אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

"הטיפולים הרפואיים דרך הווידיאו וזום הוכיחו את עצמם"

עו"ד איתן האזרחי: "העתיד הדיגיטלי צופן נפלאות. לפציינט הרבה יותר נוח לעשות בדיקות מהבית". עו"ד יאיר סקלסקי צינן את ההתלהבות: "שירותי רפואה מרחוק מיועדים לאנשים בריאים, אדם חולה צריך את הליווי של הרופאה שלו"

21.05.2020, 09:44 | נעמי צורף

"קשה להאשים את הרופא או המוסד הרפואי בהתנהגות הנובעת מחוסר משאבים, זה עוול", אמר עו"ד איתן האזרחי במסגרת פורום הרשלנות הרפואית של Dun's 100, מבית דן אנד ברדסטריט, בהשתתפות ראשי הפירמות המובילות את התחום. "הקורונה המחישה לכולנו שיש בעיה בתקציב הרפואה, ושיש קשר ישיר בין משאבים לאיכות. במשך שנים הפסיקה התעלמה מנושא התקצוב, טענת ההגנה של 'אין לי משאבים כספיים לתת טיפול ראוי' לא היתה מתקבלת, אבל הנה באה המגפה ומראה לנו שעניין המשאבים משליך על טיב הרפואה, ואני חושב שמערכת המשפט צריכה לקחת את זה בחשבון".

את הפורום הנחה כתב כלכליסט עמיר קורץ. עוד השתתפו בפורום עורכי הדין אהובה טיכו, דפנה צדיקריו, שלי אבימור ברוש, תומר זמר, ישראל וינברג, איתן האזרחי, יאיר סקלסקי, יונתן דייויס, עדי וייס, ירון בן דן ויעקב אבימור. אחת השאלות שנשאלו היא כיצד תשפיע הקורונה על תביעות בתחום הרשלנות הרפואית.

עו"ד עדי וייס: "אני לא חושבת שנראה גל תביעות משמעותי אחרי הקורונה. בסוף אנחנו דנים בפקודת הנזיקין ועלינו להוכיח רשלנות, נזק וקשר סיבתי. קשה לי לראות איך אפשר להוכיח את זה. יש אנשים שנפטרו מהמחלה, אבל יגידו שרוב מי שנפטרו הם מבוגרים עם מחלות רקע. האם באמת אפשר לבוא בטענות לקופת חולים שלא יכולה לעשות בדיקת קורונה? זו מדיניות ממשלתית. כמובן שיהיו טענות גם על איחור באבחון, אבל גם כאן תעלה הטענה שאף אחד לא רצה להגיע לקופה כדי לא להידבק. קשה לי לראות איך אפשר להעמיד בנושא הזה תביעות משמעותיות עם פיצויים הוגנים".

עו”ד יונתן דייויס הוסיף: "נכנסו למצב חירום והמדינה התמודדה עם הקורונה באמצעות צווי חירום ושינוי טוטאלי של ההתנהגות. הזכות לפרטיות, לדוגמה, זזה הצדה וזו לגמרי פגיעה בזכויות. בנוסף, נגרמו כמובן נזקים למטופלים בתקופה הזו, כמו למשל הפגיעה בבתי האבות שנחשפו למחלה וחלקם נפטרו כתוצאה מכך, אבל האם זה עומד במבחני הרשלנות? לדעתי, ההתייחסות של מערכת המשפט תהיה שמרנית: היינו בתקופת חירום, לא יכולנו להיערך ולצפות את הנזק. לדעתי, לא יהיו תרופות משפטיות למצב הזה, אני לא חושב שנראה מגמה של פיצויים".

מימין: עורכי הדין אהובה טיכו, איתן האזרחי ודפנה צדיקריו מימין: עורכי הדין אהובה טיכו, איתן האזרחי ודפנה צדיקריו מימין: עורכי הדין אהובה טיכו, איתן האזרחי ודפנה צדיקריו

"אמרו לאנשים להישאר בבית ומנעו מהם טיפול"

 

אחת האפשרויות שעלו בשיחה היא שלאחר הקורונה יהיה גל של תביעות רשלנות רפואית "עקיפות", כלומר שלא קשורות באופן ישיר למשבר. עו"ד שלי אבימור ברוש: "אנשים ישבו בבית והיה להם זמן להתעסק בדברים שהזניחו, וגם אולי מזהים כאן הזדמנות לקבל פיצוי כספי בתקופה של משבר כלכלי, כך שאני מתארת לעצמי שבלי קשר לתביעות שקשורות לקורונה, נראה גל של תביעות רגילות בתחום הרשלנות הרפואית".

עו"ד דפנה צדיקריו: "זה לא רע שאדם מוצא זמן להתפנות לתביעה בנושא רשלנות רפואית. אנחנו יודעים שהרבה אירועים לא מגיעים לפתחו של בית המשפט בגלל שלאנשים אין זמן או אנרגיה להתעסק בזה, כך שאם מישהו מצליח לגבש תביעה, זה בסדר גמור. אבל יש פה איזה פיל בחדר שצריך לדבר עליו בבהירות — כשהמערכת אומרת לאדם 'אל תבוא אלא אם זה טיפול מציל חיים', הוא לא מבין שקולונוסקופיה שגרתית, שהיא חלק מטיפול מניעתי, זה מציל חיים. עם זאת, חייבים להבין שדחיית התורים בתקופת הקורונה משפיעה עלינו גם היום כשחזרנו לשגרה. לדעתי, בתי המשפט יצטרכו להתמודד עם תביעות שמקורן בקורונה אבל הנושאים שלהן כלליים יותר כמו דחיית טיפולים".

מימין ירון בן דן, עדי וייס ותומר זמר מימין ירון בן דן, עדי וייס ותומר זמר מימין ירון בן דן, עדי וייס ותומר זמר

אחד הנושאים שעלו הוא אתיקה רפואית של מערכת הבריאות בתקופת הקורונה. עו"ד ירון בן דן: "נתקלתי בלא מעט מקרים שקופות החולים ובתי החולים ביקשו ממטופלים להימנע מלהגיע, ותורים שנקבעו מראש בוטלו או הוסבו לשיחות וידיאו. בשלב מסוים ראינו שהיתה תפנית, ומנהלי בתי החולים התחננו שמטופלים יגיעו לבצע טיפולים שגרתיים. המערכת הרפאית תהיה חייבת לספק הסברים בנושא הזה ־ למה בהתחלה פעלו מתוך היסטריה ואמרו לאנשים להישאר בבית, ובכך מנעו מהם לקבל טיפולים שלעתים יכולים להיות מצילי חיים".

עו"ד ישראל וינברג, צילום: יניב איתן עו"ד ישראל וינברג | צילום: יניב איתן עו"ד ישראל וינברג, צילום: יניב איתן

"טיפולים בזום לא יכולים להחליף טיפול פרונטלי"

 

נושא נוסף שעלה הוא האופן שבו הקורונה קידמה את הדיגיטציה של מערכת הבריאות. עו"ד אהובה טיכו: "הזום זו ההפתעה הגדולה של התקופה כי הוא אפשר את מה שהסגר והריחוק לא אפשרו. בעיניי, אין שום מניעה לתת טיפולי זום אם זה עוזר למערכת להתגבר על בעיות של משאבים או של כוח אדם. זה הוכיח את עצמו מאוד בתקופה הזו בעיקר בתחום של הטיפול הנפשי וגם בתחום רפואת המשפחה".

מימין: יאיר סקלסקי ,יונתן דייויס ויעקב אבימור מימין: יאיר סקלסקי ,יונתן דייויס ויעקב אבימור מימין: יאיר סקלסקי ,יונתן דייויס ויעקב אבימור

עו"ד ישראל וינברג הסכים עם הדברים באופן חלקי, אך הדגיש שיש סיכון: "אמנם יש ברכה בטיפול מרחוק, שמקצר תורים והופך את הרפואה לזמינה יותר, אבל זה לא יכול להיות במקום הטיפול הפרונטלי. יש כאן סכנה שהמטופלים יחשבו שזה פוטר אותם באופן מוחלט מלראות רופא. צריך לעשות רגולציה לעניין הזה — להעביר הנחיות, נהלים וכללים, להגדיר בדיוק באילו תנאים אפשר לעשות רפואה מרחוק ובאילו לא".

עו"ד איתן האזרחי העיר: "החיסרון הגדול הוא אבטחת מידע והשמירה על פרטיות החולה מבחינת תיעוד המפגש. אבל מבחינת החששות הרפואיים העתיד הדיגיטלי צופה נפלאות. צפויים מכשירים שיאפשרו לנו לעשות משטח גרון ובדיקות וגינליות מרחוק, זה לא רק עניין של קיצור זמנים אלא גם הרבה יותר נוח לפציינט לעשות דברים כאלה מהבית".

"המילה החשובה כאן היא איזון", אמר עו"ד יאיר סקלסקי. "אין תחליף לניסיון האישי של הרופא, לתחושה שלו את החולה, למבט בעיניים ומגע. יש עניינים טכניים שבהחלט אפשר לפתור מרחוק כמו קבלת מרשמים וכו', אבל יש לי תחושה שכל הרפואה מרחוק מיועדת בעיקר לאנשים בריאים. אדם חולה צריך את הליווי הבלתי אמצעי של הרופאה שלו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות