עלות החוק הנורבגי זינקה לעד 110 מיליון שקל בשנה

עלות החוק הנורבגי בממשלה ה-35 זינקה ל-92.8 מיליון שקל עד 110 מיליון שקל בשנה. כך עולה מנתונים שהציג היום(ד') מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

משרד האוצר העריך באחרונה שעלותה השנתית של לשכה לחבר כנסת היא 1.5 מיליון שקל. לעומת זאת, לפי חישוב שנערך על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עלותה השנתית של לשכת חבר כנסת היא 1.7 מיליון שקל.

מליאת הכנסת | צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

העלות השוטפת של לשכת חבר או חברת כנסת, מורכבת מהסעיפים הבאים:

• עלות השכר של חבר או חברת כנסת - 700 אלף שקל.

• עלות העסקת 3 יועצים פרלמנטריים - 680 אלף שקל.

• תקציב לשכת ח"כ ליצירת קשר עם הציבור - 93 אלף שקל.

• רכב - 85 אלף שקל.

• תוספת תקורות (הוצאות עסקיות עקיפות) - 156 אלף שקל.

בנוסף לעלויות הישירות הללו, תיתכן עלות חד פעמית להקמת לשכות לחברי הכנסת החדשים, הכוללות: 2 חדרים, שירותים, מקלחת, ומטבחון. שכן, לשרים ולסגני השרים יש לשכות בכנסת, והם ימשיכו להחזיק בהן גם לאחר התפטרותם מהכנסת.

כיוון שנכון להיום אין במבנה הכנסת מקום בו ניתן להקים לשכות חדשות, עלויות הקמת לשכות חדשות נוספות כוללות גם את עלויות הכנסת התשתית הנדרשת והן נאמדות על ידי חשבות הכנסת בכ=1.5 מיליון שקלים עבור כל לשכה.

מדובר איפוא בתוספת העלויות להקמת לשכות חדשות של 18 מיליון שקל, לא כולל עלויות תפעול הלשכה.

לפי ההערכות, בסופו של דבר יתפטרו 10 עד 12 שרים וסגני שרים מהכנסת על מנת לאפשר את כניסתם של חברי כנסת מהשורה. מדובר ב-5 חברי כנסת מכחול לבן, 2 חברי כנסת מהליכוד, 3 חברי כנסת מש"ס, ו-1 או 2 חברי כנסת מיהדות התורה. נוסח החוק שהוגש קובע שבסיעות קטנות יהיה ניתן ש-2 חברי כנסת יתפטרו אבל במפלגות רוצים להרחיבו על מנת לאפשר התפטרותם של 3 שרים וסגני שרים מש"ס.

הצעת החוק הנורבגי אמורה היתה להעלות היום להצבעה בקריאה הטרומית במליאת הכנסת. בסופו של דבר הצעת החוק הוסרה מעל סדר היום לנוכח העובדה שוועדת הכנסת לא הוקמה בסופו של דבר היום, כך שוועדת החוקה שאמורה לדון בחוק ולקדמו - לא קיימת.

בקואליציה רצו להעניק לאופוזיציה 3 משרות של ראשי ועדה: הוועדה למלחמה בנגע הסמים, הוועדה למיגור הפשע במגזר הערבי, והוועדה לקידום מעמד האישה. זאת, בנוסף למינויו של נציג יש עתיד שבאופוזיציה לראשות הוועדה לענייני ביקורת המדינה. ראשות הוועדה לענייני ביקורת המדינה מצויה תמיד בידי חבר כנסת מסיעת האופוזיציה הראשית. למשרה מוזכר ח"כ עופר שלח (יש עתיד).

אבי ניסנקורן | צילום: תומריקו

ואולם, באופוזיציה רצו להחליף את ראשות הוועדה למלחמה בנגע הסמים בראשות ועדה אחרת ועקב חילוקי דעות בין הקואליציה לאופוזיציה חל עיכוב בהקמת הוועדות כולן.

יצויין כי בימים האחרונים סיכמו יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) ושר המשפטים הנכנס אבי ניסנקורן (כחול לבן), בטרם מונה לתפקיד בממשלה ושימש כיו"ר סיעת כחול לבן, על הקמתה של ועדה מיוחדת וקבועה בכנסת לענייני עסקים קטנים ועצמאים. השניים סיכמו להעמיד בראשה את ח"כ דוד ביטן (ליכוד), שלא יכול היה להתמנות כשר בממשלה עקב כוונתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להגיש כנגדו כתב אישום.

כשנודע הדבר ליו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הוא הודיע ש"לא יקום ולא יהיה". גפני הודיע שוועדת הכספים היא שתדון במצבם של העסקים הקטנים והעצמאיים גם בקדנציה הנוכחית כפי שקרה בקדנציות הקודמות. בעקבות כך, הוצע לתת לביטן את ראשות ועדת העליה והקליטה.

בנוסף, בליכוד הוחלט להעניק פיצוי לח"כ אבי דיכטר (ליכוד) שלא התמנה כשר בממשלה חרף מיקומו הגבוה בפריימריס במפלגה. דיכטר יעמוד בראש ועדה מיוחדת שתדון בקרן לחלוקת תמלוגי הגז ותאשר לאן יופנו התמלוגים שגובה המדינה מהגז.

ובתוך כך, בעקבות הצעתה של ח״כ תמר זנדברג (מרצ) להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא רצח נשים, סוכם כי תוקם ועדת משנה שתעסוק בנושא רצח נשים שתעקוב אחרי הנושא ותוודא את העברת התקציבים ומימוש הרפורמה. זנדברג אמרה כי ״השגנו היום ניצחון קטן בדרך שעדיין ארוכה במיגור התופעה המזעזעת של רצח הנשים. אנחנו נמשיך לעקוב״.