צילום: רויטרס
ניתוח כלכליסט
האתגר של כץ: לכבות את כל השריפות שהבעיר כחלון
מגפת הקורונה האיצה את המשבר הכלכלי בישראל. הגירעון מזנק, החוב תופח, הצריכה צונחת, האבטלה בשיא ומנוע ההייטק דועך. זו נקודת הפתיחה של שר האוצר החדש שיצטרך להתמודד עם תוצאות המדיניות הפופוליסטית של קודמו
נבלם מנוע הצמיחה של הצריכה
הצריכה הפרטית היתה מנוע צמיחה מרכזי במשק הישראלי ומשקלה בתוצר הגיע בשנה שחלפה ליותר ממחצית (54%). בחירה ביבוא מוצרים בני קיימא אינו מקרי לבדיקת מצבו של משק, שכן הצריכה השוטפת פחות מושפעת ממיתון או גאות. משקי בית לא קונים פחות תרופות או מזון בזמנים של האטה, אך רוכשים פחות מכוניות ומקררים בתקופות אלה. למרות היציבות היחסית בחודשים האחרונים, באפריל 2020 יש קריסה של כ־44% לעומת הממוצע בשנה האחרונה.
האבטלה מטפסת לרמה היסטורית
ההחלטה להוציא מאות אלפי ישראלים לחל"ת הצליחה לשבש גם את נתוני האבטלה, שכן לא רואים אותם בסטטיסטיקה והם נרשמים כמועסקים שנעדרים זמנית מהעבודה. אלא שנתוני לשכת התעסוקה מדברים על 1.1 מיליון ישראלים שמבקשים דמי אבטלה מאז תחילת משבר הקורונה, וכמה אלפי בודדים אף ממשיכים להגיע אליה, ומנגד, זרם איטי של חזרה למקומות העבודה. מדובר בשיעור אבטלה של כ־27% מכוח עבודה, שיעור שהוא חסר תקדים מכל הבחינות.
הציפיות הגבוהות ממנוף ההייטק
מנוע הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי והמנוף שיוציא את המשק מהבוץ שאליו הוא נקלע בגלל הקורונה ידוע לכולם: יצוא ההייטק הישראלי, הכל כך נחשק בעולם. הנתונים מצביעים באופן ברור כי הירידה ביצוא ההייטק (סחורות) היא עקבית מאז 2016, אך רק ב־12 החודשים האחרונים נרשמה צניחה חדה של כמעט 20% ביצוא בתעשיה הזאת. נקודת האור היא יצוא שירותי ההייטק שהצליח לכפר על חלק מהירידה – לפחות עד הקורונה.
הפסימיות ממריאה לשיא חסר תקדים
סקר אמון הצרכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מודד את "מצב הרוח" הכלכלי של הישראלים. התשובה ברורה וחד־משמעית: קריסה מוחלטת וכוללת לרמת שפל חסרת תקדים, מאז 2011 אז החל הסקר. כלל הפרמטרים שמרכיבים את המדד מעידים על תחושה של פסימיות עמוקה הצופה הרעה חסרת תקדים הן במצב הכלכלי של המשק, הן של משקי הבית והן של הצרכנים לגבי כוונתם לביצוע רכישות גדולות בשנה הקרובה.
החוב מזנק בעקבות הגירעון הענק
משבר הקורונה חייב את ממשלת ישראל להזניק את הגירעון הממשלתי לרמות שלא נודעו בהיסטוריה המודרנית של מדינת ישראל - סביב ה־12% תמ"ג. זאת כתוצאה מהזינוק החד בהוצאות בשילוב הצניחה הקשה בהכנסות. זינוק בגירעון מתורגם תמיד לזינוק בחוב. והחוב מאיים להחזיר את המשק הישראלי הרחק לאחור. ליתר דיוק - 12 שנים אחורה, לשנת 2008. אז עמד החוב של ממשלת ישראל על כ־80% במונחי תוצר.
נמצאה נקודת אור במאזן התשלומים
אם יש נקודת אור שישראל כץ יכול להישען עליה היא העודף העצום שממשיך להירשם בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. נתון זה מתאר כניסה ויציאה של מטבע חוץ, דולרים, אל ומחוץ למשק. הכיוון ברור: ממשיכים להיכנס הרבה יותר דולרים מאשר לצאת, וזאת עקב יצוא השירותים והאקזיטים. מצב זה ממשיך לחזק את השקל ומעניק רגיעה בסקטור המקיים קשרים עם חו"ל.
