הפעילות של גולשים במקומות שונים ברשת, ויכולת לקשור את גולשים אלו לזהות האמיתית שלהם בפייסבוק, עדיין תהיה זו עסקה מצוינת. מצוינת בשביל פייסבוק, כמובן. בשביל הפרטיות שלנו? לא כל כך.

קצרצרים

1) אמזון מתעתדת לפתוח מחדש את המחסנים הלוגיסטיים שלה בצרפת בשבוע הבא, אחרי שהגיעה להבנות עם ארגוני העובדים במדינה. לפי הסיכומים, ששת המרכזים ייפתחו בהדרגתיות החל מה-19 במאי, ו-10,000 העובדים יוכלו לחזור לעבודה על בסיס וולנטרי עד ה-2 ביוני. עד סוף מאי יקבלו העובדים תוספת שכר של 2 דולר לשעה.

מחסני אמזון מחסני אמזון מחסני אמזון

2) חוקי זכויות יוצרים בארה"ב מעניקים לאתרים כמו גוגל הגנה כל עוד הם מורידים מידע מוגן מיד עם קבלת בקשה מבעל הזכויות. הסדר זה אפשר לאתרים כמו יוטיוב לפרוח מבלי להיות נתונים לתביעות משפטיות בלתי פוסקות, אך גם פתח פתח לניצול לרעה. תחקיר של הוול סטריט ג'ורנל חשף בסוף השבוע שגורמים שונים ניצלו מנגנון זה על מנת לגרום לגוגל להסיר מתוצאות החיפוש שלה קישורים לידיעות באתרי חדשות שהכילו מידע לא סימפטי, כמו כתבה על אדם שהואשם בניסיון אונס קטינה, אחר שהואשם בהונאה או פוליטיקאים אוקראינים שהואשמו בשחיתות. בעקבות התחקיר פתחה גוגל בחקירה פנימית. וזיהתה 52 אלף קישורים כאלו שהוסרו ללא הצדקה, וכן 100 גורמים ששלחו בקשות הסרה בזהות מזויפת.

3) בצעד חריג ואולי בעייתי, יוביסופט תובעת את אפל ואת גוגל בטענה שמכרו משחק שמעתיק בצורה בוטה את הלהיט Tom Clancy’s Rainbow Six: Siege (R6S). לטענתה, המשחק Area F2 (AF2), שפותח על ידי חברה בת של עליבאבא, הוא "עותק כמעט מדויק" של המשחק מתוצרתה. "כמעט כל היבט של AF2 הועתק מ-R6S, החל ממסך בחירת המפעיל עד למסך הניקוד הסופי, וכל מה שבאמצע", נטען בתביעה. התביעה הוגשה אחרי שאפל וגוגל לא נענו לבקשת יוביסופט להסיר את המשחק. התביעה בעייתית מכיוון שאם תתקבל תטיל נטל משמעותי על מפעילות פלטפורמות גיימינג, שייאלצו להגיב לכל בקשת הסרה בטענה להפרת זכויות יוצרים מחשש שייתבעו – מה שיכול להוביל לניצול לרעה על ידי חברות דומיננטיות שרוצות לחסל מתחרות צעירות.

4) ממשל טראמפ ממשיך במאבק שלו נגד וואווי, ואסר למכור לחברה מעבדים או עיצובים של מעבדים שנעשו בחו"ל אך שמתבססים על תוכנה וטכנולוגיה אמריקאית. "הפעולה הזו מציבה בראש את אמריקה, חברות אמריקאיות והביטחון הלאומי של אמריקה", טען בכיר בממשל. סין כבר נערכת לתגובה חריפה, וצפויה להכניס חברות אמריקאיות ל"רשימת יישויות בלתי-אמינות", וכן לפתוח בחקירות נגד אפל, סיסקו, קוואלקום ואחרות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות