אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנותקים נמאסתם צילום: צביקה טישלר

מנותקים נמאסתם

הקורונה יצרה מציאות שבעטה חלק ניכר ממעמד הביניים למציאות בלתי אפשרית כלכלית. המסרים המעורפלים והעדר שקיפות לגבי הסיוע הממשלתי לציבור שנפגע, מלבים את תחושת חוסר האונים והזעם הציבורי

17.05.2020, 13:38 | גלית אבישי

חברה שלי ובן זוגה בשלהי שנות ה-60 לחייהם עברו לפני מספר חודשים לאחת מבירות אירופה כדי לשרוד כלכלית את שנות הפנסיה שלהם. הם לא היחידים, יוקר המחיה בישראל יצר דילמה כואבת: לגמור את החודש בדוחק בישראל אך בקרבת הנכדים, הילדים והחברים או לחיות בביטחון כלכלי סביר מחוץ לישראל. כן, ישראל יקרה לנו הרבה לפני הקורונה.

הקורונה יצרה מציאות שבעטה חלק ניכר ממעמד הביניים למציאות בלתי אפשרית כלכלית. אחרי שהיינו ספונים בבית בתחושת חירום וסולידריות ימים רבים, אנו מתחילים לצאת החוצה. אצל רבים מאוד – מציאות חדשה זו היא חורבן כלכלי, אחוז אבטלה מטורף של למעלה מ-26% כל אדם רביעי מובטל וכדור שלג של צמצום דרסטי בצריכה הפרטית וצמצום הפעילות המשקית, יקשו מאוד על התאוששות המשק.

בתוך אלה המסרים המעורפלים והעדר השקיפות והמובנות של הסיוע הממשלתי לציבור שנפגע, ההצהרות הפומפוזיות המקושטות בהבטחות נדיבות מצד ראש הממשלה בערב, פוגשות הררי בירוקרטיה ויכולת מימוש זעומה בבוקר – מלבים את תחושת חוסר האונים והזעם הציבורי.

מתוך פריזמה זו, קשה להבין מה מתרוצץ בראשם של ראשי המפלגות ש"נכנסו מתחת לאלונקה". מעל האלונקה שוכב משק מדמם ומיואש, צמא למנהיגות אחראית, הגונה והוגנת. במקום זה קיבל הציבור מערך ממשלתי מנופח ומנותק של 34 שרים ועוד 16 סגני שרים. כל טירון נכנס למטכ"ל. הסכם קואליציוני שסעיפיו הרבים נראים מנותקים לחלוטין מסדר היום הקשה של אזרחי ישראל.

הפגנה של העצמאים , צילומים: עמית שאבי, יריב כץ הפגנה של העצמאים | צילומים: עמית שאבי, יריב כץ הפגנה של העצמאים , צילומים: עמית שאבי, יריב כץ

לא מדובר כאן בעניין סמלי המסתכם בכיבודים ובמנגנון מנופח שיוסיפו למשרדי הסרק או בעובדה שזה ממחיש את הפער בין הציבור התמודד עם קושי כלכלי נורא ונדרש לצמצם בכל פרמטר כלכלי שאיכלס את חייו טרום קורונה לבין ההפקרות נטולת מנהיגות אחראית. מנהיגות שתתקשה מוסרית ומעשית לדרוש מהמורים, עובדי המדינה ומי לא לשאת בנטל בעוד היא מתנהלת מתוך מנגנון מנופח ומיותר. הקושי המדאיג ביותר נעוץ בעובדה שככל שהמערכת על קברניטיה מנופחת ושמנה, יהיה קשה יותר לנהל ולהוציא את העגלה התקועה מהבוץ. אדריכלי האחדות תפרו חליפה שהיא הכל חוץ מכלי עבודה יעילים ליציאה מהמשבר.

כל מנהל אחראי מבין שבשעת משבר הנהלה רזה ומקצועית, לצד שקיפות ותקשורת רציפה עם הציבור, הם קריטיים לניהול אפקטיבי של המשבר פנימה בתוך המערך הממשלתי והחוצה אל הציבור. קשה מאוד לנהל דיון אפקטיבי ולקבל החלטות במערכת מנופחת ומבוזרת. ולכן נראה שהניתוק המנהיגותי הזה מבהיר שהמציאות הקשה כאן כדי להשאר.

במשבר כלכלי כה עמוק וכואב, ללא הירתמות הציבור והבעת אמון מצידו במהלכים ובהנהגה, כולנו נפסיד ונדשדש בבוץ הקורונה גם אחרי שזו תניח לנו. ב-1990 מאס הציבור בישראל בסיאוב הפוליטי ועל רקע השחיתות הגואה והאבטלה המשמעותית (12% לעומת 26% היום) שנוצרה, בין היתר עם העלייה המבורכת והמשמעותית מברית המועצות לשעבר – זעק הציבור בישראל "מושחתים נמאסתם" והביא להחלפת השלטון בישראל.

הכותבת היא מייסדת ארגון אמון הציבור, מרצה בתחום ניהול משברים צרכניים

תגיות