צילום: עמית שאבי
חזרה לשגרה? הממשלה מקדמת את החוק שיאפשר לשב"כ לאסוף מידע על אזרחים
לפנות בוקר פרסם משרד ראש הממשלה תזכיר חוק שמסמיך את השב"כ להפעיל את היכולות הטכנולוגיות שלו על מנת להלחם בהתפשטות נגיף הקורונה; מומחים מזהירים שמדובר בנתיב מסוכן: "לפי ההיגיון הזה, ישראל תמשיך להיות מדינת מעקב עד שהקורונה תעבור מהעולם"
החיים חוזרים לשגרה, היקף ההדבקות יורד ונשאר נמוך, אבל ממשלת ישראל נחושה להמשיך ולאפשר לשב"כ לרגל אחרי אזרחים והחלה לקדם את הצעת החוק שתאפשר לשב"כ להפעיל את מערכי איסוף המידע שלו בהתאם להחלטת בג"ץ.
לפנות בוקר (ד') פרסם משרד ראש הממשלה תזכיר חוק שמסמיך את השב"כ להפעיל את היכולות הטכנולוגיות שלו על מנת להלחם בהתפשטות נגיף הקורונה. "לנוכח מצב החירום המתמשך השורר בישראל ולאור הצורך הקיים בהמשך ההתמודדות עם הנסיבות שנוצרו במדינה בשל המגיפה העולמית של נגיף הקורונה החדש, נבחנה האפשרות להמשיך ולהסתייע בשירות כאמור, והוחלט כי יש לכך הצדקה", נכתב בדברי ההסבר לתזכיר החוק.
ואולם, מומחים מזהירים שמדובר בנתיב מסוכן. "לפי ההיגיון מאחורי התזכיר, ישראל תמשיך להיות מדינת מעקב עד שהקורונה תעבור מהעולם", אמר לכלכליסט עו"ד חיים רביה ממשרד עוה"ד פרל כהן צדק לצר ברץ, מהמשפטנים המובילים בתחום הפרטיות בישראל.
במקור, הופעל ריגול השב"כ באמצעות תקנות שעת חירום שאושרו בחופזה בממשלה ותוך עקיפת סמכות הכנסת. בעקבות עתירות לבג"ץ נפסק שהמסלול של תקנות אינו מתאים לסוגיה זו ושיש להסדיר אותה בחקיקה. מאז הוארכה עבודת השב"כ בצורה ארעית, בעוד הממשלה מכינה את הצעת החוק בנושא, שפורסמה אתמול להערות הציבור.
תזכיר החוק זהה בעיקרו לתקנות שכבר מופעלות, וקובע סייגים כמו איסוף נתונים מיקום של חולה רק ב-14 יום שקדמו לאבחונו לצורך זיהוי אנשים שבאו עמו במגע קרוב, או שאיסף נתונים שכזה יתבצע רק בעקבות פנייה ממשרד הבריאות. מנגד, התזכיר עדיין מחריג במפורש מהנתונים שיאספו רק "תוכן שיחה", אך מתיר איסוף "נתוני התקשרויות" – כלומר מספר טלפון של מתקשר, מספר טלפון של יעד השיחה ומועד ההתקשרות. למה מותר לשב"כ לבלוש אחרי בני שיחה טלפוניים של נשאי הקורונה? אין בתזכיר או בדברי ההסבר שמלווים אליו ביאור לכך.
אם יאושר החוק, יקבע תוקפו לשלושה חודשים, ואולם הממשלה תוכל לבקש להאריכו לפרק זמן נוסף בהתאם למצב. כשאושרו תקנות שעת חירום בנושא לפני כחודשיים היה זה רק לתקופה של 14 ימים, שהוארכה מאז תדיר. עתה מבקשת הממשלה להאריך את הריגול לתקופה הארוכה פי 1.5 מזו שהיה פעיל עד כה, בתוספת אופק הארכה נוסף בהתאם לצרכיה.
"משרד הבריאות מורח את הזמן לפיתוח אפליקציית מגן כאילו אין תקופת חירום - ומקדם את הסמכת השב"כ כאילו אין זמן וזו תקופת חירום שאין קשה ממנה", תקף רביה את התזכיר. "במקום ללכת בדרכים שמתוות דמוקרטיות מתקדמות אחרות ולהתבסס על אפליקציות לניטור קירבה המותקנות באופן וולונטרי אצל המשתמש והן מדויקות יותר מאיכון סלולרי - המשרד שם את כל יהבו על ניטור השב"כ ורותם את משרד המשפטים לכך. לפי ההגיון המנחה אותו, ישראל תמשיך להיות מדינת מעקב עד שהקורונה תעבור מהעולם: כשפרצה הפנדמיה נימקו את הצורך במעקב השב"כ במצב חירום קיצוני והעדר זמן לפיתוח אלטרנטיבות. כשהיא דועכת לכדי עשרות נדבקים ביממה מנמקים את התחקות השב"כ בצורך למנוע התפרצות נוספת של המגפה. זה מעגל קסמים שאי אפשר לצאת ממנו.
"בינתיים משרד הבריאות פרסם מכרז לפיתוח המגן, שהצעות אליו יש להגיש עד אמצע יוני, כאילו אין דחיפות. אחרי זה יקח שבועות לבחור את הזוכה ועוד שבועות עד שילמד את האפליקציה וישחרר גירסה ראשונה וכך אין סיכוי שנגיע לחורף עם בסיס ההתקנות שהמשרד שואף אליה - 4 מיליון משתמשים. משרד הבריאות והמדינה התאהבו במעקב השב"כ; המחיר הבלתי נסבל של פגיעה בדמוקרטיה ובזכויות האזרח ממעקב של ארגון הביון המסכל של ישראל אחרי אזרחים שאינם פושעים, אינם מחבלים וברובם המכריע אפילו אינם ולא יהיו חולים - לא מעניין אותו".
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הוסיפה: "תזכיר החוק מלמד בעיקר את עומק ההתאהבות בכלי של השב"כ ואת חוסר היכולת להיגמל ממנו. גם אם בימים הראשונים של המגיפה היה בלבול ופנו לכל שירותי הביטחון לקבל עזרה, עכשיו אנחנו בשלב שבו כבר פותחים מסעדות וחופי ים. ומכל המגבלות, מי נשאר? המעקב. בשום דמוקרטיה בעולם, אלה שהצליחו יותר ואלה שהצליחו פחות להתמודד עם המגיפה, לא פנו לשירותים חשאיים כדי לבצע מעקב בכפיה אחרי האוכלוסיה. אז, או שאנחנו לא מבינים כאן משהו שכל השאר מבינים, או שאנחנו במדרון החלקלק לקראת הוצאת עצמנו מקבוצת הדמוקרטיות".
ניר הירשמן, מראשי התנועה לזכויות דיגיטליות, טען שהחוק המוצע פוגע ישירות בחירות שלנו. "יש לאזרחי ישראל נציגים. אלה חברי הכנסת. אבל לחברי הכנסת אין שום השפעה או אפשרות לבקר את השימוש בכלי הזה", הוא הבהיר. "אפילו את האפשרות להחליט אם להפעיל אותו או לא, הפקיעו מהכנסת, והעבירו לממשלה. בסוף, אני כאזרח הייתי רוצה שהנציגים שלי יקבלו דיווח. ישאלו שאלות. שיהיה להם כוח להחליט שהם שוללים את האפשרות לשימוש באמצעי הזה, אם עושים בו שימוש לרעה ושכל זה יהיה שקוף ותחת פיקוח ציבורי. את זה עושים בכנסת.
"אבל כאשר מאפשרים לממשלה להחליט, מה שאנחנו מקבלים הוא מנגנון חושך של מעקב חשאי, שהממשלה יכולה להפעיל אותו, כמעט בלי בקרה ציבורית. ועוד דבר. כאשר עוקבים אחרי אזרחים כמו מחבלים, הם מסתתרים. המסקנה מהחודשיים האחרונים היא שכאשר מסבירים את הצורך, הישראלים משתפים פעולה, אבל כשפועלים שלא לצורך הם מורדים. שימוש בכלי מעקב של השב"כ רק יגרום לאזרחי ישראל לשנוא את הרשויות ויחבל במאמצים להילחם במגפה. אבל שימוש בכלים וולונטריים, הסברה והתגייסות יביאו לתוצאות טובות הרבה יותר".