אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אקזיט אינו מטרה. אני אף פעם לא שם על עצמי שלט למכירה" צילום: Christopher Galluzzo

ראיון כלכליסט

"אקזיט אינו מטרה. אני אף פעם לא שם על עצמי שלט למכירה"

“עלינו על ציפיות ה־FDA ולכן קיבלנו אישור בעיצומו של המשבר", אומר היזם אריה בלדגרין על הטיפול בסרטן שפיתחה יורוג'ן שמייסודו. הוא בטוח שבגיליאד לא נוטרים טינה לו על שהקים חברה שמתחרה בזו שמכר להם, וחושש שנדרש עוד זמן רב לפיתוח חיסון ממשי נגד נגיף הקורונה, שממנו החלים

21.05.2020, 14:23 | גולן חזני וסופי שולמן

העולם מתחיל להתאושש מהקורונה, אבל אתה חווית אותה על בשרך.

“הייתי בן הראשונים שחטפו אותה במערב, אחרי שנדבקתי בכנס רפואי עם מאות משתתפים בבוסטון. היו עוד המון חולים שנדבקו שם. זה היה ב־2 במרץ, נראה כאילו לפני שנים, אף אחד לא חשב לבטל אז כנסים, וכולם התנהגו בחופשיות. אחרי כמה ימים התחלתי להשתעל, אבל המשכתי להסתובב בכל ארה"ב, גם בניו יורק וגם בבוסטון. אבל הרגשתי מוזר כי השיעול לא הפסיק והיה אחר, לא כמו שפעת. באתי הביתה והיו לי חום, צמרמורת, עייפות וחולשה נוראית. לא יכולתי לקום. מכיוון שאני מלמד באוניברסיטת UCLA הלכתי מיד לעשות שם בדיקה לקורונה ויצאתי חיובי. אחרי כמה ימים כבר הרגשתי טוב, אבל השיעול חלף רק אחרי יותר משבוע. הכנס שאני השתתפתי בו לא היה היחיד, יומיים קודם לכן היה בבוסטון גם כנס של בכירי ביוג'ן, וכ־50 איש חטפו שם קורונה”.

ד”ר אריה בלדגרין, צילום: Christopher Galluzzo ד”ר אריה בלדגרין | צילום: Christopher Galluzzo ד”ר אריה בלדגרין, צילום: Christopher Galluzzo

אתה ד”ר לרפואה ויזם סדרתי של חברות שמפתחות תרופות וטיפולים רבים ושונים. מאז התפרצות הקורונה יש לך גם פודקאסט על הטיפולים לווירוס. איפה להערכתך העולם עומד בכל הנוגע לחיסון?

החברה המובילה את המחקר ופיתוח החיסון היא מודרנה (שהשבוע פירסמה תוצאות חיוביות בשלב הראשון של הניסויים הקליניים בבני אדם - ס.ש וג.ח). טל זקס הישראלי שמנהל שם את כל המאבק לפיתוח החיסון הוא חבר טוב שלי, הם גם קיבלו 500 מיליון דולר מתנה מממשלת ארה"ב כדי לזרז את התהליך - אבל עוד מוקדם לדעת אם זה עובד. כשאני מסתכל בארה"ב כמה לקח בעבר לפתח חיסונים למחלות שונות הממוצע הוא 10.7 שנים. גיליאד למשל, שקיבלה עכשיו אישור FDA לתרופה רמדסביר, שמטפלת במקרים קשים של קורונה, מנסה לפתח כבר 40 שנה חיסון לאיידס וללא הצלחה. חזרת היא המחלה היחידה עד היום שהצליחו לייצר חיסון נגדה בזמן קצר, וזה לקח ארבע שנים”.

אז אתה לא אופטימי.

“לא ממש, אבל מצד שני כל העולם עובד על זה. חוץ ממודרנה, יש גם חברות בגרמניה ובסין שמנסות לפתח חיסון, כל המדענים עובדים על זה ויש טכנולוגיות חדשות. התוצאות הרציניות אמורות להגיע בסוף 2020, ואז נראה אם אנחנו קרובים לחיסון או לא. העניין בחיסון, בניגוד לתרופה, הוא שאתה מכניס משהו לגוף האדם שנשאר שם למשך כל החיים, לכן נדרש זמן רב יותר לוודא ולהבטיח שמדובר בדבר הנכון”.

החיסון חשוב יותר מתרופות?

“בתרופות הגישה כלפי הנוגדנים היא הנכונה לדעתי, אבל הבעיה העיקרית בקורונה זה העומס שהיא מייצרת על המערכת החיסונית. כשיש עומס צריך לעשות סלקציה, ככה זה היה כששירתתי כרופא ב־669, היו 20 פצועים בו זמנית והיה צריך להחליט בתוך דקה את מי להציל”.

איך אתה מעריך את אופן הטיפול בישראל במגיפה?

“ישראל הצליחה לטפל בקורונה יותר טוב מאשר ארה”ב, וזה קשור לכך שהיא מדינה קטנה יותר והומוגנית יותר”.

“תביאו לנו תוצאות מהר”

אם מדברים על ישראל, חברת יורוג’ן ברעננה, שאתה היו”ר שלה, קיבלה עכשיו אישור מה־FDA להתחיל לשווק ג'ל שמחליף את הצורך בניתוח בכליות במקרה של סרטן בדרכי השתן העליונות. איך התקבל אישור כזה בעיצומו של המשבר העולמי?

"ה־FDA תכננן לשלוח שבעה אנשים לרעננה, למשרדי יורוג'ן כדי לבצע שם בדיקה של התרופה. בסופו של דבר בגלל הקורונה הם לא באו, אבל בכל זאת נתנו את האישור. כלל האצבע היום הוא שצריך להשקיע 2 מיליארד דולר בפיתוח תרופה עד שמקבלים אישור FDA, אנחנו גייסנו 300 מיליון דולר במספר הנפקות מאז הראשונה ב־2017 ועוד נשאר לנו כסף בקופה. כשהצגנו את התרופה לפני ה־FDA הם הכניסו אותנו למסלול של פיתוח תרופות פורצות דרך - אמרו ‘תרוצו מהר תפתחו לנו משהו שאף אחד לא פיתח, תביאו תוצאות מהר’. שאלנו מה הקריטריון שאם נעמוד בו נקבל את האישור והם ענו שאם המוצר יוכל להציל לחולים את הכליה, וב־25% מהממקרים שלא יצטרכו לעבור ניתוח - זה יהיה משהו גדול מאוד. באמצעות התרופה הצלחנו ב-85% מהמקרים למנוע ניתוחי כליה. המוצר הוא למעשה ג'ל שנדבק לדופן שלפוחית השתן ומשחחר את התרופה באטיות לאורך ארבע־חמש שעות. הטיפול הזה ניתן במרפאה של הרופא ולרוב נדרשים שישש מחזורים כאלה".

נראה שרוב הפעילות של חברת יורוג’ן עברה בשנים האחרונות מישראל לארה”ב.

כשנתקלתי ביורוג׳ן (שפעלה כבר מ־2004 תחת שם קודם תרוקואט - ג.ח וס.ש) אהבתי מאוד את הרעיון הכללי, אבל הבנתי שהדרך לקבלת אישור תהיה ארוכה ותדרוש הרבה כסף. לכן לקחנו אותה והעברנו אותה לניו יורק, הבאתי את ליז בארט שניהלה את כל הפיתוח בתחום הסרטן בשוויץ לתפקיד המנכ”לית ומנהל רפואי שהוא פרופ’ יהודי בעל שם בתחום שלפוחית השתן. יצרנו חברה אמריקאית שהנפקנו בנאסד”ק. היום 30 מתוך 150 העובדים נמצאים בישראל”.

אישור FDA אמור להזניק את החברה, אבל יורוג'ן עדיין נסחרת סביב שווי של חצי מיליארד דולר, דבר אשר משקף בכלל ירידה מתחילת השנה. איך אתה מסביר את האדישות הזאת בשוק?

"המוצר שקיבל את האישור כעת הוא המוצר הקטן יותר שלנו, שנועד לטפל בסוג נדיר של סרטן במערכת השתן העליונה והמכירות שלו יגיעו ל־350 מיליון דולר בשנה. אבל וול סטריט מחכה לאישור של המוצר הגדול באמת שלנו - שמיועד לטפל בסרטן שלפוחית השתן, שם המכירות יגיעו למיליארד דולר בשנה. אנחנו כבר מציגים את התוצאות שהן תוצאות הביניים, ותוצאותהביניים של השלב הקליני השני - והן מדהימות. קשה להאמין שהתוצאות של השלב השלישי יהיו שונות ואני מעריך שתוך שנה נקבל את אישור ה־FDA גם למוצר הזה. במצבים של סרטן בשלפוחית השתן לא מוציאים את השלפוחית עצמה, אלא את הגידולים, ואלה נוטים לחזור. ישנם חולים שנאלצים להיכנס כל שלושה חודשים לניתוח כדי לכרות את הגידולים. רק בארה"ב יש 80 אלף חולים בשנה שמפתחים גידולים חוזרים, והתרופה שלנו תעניק לכך פתרון".

אז יורוג'ן היא הבאה בתור במפעל האקזיטים שלך?

“בהיסטוריה שלי, בכל האקזיטים שעשיתי, זו אף פעם לא היתה האסטרטגיה. אתה בונה חברה כדי להגדיל אותה ולהכניס יותר מוצרים, ואם בדרך הוכחת שחברות גדולות רוצות אותך באמת - אז יופי, מאה אחוז. אבל אני אף פעם לא שמתי שלט למכירה. כשהתחלתי את הדיונים על קייט פארמה לחברת גיליארד דובר על שווי של 7 מיליארד דולר ובסוף העסקה נחתמה ב־12 מיליארד דולר. איך? כי אני אמרתי להם ‘אתם באתם אלי ולא אני אליכם’. דיברנו במשך שבעה חודשים עד שהם השתכנעו.

“גם המכירה של קוגר לג’ונסון אנד ג’ונסון היתה דומה. התחלנו לדבר על 500 מיליון דולר וגמרנו במיליארד דולר, וזה היה בשיא המשבר הפיננסי של 2008 כשחשבו שהעולם כולו נופל”.

“אין קשר תגלית מדעית להכנסות”

מכירת קייט אכן היתה בשווי פנומנלי, בהתחשב בעובדה שאז אפילו עוד לא היה לה אישור FDA לטיפול אימונותרפי בסרטן, אבל גיליאד משדרת אכזבה מהעסקה ומבינה ששילמה יותר מדי. זה נכון?

 

"המכירות של קייט פארמה עמדו על 500 מיליון דולר ב־2019 אז יש מי שאומר ‘למה לשלם על זה 12 מיליארד דולר’. מה שהם לא מבינים זה שגיליאד קנתה בסיס, פלטפורמה. בקייט יש היום 2,500 עובדים שיושבים על שבע־שמונה תרופות לסוגים נוספים של סרטן שניתנים לטיפול בתאי T.

“חברת בריסטול מאיירס, למשל, גם קנתה חברה בתחום ב־9 מיליארד דולר והיא אפילו עדיין לא אושרה על ידי ה-FDA כי נעשו שגיאות בפיתוח. נוברטיס פיתחה תרופה דומה לזו של קייט באמצעות רכישת ג'ונו אבל מפעל הייצור לא יעיל, ולכן גם ההכנסות שלה לא גדולות. להכנסות לא תמיד יש קשר לפריצת דרך מדעית. היו חולים שנותרו להם חודשיים־שלושה לחיות, והיום אחרי חמש שנים הם כבר לא זוכרים שהיו חולים. קייט היתה ונשארה החברה הראשונה בעולם בהנדסה גנטית של תאים בגוף, והיום יש 350 חברות כאלה בעולם. כל אחת מאמינה שיש לה משהו יותר טוב מקייט והם צודקים - משום שכל שנה שעוברת הטכנולוגיה מתפתחת".

לא צריך ללכת רחוק לחפש את החברות האלה, אתם בעצמכם הקמתם מאז המכירה את אלוג'ן שמפתחת טיפול שמתחרה ישירות בזה של קייט, ושכבר נסחרת ב־6 מיליארד דולר בניו יורק לאחר שקפצה ב־85% מתחילת השנה. קיבלת טלפונים עצבניים מגיליאד?

"אנחנו בקשרים טובים ואני עוזר לגיליאד ככל שאני יכול. הטכנולוגיה מאוד התפתחה מאז שקייט נטלה את הדם של החולה עצמו, עשתה בו שינויים במתקני החברה ולאחר מכן החזירה אותו לחולה. באלוג'ן לוקחים דם ממישהו צעיר ומוציאים ממנו החוצה את הגנים שגורמים לדחיית תאים במקרה שמעבירים אותו למישהו אחר. כך מחולה אחד אפשר לייצר תרופה ל־1,200 חולים אחרים. אחרי התהליך של אלוג'ן פשוט מכניסים את התאים לפריזר וכשמגיע חולה מוציאים אותם מהפריזר ומעבירים לחולה שזקוק להם. כך התהליך הופך להרבה יותר זול מכפי שהיה קודם. בסוף החודש נציג בפעם ראשונה בהיסטוריה את התרופה הזאת והיא הרבה יותר טובה מזו של קייט”.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות